עת לעשות

סרוק לתרומה באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

עת לעשות

מאמר מאת הרב יהודה לייב אשלג | בעל הסולם

זה זמן רב אשר מוסר כליותי ירדפוני יום יום,

לצאת מגדרי ולחבר איזה חיבור יסודי בדבר נשמת היהדות והדת ובידיעת מקוריות בחכמת הקבלה ולהפיצו בקרב העם,

באופן שישיגו מתוכו, היכרות והבנה בכלל הדברים העומדים ברומו של עולם כראוי, באופים וצביונם האמיתי.

ולפנים בישראל, בטרם שנתגלה בעולם מלאכת הדפוס,

לא היה בקרבינו ספרים מזויפים בענינים הנוגעים לנשמת היהדות וכו’,

משום כמעט שלא היה בקרבינו איזה מחבר בלתי אחראי על דבריו,

והיה זאת מטעם פשוט, כי אדם בלתי אחראי הנה על פי רוב איננו מהמפורסמים,

ולפיכך אם במקרה יצא אחד והעיז פניו לחבר חיבור כזה,

הרי לא היה כדאי לשום מעתיק להעתיק את ספרו,

כי לא ישלמו לו בעד טרחתו, שהיה עולה כרגיל סכום חשוב, ונמצא מאליו,

שהיה משפטו חרוץ להאבד מתוך הקהל,

ובעת ההוא גם יודעי דבר לא היה להם שום ענין ותביעה

לחבר ספרים מסוג הנ”ל משום שידיעות הללו אינם נחוצים להמון העם,

אלא להיפך שהיה להם ענין להסתיר הדבר בחדרי חדרים מטעם כבוד אלקים הסתר דבר,

כי נצטוינו להסתיר את נשמת התורה והעבודה מאותם שאינם צריכים לה, או אינם כדאים לה,

ולא לזלזל בה להציגה בחלונות ראוה לעומת תאותם של המסתכלים בארובות או בעלי התפארות,

כי כן כבוד אלקים מחייבת אותנו.

אולם מעת שמלאכת הדפוס נתפשט בעולם ואין המחברים צריכים יותר למעתיקים דבריהם,

ונתבטלה מחיר הגבוה של הספר, הנה עם זה, הוכן הדרך, גם למחברים בלתי אחראים למעשיהם,

לעשות ספרים לכל אות נפשם לפרנסה ולכבוד, וכדומה,

ואת עצם מעשה ידיהם אינם מביאים בחשבון כלל ולפועל ידיהם לא יביטו כלל.

ומעת ההוא התחילו להתרבות הספרים גם מסוג האמור לעיל,

אשר בלי שום לימוד וקבלה פא”פ מרב מוסמך לכך ואפילו בחסרון ידיעה

בכל אותם הספרים הקדמונים שיש להם שייכות לסוג הזה, הולכים ומוצאים סברות מדמם ובשרם עצמם,

ומכל בוקי סריקי, ותולין הדברים ברומו של עולם לצייר בזה נשמת האומה וכל אוצרה הכביר.

וככסילים לא ידעו להזהר. גם אין להם דרך לידע זאת, אשר מביאים לדורות דעות משובשות,

ובתמור תאותיהם הקטנטנות, חוטאים ומחטיאים את הרבים לדורות.

ולאחרונה העלו צחנם מעלה מעלה, כי גם תקעו את צפרניהם בחכמת הקבלה,

מבלי משים אשר חכמה זאת נמצאת סגורה ומסוגרת באלף עזקאות עד היום הזה,

עד אשר אין יוצא ובא בתוכה להבין אף מלה אחת במשמעה הראוי,

ואין צריך לומר איזה קשר בין מלה לחברתה,

כי בכל הספרים האמיתיים שנתחברו עד היום, אין בהם זולת רמזים דקים,

אשר בדוחק גדול המה מספיקים רק בשביל תלמיד מבין מדעתו לקבל פירושם

מפי חכם מקובל ומוסמך לכך.

והנה גם שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה,

ונתרבו בימינו אלה חוברי חבר אשר עושים שם מטעמים כאלה, שהמה לגועל נפש

לכל המסתכלים בהם. ויש מהם שיפליגו עוד לעלות על ראש הפסגה,

ולוקחים להם מקום הראוי לראשי הדורות,

שעושים עצמם כיודעים לברר בין ספרי הקדמונים והראשונים ז”ל:

להורות לצבור איזה ספר שראוי להגות בו ואיזה ספר שאינו

כדאי לטפל בו משום שמלאים דברי הזיה ח”ו, וכדי בזיון וקצף.

כי עד עתה היה מלאכת הבירור הזה מיוחסת

ומוגבלת רק לאחד מעשרה ראשי דורות, ועתה נבערים יתעללו בה.