הבעל שם טוב והתינוק – משל ההרחקה שהיא קירוב

סרוק לתרומה באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

משל עמוק מפי הבעל שם טוב הקדוש על אב שמלמד תינוק ללכת — ועל הסתרת פנים שהיא חינוך ולא דחייה

שאלת התלמיד — “כיצד ייתכן שאדם מרגיש רחוק מה’?”

תלמיד הבעל שם טוב הקדוש חש רחוק מבורא עולם. שאל את רבו שאלה כואבת:

“כיצד ייתכן כי אדם מרגיש פתאום התרחקות מהבורא יתברך? כאילו נדחף מעל פניו, חס וחלילה?”

שאלה זו נוגעת בליבו של כל מי שעובד את ה’. רגעים של עלייה רוחנית — ופתאום נפילה. חיבור עמוק — ופתאום ריחוק. מדוע?

משל התינוק — האב שמרחיק ומקרב

השיב לו הבעש”ט הקדוש באמצעות משל:

“כשמלמדים תינוק ללכת — נוטלו אביו ומעמידו לפניו קרוב אצלו. ותיכף מתרחק ממנו קצת, כדי שהתינוק יצעד אחריו.”

“ובשביל למנוע ממנו את הנפילה — מקיפו האב בידיו. ונמצא התינוק בתוך זרועות אביו.”

ככל שהתינוק גדל — ההרחקה גדלה

“כיוון שהתינוק למד קצת ללכת — מרחיקו אביו מהלך גדול יותר. ואף את זרועותיו הוא מרחיב מסביבו יותר.”

הנמשל — “אין הרחקה מאת הקב”ה”

וסיכם הבעש”ט הקדוש את דבריו במילים שמשנות את כל ההסתכלות:

“אין הרחקה מאת הקב”ה. יש הסתרה זמנית לצורך חינוך, הדרכה וגילוי.”

(מקור: סיפורי צדיקים)

ההסתרה היא חלק מהגילוי

משל קצר ועמוק זה מגלה יסוד מרכזי בתורת הקבלה ובדרכו של הבעל שם טוב הקדוש. כשאדם מרגיש ריחוק מה’ — זו לא דחייה. זה חינוך.

האב אינו מתרחק מהתינוק כי הוא כועס עליו. מתרחק כדי שהתינוק ילמד ללכת. כדי שיגדל. כדי שיתחזק. ובכל זמן ההרחקה — ידיו של האב מקיפות את התינוק.

כך הקב”ה. גם כשאדם מרגיש הסתרת פנים — ידיו של הבורא מקיפות אותו. הוא אינו נופל. אינו ננטש. האב רק מרחיב את הזרועות קצת — כדי שהבן ילמד לצעוד בעצמו.

תורת חכמת הקבלה — הסתרה וגילוי

תורת הקבלה מרחיבה ביסוד הזה של הסתרה וגילוי. בעל הסולם הקדוש מבאר כי האור האלוקי מאיר תמיד. אינו נעלם לרגע. אך לפעמים מסתיר הבורא את אורו מהאדם — כדי שהאדם יחפש אותו בעצמו.

החיפוש הזה הוא העבודה הרוחנית. ללא הסתרה — אין חיפוש. ללא חיפוש — אין מציאה. וללא מציאה — אין שמחה אמיתית.

כמו תינוק שלמד ללכת. כשעשה את הצעד הראשון בעצמו — השמחה גדולה יותר מאלף צעדים שנשאו אותו. הצעד העצמאי הוא הישג אמיתי. ולכן האב מתרחק — כדי שהתינוק יזכה בשמחה של הצעד הראשון.

שלוש נקודות מפתח במשל

שלוש נקודות מפתח טמונות במשל הזה.

ראשית — האב מעמיד את התינוק לפניו “קרוב אצלו.” הכול מתחיל בקירוב. לפני כל הרחקה — יש קירוב. ה’ מקרב את האדם אליו, ממלא אותו באור ובשמחה, ורק אחר כך מתרחק מעט. כי ללא הטעם הראשון של הקירוב — לא ידע האדם מה לחפש.

שנית — “מקיפו האב בידיו.” גם בזמן ההרחקה — ידיו של האב סביב התינוק. התינוק לא רואה את הידיים. מרגיש שהוא לבד. אך בפועל — מוגן מכל צד. כך גם אנו. גם כשמרגישים שה’ רחוק — הוא מקיף אותנו בזרועותיו. רק שאיננו מרגישים.

