פסח עם הבעש”ט – האישה הכפרית שביטלה את הגזרה

סיפור נורא ונפלא מליל הסדר בחצר הבעל שם טוב על גזרה שלא בוטלה בתפילה — אלא בוויכוח של אישה פשוטה עם הקב”ה

הכנות לפסח במז’יבוז’ — משהו שונה השנה

במז’יבוז’ התכוננו הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו לחג הפסח כמדי שנה בשנה. אולם התלמידים הבחינו כי הנהגת רבם שונה מכל שנה.

בעת שאיבת “מים שלנו” היה הבעש”ט שרוי בשמחה רבה. אך לעת ערב, בזמן בדיקת חמץ — קדרו פניו.

התלמידים הבינו כי משהו מעיב על שמחת ההכנות לחג.

תיקון חצות בכוונה רבה

בלילה, לאחר בדיקת חמץ, קרא הבעש”ט הקדוש לעשרה מתלמידיו. ביקש מהם לערוך תיקון חצות בכוונה רבה.

למחרת בבוקר ניכרה בפני הבעש”ט דאגה רבה. ביקש מתלמידיו לכוון בשעת התפילה את הכוונות המיוחדות של ראש השנה.

כוונות ראש השנה בערב פסח? התלמידים הבינו כי המצב חמור ביותר.

דברי תורה על אמונה וביטחון

לאחר התפילה אמר הבעש”ט הקדוש דברי תורה בנושא אמונה וביטחון בה’. הסביר מהו “ביטחון אמיתי”:

“ביטחון אמיתי הוא — גם כשהאדם לא רואה שום פתרון לצרה, ובכל זאת הוא בוטח בה’ ומאמין בישועתו הקרובה.”

והוסיף יסוד חשוב: “הדבר שמוכיח שיש לאדם ביטחון בה’ — הוא השמחה.”

שמחה באפיית המצות — וחרדה לפני מנחה

בשעת אפיית המצות היה הבעש”ט בשמחה. אך לפני תפילת מנחה — שוב ציווה על תלמידיו לכוון את כוונות ראש השנה.

על פני התלמידים הייתה חרדה גדולה. ידעו שרבם נלחם בעולמות העליונים מול גזרה קשה.

ליל הסדר — הבעש”ט שותק

ליל הסדר הגיע. תלמידיו הקדושים של הבעש”ט הסבו סביב רבם. ציפו לשמוע את הסבריו ודברי תורתו הנפלאים שהיה נוהג לומר בזמן אמירת ההגדה.

אבל הבעש”ט הקדוש לא הרים את עיניו מן ההגדה. רק קרא אותה בנעימה משתפכת, ולא פסק לרגע מקריאתו.

לתלמידיו היה צער עמוק מהדבר. באותו ליל הסדר הייתה דממה מעיקה. התלמידים שקעו בהרהורים לנוכח שתיקתו של הבעש”ט.

לפתע — צחוק מלא חדווה פנימית

לפתע, כשעיניו של הבעש”ט היו עצומות, התחיל לצחוק. צחוק מלא חדווה פנימית עמוקה. פניו היו לוהטות בשלהבת קודש.

כעבור שעה קלה פקח הבעש”ט את עיניו וקרא:

“מזל טוב! ברוך הוא וברוך שמו הגדול, הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו — שגם עמו הם בבחינת ‘ישראל,’ ופועלים יותר מאשר ישראל’יק בעל שם טוב!”

הבעש”ט מגלה את הסוד — גזרה על כפר יהודי

וסיפר להם הבעש”ט הקדוש את אשר ראו עיניו הקדושות:

“בערב חג הפסח השנה נגזרה גזרה חמורה על אחד מכפרי היהודים שבסביבה. גויי המקום החליטו להתנפל על היהודים ולכלות את זעמם — דווקא בליל הסדר.”

“בראותי זאת, ניסיתי לעורר רחמים לפני היושב במרומים. ביקשתי גם את עזרתכם בתפילה ובכוונות.”

