ההצלה הניסית של הבעש”ט – כעס שגרם לגזרה וזכות שביטלה אותה

סיפור נורא מראש השנה על כעסו של צדיק שגרם לגזרת מוות ועל הדרך המופלאה שבה ביטל הבעל שם טוב את הגזרה

ראש השנה — קופסת טבק נופלת לרצפה

פעם אחת בראש השנה עמדו תלמידי הבעל שם טוב הקדוש בתפילה. והנה נפלה קופסת הטבק של אחד החסידים לרצפה.

התכופף החסיד להרימה. אף שאף מן הטבק, כנהוג.

ראה זאת אחד הצדיקים שבחבורת הבעש”ט וכעס על חברו. כיצד מפסיק את תפילתו בשל טבק?

כעסו של צדיק — גזרת מוות נגזרה

אז ראה הבעש”ט ברוח הקודש דבר נורא. בגלל כעסו של צדיק זה על חברו — נגזר על החבר שימות באותה שנה.

כעס של צדיק אינו כעס רגיל. הוא מעורר קטרוג בשמיים. כשצדיק דן את חברו לכף חובה — בית דין של מעלה מקבל את טענותיו.

הבעש”ט עולה לשמיים — ואינו מצליח

עשה הבעש”ט עליית נשמה ועלה אל העולמות העליונים. שם ניסה לבטל את הגזרה. אך לא הצליח.

הגזרה הייתה חזקה מדי. כי היא לא באה מכוח שטני או מקטרוג חיצוני. באה מכוחו של צדיק שכעס. ומילת צדיק — כבדה היא בשמיים.

ליל הושענא רבה — ניסיון נוסף

בליל הושענא רבה עלה הבעש”ט שנית לעולמות העליונים. התפלל והרעיש עולמות כדי לבטל את רוע הגזרה.

הסכימו בבית הדין שבשמיים לבטל את הגזרה — בתנאי אחד בלבד. אותו חסיד שכעס וקטרג על חברו, הוא עצמו ילמד עליו זכות.

זהו תנאי עמוק. מי שגרם לגזרה — רק הוא יכול לבטלה.

הבעש”ט נוטל את כישוריו השכליים

נכנס הבעש”ט אל בית המדרש. ראה את החסיד שכעס כשהוא לומד מסכת הוריות שבמשנה, מתוך סדר “תיקון ליל הושענא רבה.”

עשה הבעש”ט מעשה מפתיע. נטל מן החסיד את כישוריו השכליים וכישרונו להבין וללמוד.

לפתע לא יכול היה האיש להמשיך ולומר בדבקות את התיקון כראוי. האותיות טשטשו מול עיניו. ההבנה נעלמה.

הרהורים על עשב הטבק

כשראה החסיד שאינו יכול ללמוד, התחיל לשוטט בבית המדרש. הגה ברוממות הא-ל וייחודו.

בתוך כך מצא עצמו מהרהר בעניין עשב הטבק. “מפני מה נתגלה בדור אחרון זה עניין הטבק?” חשב לעצמו. “דור זה משול לעקבים שבתחתית הגוף. מה עניינו של עשב שאנו שואפים ומעשנים?”

תשובה מפתיעה — נשמות שתיקונן בחוש הריח

עלה בדעתו רעיון עמוק: בדורנו, בדור אחרון זה, יש נשמות שאינן יכולות לרדת אל העולם החומרי. כל תיקונן הוא על ידי דבר דק ועדין כחוש הריח.

כמו שכתוב: “ריח ניחוח לה'” (ויקרא א’, ט’). ריח הוא הדבר הדק ביותר בעולם הגשמי. נשמות עדינות שאינן מסוגלות להתלבש בגוף גשמי — מתתקנות דרך חוש הריח.

החרטה — “מי יודע כמה נשמות תיקן חברי”

מיד התחרט החסיד על שכעס על חברו שהריח טבק בשעת התפילה.