שלישית — “מרחיקו מהלך גדול יותר.” ככל שהאדם מתקדם ברוחניות — ההסתרות גדלות. לא מפני שנענש. אלא מפני שהוא מוכן לצעד גדול יותר. ה’ מרחיב את המרחק — כי מאמין ביכולת של האדם ללכת יותר רחוק בעצמו.

מאמרי הרב”ש על עליות וירידות

הרב”ש זצ”ל כתב מאמרים רבים על נושא העליות והירידות בעבודת ה’. ביאר כי הירידה אינה כישלון. היא חלק מתהליך העלייה. ללא ירידה — אין עלייה אמיתית.

כמו שאדם שרוצה לקפוץ גבוה — חייב קודם להתכופף. הכפיפה אינה נפילה. היא הכנה לקפיצה. כך גם ההסתרה הרוחנית — היא הכנה לגילוי גדול יותר.

הבעש”ט ביטא יסוד זה במשל התינוק. הרב”ש הרחיב אותו במאמריו ונתן כלים מעשיים כיצד לעבוד בזמן ההסתרה. כיצד להמשיך לצעוד גם כשנדמה שהאב התרחק.

מה לעשות כשמרגישים רחוקים מה’

הבעש”ט הקדוש לא רק הסביר מדוע קורית ההרחקה. גם נתן את הפתרון: להמשיך לצעוד. כמו תינוק שרואה את אביו מתרחק — וצועד אחריו. לא עומד במקום ובוכה. צועד.

כשאדם מרגיש רחוק מה’ — העצה היא לא לחכות שהרגשת הקירוב תחזור מעצמה. אלא לצעוד. ללמוד תורה. להתפלל. לעשות חסד. לצעוד לעבר האב — גם כשנדמה שהוא רחוק.

כי האמת היא שהוא אינו רחוק. ידיו מקיפות אותנו. רק שאנו לא רואים. ובכל צעד שנצעד לעברו — נגלה שהוא היה כאן כל הזמן.

בחסידות מבואר: ההסתרה עצמה היא גילוי

יסוד עמוק נוסף בתורת הבעש”ט: ההסתרה עצמה היא סוג של גילוי. כשאדם מרגיש שה’ מסתתר — עצם ההרגשה הזו מגלה משהו. מגלה שהאדם מחפש. שרוצה קירוב. שהנשמה שלו צמאה לאלוקות.

מי שלא מחפש — לא מרגיש חסרון. עצם הכאב של הריחוק מוכיח שיש קשר עמוק. כמו תינוק שבוכה כשאביו מתרחק — הבכי מוכיח שהתינוק אוהב את אביו ורוצה להיות קרוב אליו.

בעל הסולם כתב כי “אין אור ללא כלי.” ההסתרה יוצרת כלי. יוצרת רצון. יוצרת כיסופים. וכשהאור חוזר ומתגלה — הוא ממלא כלי גדול יותר. השמחה גדולה יותר. הקירוב עמוק יותר.

משל נצחי לכל דור

משל התינוק של הבעש”ט הוא מהמשלים הנודעים ביותר בתורת החסידות. הוא מדבר אל כל אדם, בכל דור, בכל מצב.

כל מי שחווה רגעים של ריחוק, של חושך, של הסתרת פנים — ייזכר במשל הזה. ייזכר שהאב לא עזב. רק התרחק צעד. כדי שנלמד ללכת. כדי שנגדל. כדי שנגלה את הכוח שטמון בנו.

“אין הרחקה מאת הקב”ה. יש הסתרה זמנית לצורך חינוך, הדרכה וגילוי.”

שלוש מילים: חינוך, הדרכה, גילוי. הן מתארות את כל תהליך העבודה הרוחנית. חינוך — ללמוד ללכת. הדרכה — לדעת לאן. גילוי — לראות את האור בסוף הדרך.

להעמיק בתורת הבעל שם טוב ובסודות העליות והירידות

המבקש להעמיק בהבנת סודות ההסתרה והגילוי, בעליות וירידות ובדרכי פנימיות התורה מוזמן להצטרף לשיעורי הקבלה בזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א. השיעורים מתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

בשיעורים נלמדים כתבי בעל הסולם ומאמרי הרב”ש זצ”ל — המאירים את סודות ההסתרה והגילוי, עליות וירידות בעבודת ה’ והדרך לדבקות אמיתית.

לרכישת ספרי קבלה וחסידות במחירי עלות ניתן לפנות אל מרכז ההפצה של סולם יהודה — חנות המנוהלת בהתנדבות, ללא פערי תיווך.

התומכים בהפצת מעיינות החסידות מוזמנים לתרום לפעילות עמותת סולם יהודה. מאה אחוז מהתרומות מופנים להפצת תורה.