“אבל כל מעשיי וכל מעשיכם — לא הועילו.”

“השלכתי יהבי על הקב”ה”

“כשראיתי את עוצמת הגזרה וחוסר הסיכוי לבטלה — השלכתי יהבי על הקב”ה מתוך אמונה וביטחון מוחלט.”

“הערב, בשעת עריכת הסדר, שעת הגזרה קרבה. לא ראיתי מוצא לביטול הגזרה.”

“אבל לפתע — הדברים השתנו.”

הזוג הכפרי הפשוט — ליל הסדר שלהם

“באותו כפר שבו נגזרה הגזרה, ישב אחד מחסידינו עם רעייתו לשולחן הסדר. תמים היה במעשיו ובעל מעשים טובים. לזוג זה לא היו ילדים.”

“כשישבו לקרוא את ההגדה, סיפר הבעל לאשתו את הצרות שהיו לבני ישראל — על פי המדרשים.”

בכי מר — “לא הייתי מאפשרת לאיש לפגוע בו!”

“כשסיפר על גזרת ‘כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו’ — פרצה האישה בבכי מר.”

“ואמרה: ‘אילו היה הקב”ה מזכה אותי בבן — לא הייתי מאפשרת לאיש לפגוע בו! לא הייתי נוהגת עימו כפי שהקב”ה נוהג בנו!'”

הבעל מצדיק את הדין — והאישה טוענת

“הבעל הצדיק את הדין ואמר שעלינו להאמין כי ‘צדיק ה’ בכל דרכיו.'”

“אבל האישה המשיכה לטעון: ‘איפה מידת הרחמים? איך יכול הקב”ה להתנהג כך עם בנו יחידו? אפילו אם אנחנו חוטאים לו — בכל זאת הרי אנו בניו!'”

“כך התנהלה ביניהם שיחה נוקבת. הבעל מצדיק את הקב”ה, ואילו האישה טוענת שהקב”ה היה צריך יותר לרחם על עם ישראל.”

“הצדק איתך — הקב”ה צריך לרחם יותר על עמו”

“אחרי הכוס הרביעית נסתתמו טענותיו של הבעל. ואמר: ‘הצדק איתך. הקב”ה צריך לרחם יותר על עמו!'”

“הוויכוח תם. קמו שניהם ויצאו בריקוד.”

הגזרה בוטלה — ושמחה גדולה בכל העולמות

וסיים הבעש”ט הקדוש את דבריו:

“באותו רגע קיבלו גם בשמיים את דברי הסניגוריה של האישה הכפרית. כאשר יצאו השניים במחול — נהייתה שמחה גדולה בכל העולמות.”

“הגזרה התבטלה. ולכן ראיתם על פניי שמחה רבה.”

אישה פשוטה הצליחה במקום שהבעש”ט לא הצליח

סיפור נורא ונפלא זה מגלה יסוד מזעזע בתורת הקבלה ובדרכו של הבעל שם טוב. הבעש”ט עצמו, עם כל כוחותיו העליונים, לא הצליח לבטל את הגזרה. תלמידיו הקדושים, עם כוונות ראש השנה, לא הצליחו.

ואישה כפרית פשוטה — שלא ידעה כוונות, שלא ידעה סודות — היא שביטלה את הגזרה. בוויכוח פשוט עם הקב”ה ליד שולחן הסדר.

הבעש”ט עצמו אמר: “עמו פועלים יותר מאשר ישראל’יק בעל שם טוב.” מודה שיהודים פשוטים הצליחו במה שהוא לא הצליח.

טענת האישה — סניגוריה שאין כמותה

האישה לא התפללה תפילה מסודרת. לא אמרה תיקון חצות. לא כיוונה כוונות. היא פשוט בכתה — ודיברה אל ה’ כאם שמדברת אל אב ילדיה.

“אפילו אם אנחנו חוטאים — הרי אנו בניו!” זוהי הטענה שזעזעה את כל העולמות. אם יהודייה שלא זכתה לילדים אומרת “לא הייתי מאפשרת לאיש לפגוע בבני” — הקב”ה שומע.

