אדמו”ר הרש”ב וספר התורה המופתי של הבעש”ט

סיפור מרגש על ביקורו של אדמו”ר הרש”ב מליובאוויטש בבית הכנסת של הבעל שם טוב במז’יבוז’ ועל ספר התורה שעצר מגפה

שעת בוקר מאוחרת בבית הכנסת של הבעש”ט

שעת בוקר מאוחרת. אדמו”ר הרש”ב, רבי שלום דובער מליובאוויטש, בא למז’יבוז’ ונכנס אל בית הכנסת של הבעל שם טוב הקדוש.

מרבית המתפללים כבר עזבו את בית הכנסת. לא נותרו בו אלא כמה אנשים שהתרכזו באחת הפינות.

כשהתקרב הרבי, הבחין כי הם מאזינים לדברי ישיש מופלג. בעל זקן לבן עבות ועיניים בורקות. יושב ומדבר מתוך בכי תמרורים.

מסע על אוהלי הצדיקים — שנת תרנ”ח

באותם ימים, בשנת תרנ”ח, ערך הרבי מסע מיוחד ברחבי רוסיה. השתטח על אוהלי הקודש של גדולי החסידות.

על ציון הבעש”ט במז’יבוז’. ועל ציון המגיד ממזריטש באניפולי. וגם על ציון רבי אברהם המלאך בפסטוב. וכן על ציון רבי לוי יצחק מברדיצ’ב. ואף על ציון אדמו”ר הזקן בהאדיץ’. ובנוסף על ציון אדמו”ר האמצעי בנייעז’ין.

בהגיעו למז’יבוז’ סר תחילה לבית הכנסת. ושם ראה את הזקן הבוכה בכאב רב.

ר’ טוביה לייב השמש — נינו של משרת הבעש”ט

שאל הרבי לזהותו. אמרו לו שזהו ר’ טוביה לייב השמש, נינו של ר’ יוסף צבי. ר’ יוסף צבי שימש בבית הבעש”ט בעשור האחרון לחייו.

זכה ר’ יוסף צבי לברכת אריכות ימים מהבעש”ט — לו ולזרעו עד שלושה דורות.

סיבת הבכי — בית הכנסת של הבעש”ט בסכנת התמוטטות

כשהתעניין הרבי לסיבת בכיו של השמש הזקן, נאמר לו כי הדבר קשור במצבו הרעוע של בית הכנסת. הבניין זקוק לשיפוץ בדחיפות.

המתפללים הזקנים אין בכוחם לשאת בהוצאה זו. ואילו בעלי ההון בעיירה לא התעניינו כלל במצבו של בית הכנסת.

ביזיון ספר התורה המופתי

הזקן דיבר על ביזיונו של “ספר התורה המופתי” המוחזק בבית הכנסת.

“כל השנים היו מוציאים את ספר התורה המיוחד הזה מארון הקודש רק שלוש פעמים בשנה — בהושענות, בשמיני עצרת ובשמחת תורה.”

“עתה, לנוכח מצבו הקשה של בית הכנסת, הגבאים מוציאים את ספר התורה לתפילות גם בימות החול. כדי לעודד אורחים לעלות לתורה בספר התורה הזה, בתקווה לעודדם לתרום כסף לשיפוץ.”

“זה ביזיון לספר התורה הקדוש!” ייבב השמש הזקן.

סיפור ספר התורה המופתי — מגפה בשנת תקי”ב

הרבי ביקש לשמוע מפי ר’ טוביה לייב מהו “ספר התורה המופתי.” והשמש נענה וסיפר:

בשנת תקי”ב פשטה מגפה קשה באזור והפילה חללים רבים. יהודי המקום פנו אל הבעש”ט שיעורר רחמים עליהם ויתפלל בעדם. לא היה בית אשר לא נפגע.

עצת הבעש”ט — כתיבת ספר תורה

אמר להם הבעש”ט הקדוש:

“בתפילת שמונה עשרה אנו אומרים: ‘ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך.’ הפירוש הוא כי עבודת ישראל היא תמיד לרצון לפני ה’ יתברך.”

“ואיזו היא עבודת ישראל התמידית המעוררת רצון טוב למעלה? זו העבודה באותיות התורה, ובשתי דרכים: אמירת אותיות התורה ותהילים, וכתיבת ספר תורה שבו ישתתפו כל בני העיירה.”

שתי יריעות — והמגפה נעצרה

הוחלט מיד להתחיל בכתיבת ספר תורה מיוחד. ר’ צבי, סופר הסת”ם של הבעש”ט, כתב את שתי היריעות הראשונות — ומיד נעצרה המגפה. גם מי שכבר חלה במחלה — הבריא.

מאז נקרא הספר “ספר התורה המופתי.”

הרבי פועל בשקט — שיפוץ מלא לבית הכנסת

השמש סיים את סיפורו. הגיעה שעת תפילת מנחה והרבי עמד להתפלל. לאחריה, בעודו שרוי בתענית, פנה לטבול במקווה ומשם נסע אל ציונו של הבעש”ט.

שהה בציון עד שעת ערב. כשסיים, שב לבית הכנסת לתפילת ערבית. ביקש מאחד ממלוויו, ר’ בנימין ברלין, לברר אצל השמש הזקן והגבאים מה עלות השיפוץ הדרוש.

ארבע מאות וחמישים רובל — “אני אתן את הכול”

ר’ בנימין דיווח לרבי כי הוגשו לגבאים שתי תוכניות שיפוץ. האחת — שיפוץ בסיסי, שעלותו כשלוש מאות רובל כסף. השנייה — שיפוץ יסודי ומקיף, שעלותו כארבע מאות וחמישים רובל כסף.

