סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

הבעל שם טוב נסע פעם עם תלמידיו ובאו לבקר בעיר אחת,

שם התארחו בביתו של יהודי עשיר, אורח נוסף הגיע…

דודו של העשיר שהיה רב בעיר רחוקה.

העשיר לא פגש את דודו, רב העיר ,למעלה משתים עשרה שנה

ולכבוד ביקורו ערך עבורו סעודה חגיגית, אליה הזמין את כל יהודי העיר.
לאחר התפילה הגיעו כל יהודי העיר לבית העשיר.

דודו הרב ישב בראש השולחן, בזמן
שהבעל שם טוב עדיין היה מתפלל בפינת הבית, האומנם
יהודי העיר שמעו על הבעל שם טוב אך לא עמדו על טיבו.

הרב האורח שאל: מיהו היהודי שמתפלל בפינת הבית?
ענו לו: זהו הבעל שם טוב.
הרב לא החשיב את הבעל שם טוב וכן לא הזמין

את תלמידי הבעל שם טוב להסב עימם לסעודה.

כשסיים הבעל שם טוב את תפילתו,
ניגש לרב ואמר לו: דבר סתר לי אל כבודו.
הלך עימו הרב לחדר צדדי.
הבעל שם טוב אמר לו:
יש לכבודו איזה חסרון שמצטער עליו!
הרב הכחיש את דברי הבעל שם טוב.

אמר לו הבעל שם טוב: בכל פעם שאתה רוצה לכוון

באמירת שמע ישראל, אתה רואה מול עינך שתי וערב (צורת צלב)
הרב הכחיש שוב, אמר לו שוב הבעל שם טוב:
איך אפשר שזה שקר? הרי כבודו התענה על כך…

הודה הרב ובכה לפניו והתחנן שיעזור לו…
אמר לו הבעל שם טוב:
רפואתך תגיע אם לא תהרהר אחרי צדיקים גדולים!
קיבל על עצמו הרב בלב שלם את דברי הבעל שם טוב.

הבעל שם טוב אמר לו שינסה לכוון באמירת

שמע ישראל ויראה כי שב ורפא לו, וכן היה.
מיד לקח את הבעל שם טוב והושיבו בראש השולחן…
וכמובן שהזמין גם את תלמידיו וכיבדו בכבוד גדול.

(מתוך הספר סיפורי חסידים – ש"י זוין)