טענתה הייתה כנה ואמיתית. לא יצאה מחכמה. יצאה מלב אם. ודווקא לכן — הייתה חזקה יותר מכל תפילה.

ביטחון בה’ — גם כשאין פתרון

תורת חכמת הקבלה מלמדת שהביטחון האמיתי בה’ אינו כשיש פתרון באופק. הביטחון האמיתי הוא כשאין פתרון כלל — ובכל זאת בוטחים. הבעש”ט לימד יסוד זה את תלמידיו בבוקר, ובלילה חי אותו בעצמו.

כשלא מצא דרך לבטל את הגזרה — “השליך יהבו על ה’.” ואז הקב”ה שלח את הישועה ממקום בלתי צפוי: לא מבית המדרש, אלא מבית כפרי פשוט. לא מצדיק גדול, אלא מאישה שבכתה.

כפי שכתבו בעל הסולם והרב”ש זצ”ל, הקב”ה שומע את קול הלב הנשבר. “לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה.” דמעותיה של אישה פשוטה שוות יותר מכל הכוונות שבעולם.

הקשר לליל הסדר — חירות אמיתית

הסיפור מתרחש דווקא בליל הסדר, ליל של חירות. ההגדה מספרת על יציאת מצרים — על ישועה שבאה ברגע האחרון. כשבני ישראל עמדו על שפת ים סוף ולא ראו מוצא — הים נקרע.

כך גם בסיפור שלנו. הגזרה הייתה חמורה. אין מוצא. אין פתרון. ולפתע — ישועה. מאישה כפרית שבכתה על צרות בני ישראל במצרים.

בחסידות מבואר שכל שנה בליל הסדר מתעורר מחדש כוח הגאולה. לא רק זיכרון היסטורי. כוח חי ופועל. כשיהודי יושב ליד שולחן הסדר וקורא את ההגדה — הוא מתחבר לכוח הגאולה. ואם קוראה מכל הלב — הכוח הזה פועל ישועות בפועל ממש.

מה ללמוד מסיפור זה

ארבעה לקחים עמוקים עולים מסיפור נורא זה.

ראשית — גם כשהצדיק הגדול ביותר אינו מצליח, יהודי פשוט יכול להצליח. הבעש”ט עצמו הודה בכך. אין לזלזל באף יהודי ובאף תפילה.

שנית — ביטחון אמיתי בה’ הוא כשאין פתרון באופק. הבעש”ט לימד זאת בבוקר, וחי זאת בלילה. השליך יהבו על ה’ — וה’ שלח ישועה.

שלישית — טענה כנה של לב שבור חזקה מכל כוונה. האישה לא ידעה סודות. אך דיברה עם ה’ כבת שמדברת עם אביה. ודברים שיוצאים מהלב — נכנסים ללב.

רביעית — כוחו של ליל הסדר אינו רק בזיכרון. הוא בחיבור חי לכוח הגאולה. כשקוראים את ההגדה מכל הלב — מתעוררים ניסים.

להעמיק בתורת הבעל שם טוב ובסודות הפסח

המבקש להעמיק בסודות ליל הסדר, באמונה ובביטחון ובדרכי פנימיות התורה מוזמן להצטרף לשיעורי הקבלה בזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א. השיעורים מתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

בשיעורים נלמדים כתבי בעל הסולם ומאמרי הרב”ש זצ”ל — המאירים את סודות המועדים, אמונה וביטחון וכוח התפילה הפשוטה.

לרכישת ספרי קבלה וחסידות במחירי עלות ניתן לפנות אל מרכז ההפצה של סולם יהודה — חנות המנוהלת בהתנדבות, ללא פערי תיווך.

התומכים בהפצת מעיינות החסידות מוזמנים לתרום לפעילות עמותת סולם יהודה. מאה אחוז מהתרומות מופנים להפצת תורה.