ברכת מעין שלוש נוסח אשכנז – על המחיה | סולם יהודה

סרוק לתרומה באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

ברכת מעין שלוש אשכנז | על המחיה נוסח אשכנזי

נוסח ברכת מעין שלוש לפי מנהג אשכנז לקריאה נוחה ולהדפסה.
לחצו כאן לברכת מעין שלוש נוסח עדות המזרח
לחצו כאן לברכת מעין שלוש נוסח ספרד
לחצו כאן לברכת מעין שלוש נוסח תימן

מתי מברכים ברכת מעין שלוש?

ברכת מעין שלוש נאמרת לאחר אכילת מזונות משבעת המינים. ברכה זו נקראת גם “על המחיה” או “ברכה אחת מעין שלוש”. שמה נובע מכך שהיא כוללת מעין תמצית של שלוש ברכות ברכת המזון.
מברכים אותה בשלושה מקרים עיקריים:

על מאכלי מזונות

כאשר אוכלים מאכל העשוי מחמשת מיני דגן שאינו לחם. לדוגמה: עוגה, ביסקוויטים, קוגל או לאקסן. בשיעור של כזית בכדי אכילת פרס.

על פירות משבעת המינים

לאחר אכילת תאנים, רימונים, ענבים, זיתים או תמרים. אלו חמשת הפירות שנזכרו בפסוק “אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן”.

על יין

לאחר שתיית יין או מיץ ענבים בכמות של רביעית. היין זכה לברכה מיוחדת בשל חשיבותו בעבודת ה’.

נוסח ברכת מעין שלוש אשכנז

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,

על מזונות אומרים:

עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה,

על יין אומרים:

עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן,

על פירות שבעת המינים אומרים:

עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ,

המשך הברכה לכל הנוסחים

וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ.
רַחֵם נָא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מִזְבְּחֶךָ, וְעַל הֵיכָלֶךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.

תוספות לשבת ומועדים

בשבת מוסיפים:

וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה.

בראש חודש מוסיפים:

וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.

בראש השנה מוסיפים:

וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.

בפסח מוסיפים:

וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.

בשבועות מוסיפים:

וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה.

בסוכות מוסיפים:

וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה.

בשמיני עצרת מוסיפים:

וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה.

חתימת הברכה

כִּי אַתָּה יְהֹוָה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְנוֹדֶה לְּךָ עַל הָאָרֶץ

על מזונות אומרים:

וְעַל הַמִּחְיָה.

על מזונות מארץ ישראל אומרים:

וְעַל מִחְיָתָהּ.

על יין אומרים:

וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן.

על יין מארץ ישראל אומרים:

וְעַל פְּרִי גַפְנָהּ.

על פירות שבעת המינים אומרים:

וְעַל הַפֵּרוֹת.

על פירות מארץ ישראל אומרים:

וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ.

החתימה הסופית

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, עַל הָאָרֶץ וְעַל
על מזונות: הַמִּחְיָה. | על מזונות מא”י: מִחְיָתָהּ.
על יין: פְּרִי הַגֶּפֶן. | על יין מא”י: פְּרִי גַפְנָהּ.
על פירות: הַפֵּרוֹת. | על פירות מא”י: פֵּרוֹתֶיהָ.

הבדלים בין נוסח אשכנז לנוסח עדות המזרח

קיימים מספר הבדלים בין הנוסחים. בנוסח אשכנז מוסיפים “נא” אחרי “רחם”. כמו כן, בנוסח אשכנז אומרים “וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ” לפני החתימה.
הבדל נוסף הוא בסדר ההזכרה. בנוסח עדות המזרח מזכירים “עלינו” בתחילת הבקשה. בנוסח אשכנז מתחילים ישירות ב”על ישראל עמך”.

משמעות הברכה לפי תורת הקבלה

ברכת מעין שלוש נושאת משמעות עמוקה לפי כתבי בעל הסולם. היא מחברת את האדם לשורשי הברכה בעולמות העליונים. ההודאה על הארץ ועל המזון מבטאת הכרת הטוב לבורא עולם.
לפי תורת חסידות אשלג, הברכה מכוונת את הכוחות הרוחניים. היא ממשיכה שפע לעולמות התחתונים. המקובלים מדגישים את חשיבות הכוונה בעת אמירת הברכה.

העמקה בלימוד הברכות

המבקש להעמיק בסודות הברכות יוכל להצטרף לשיעורי הקבלה של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א. השיעורים מתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30 בזום.
בשיעורים נלמדים סודות התפילה והברכות לפי דרכו של בעל הסולם. ניתן ללמוד על פנימיות הברכות ומשמעותן העמוקה במאות שיעורי הוידאו באתר.