הרבי הסמיך את ר’ בנימין לומר להם כי “האיש הזה” — הרבי — הוא סוחר מאזור מוגילוב, והוא מסכים לתת את כל הסכום הנחוץ לשיפוץ יסודי ומקיף של בית הכנסת.

תנאי הרבי — עלייה לספר התורה המופתי

הרבי ביקש כי בתפילת שחרית של יום המחר יוציאו את ספר התורה של הבעש”ט ויכבדו אותו בעלייה לתורה, בגלילה ובהלבשת המעיל.

ביקש גם שהתפילה תהיה בהשכמה. שהמניין יהיה מהזקנים דווקא. שיקפידו כי כהן ולוי יעלו תחילה לתורה. וכי בשלושת הימים הראשונים לא ייוודע על כך איש מלבדם.

מאתיים רובל כסף — דמי קדימה מיידית

גבאי בית הכנסת הסכימו לכל התנאים. הרבי נתן מיד מאתיים רובל כסף דמי קדימה. לקבלת יתרת הכסף מסר לגבאים את כתובת אחד מחסידיו.

ישב הרבי עם ר’ טוביה לייב והזקנים בבית הכנסת לאמירת “לחיים” עד שעה מאוחרת.

עלייה לתורה בספר התורה של הבעש”ט

באותו לילה ישן הרבי שעות מעטות. בטרם עלה השחר קם לעבודת הבורא. לאחר טבילה במקווה בא לבית הכנסת.

התפילה והעלייה לתורה התקיימו כרצונו. בסיום התפילה שב לקברו של הבעש”ט. לאחר מכן המשיך במסעו.

(על פי איגרת שכתב כ”ק אדמו”ר הריי”צ מליובאוויטש)

שרשרת הדורות — מהבעש”ט ועד אדמו”ר הרש”ב

סיפור מרגש זה מגלה את הקשר העמוק שבין דורות החסידות. אדמו”ר הרש”ב, הדור החמישי מאדמו”ר הזקן בעל התניא, בא לבית הכנסת של הבעש”ט ומצא אותו בסכנת התמוטטות. לא עמד מנגד. פעל בשקט ובענווה — ושיפץ את בית הכנסת מכספו.

הרבי לא רצה פרסום. ביקש שייחשב ל”סוחר מאזור מוגילוב.” ביקש שבשלושת הימים הראשונים לא ייוודע על כך. זוהי דרכם של צדיקי אמת — לעשות ולא להתפרסם.

ספר התורה שעצר מגפה — כוחן של אותיות התורה

תורת חכמת הקבלה מלמדת כי לאותיות התורה יש כוח רוחני עצום. הבעש”ט הקדוש לימד שכתיבת ספר תורה בשותפות כל בני הקהילה מעוררת “רצון טוב למעלה.” שתי יריעות הספיקו כדי לעצור מגפה.

כפי שכתבו בעל הסולם והרב”ש זצ”ל, האותיות הקדושות הן כלים רוחניים. כל אות בספר תורה ממשיכה אור מעולמות עליונים. כשכל בני הקהילה משתתפים בכתיבה — מתאחדים כל הניצוצות הקדושים ויוצרים כוח של ישועה.

ר’ טוביה לייב — עד חי לברכת הבעש”ט

דמותו של ר’ טוביה לייב השמש מוסיפה ממד מרגש לסיפור. הוא נינו של משרת הבעש”ט. ברכת אריכות הימים שנתן הבעש”ט לסבו עברה בשלושה דורות והגיעה אליו.

הזקן הזה הוא חוליה חיה בשרשרת הדורות. מחבר בין הבעש”ט לבין אדמו”ר הרש”ב. בכיו על ביזיון ספר התורה הוא בכי של אמונה ומסורת שעוברת מדור לדור.

מה ללמוד מסיפור זה

שלושה לקחים עולים מסיפור מרגש זה. ראשית — לשמור על מורשת הצדיקים. בית הכנסת של הבעש”ט הוא לא סתם בניין. הוא מקום קדוש שממנו יצא אור לכל העולם. שמירה עליו היא חובה של כל הדורות.

שנית — לפעול בענווה ובסתר. הרבי לא רצה שידעו מיהו. נתן את כל הכסף בשקט. ביקש שיקראו לו “סוחר.” צדקה בסתר — גדולה יותר מצדקה בפרהסיה.

שלישית — כוחן של אותיות התורה אינו פוסק. ספר תורה שנכתב לפני מאה וחמישים שנה עדיין פועל ישועות. הקדושה שהבעש”ט הטמיע בו — חיה ופועלת לדורי דורות.

להעמיק בתורת הבעל שם טוב ובכוח אותיות התורה

המבקש להעמיק בהבנת כוח אותיות התורה, במורשת הבעש”ט ובדרכי פנימיות התורה מוזמן להצטרף לשיעורי הקבלה בזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א. השיעורים מתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

בשיעורים נלמדים כתבי בעל הסולם ומאמרי הרב”ש זצ”ל — המאירים את סודות אותיות התורה, מורשת הצדיקים והדרך לדבקות בה’.

לרכישת ספרי קבלה וחסידות במחירי עלות ניתן לפנות אל מרכז ההפצה של סולם יהודה — חנות המנוהלת בהתנדבות, ללא פערי תיווך.

התומכים בהפצת מעיינות החסידות מוזמנים לתרום לפעילות עמותת סולם יהודה. מאה אחוז מהתרומות מופנים להפצת תורה.