“מי יודע כמה נשמות יקרות תיקן חברי הצדיק בשעה ששאף טבק!” אמר בליבו.

ברגע זה למד זכות על חברו. לא מתוך בקשה חיצונית. לא מתוך לחץ. אלא מתוך הבנה עמוקה ואמיתית שהגיע אליה בעצמו.

בוקרו של הושענא רבה — הבעש”ט שרוי בשמחה

בבוקרו של יום הושענא רבה היה הבעש”ט שרוי בשמחה רבה. צפה ברוח קודשו מסוף העולם ועד סופו.

ביום זה נהג הבעש”ט לשוחח ביחידות עם כל דורש, על עניינים גשמיים ורוחניים. בקרב החסידים היה נהוג שכל אחד הכין שאלה לשאול את רבו — בפירוש התורה, בתלמוד, בפוסקי ההלכה או בעניינים אחרים.

על הכול ענה הבעש”ט ביום זה.

“אמור אתה את תשובתך”

גם החסיד שכעס רצה לשאול את הבעש”ט על תפקידו של הטבק בעולם.

כששאל, אמר לו הבעש”ט: “אמור אתה את תשובתך.” והחסיד אמר את הרעיון שעלה בדעתו על נשמות שתיקונן בחוש הריח.

הוסיף הבעש”ט ואמר: “ספר לי את שאר הדברים שעלו במחשבתך.”

אז נזכר החסיד וסיפר כיצד מצא זכות ללמד על חברו ששאף טבק בשעת התפילה.

באותו רגע — הגזרה בוטלה

באותו הרגע ממש נתבטלה הגזרה שנגזרה על חברו.

כשסיים החסיד את דבריו, סיפר לו הבעש”ט את כל העניין שהיה בשמיים. גילה לו את הגזרה הנוראה שנגזרה על חברו. סיפר כיצד עלה לשמיים וניסה לבטלה ולא הצליח.

גילה לו שרק דבר אחד יכול היה לבטל את הגזרה — שהוא עצמו ילמד זכות על חברו. וכך היה.

אזהרת הבעש”ט — “דון כל אדם לכף זכות”

אז הזהיר הבעש”ט הקדוש את החסיד באזהרה חמורה:

“הרגל עצמך לדון כל אדם לכף זכות. כך לא תעורר עליו את מידת הדין, ותגרום לו טובה וחסד.”

דברים אלו הם לב ליבה של תורת החסידות. כעס על הזולת — גם אם הוא מוצדק — עלול לגרום נזק בשמיים. לימוד זכות — גם כשקשה — מבטל גזרות ומציל חיים.

כוחו של כעס — וכוחה של זכות

סיפור נורא ונפלא זה מגלה יסודות עמוקים בתורת הקבלה ובדרכו של הבעל שם טוב. הסיפור מלמד שלוש נקודות מרכזיות.

ראשית — כעסו של צדיק חמור ביותר. כשצדיק דן את חברו לכף חובה, הדבר מעורר דין בשמיים. אפילו הבעש”ט עצמו לא יכול היה לבטל את הגזרה שנגרמה מכעס של צדיק.

שנית — רק מי שגרם לנזק יכול לתקנו. בית דין של מעלה קבע שהגזרה תתבטל רק אם הכועס עצמו ילמד זכות. אין קיצורי דרך. אין תחליף. האחריות על הפגיעה — נשארת אצל הפוגע.

שלישית — לימוד זכות חייב להיות אמיתי. הבעש”ט לא אמר לחסיד “למד זכות על חברך.” הוא יצר מצב שבו החסיד יגיע בעצמו להבנה שחברו פעל נכון. רק זכות אמיתית, שנובעת מהבנה עמוקה — מבטלת גזרות.

חוכמתו של הבעש”ט — ליטול כישרון כדי להציל חיים

תורת חכמת הקבלה מלמדת כי לפעמים צריך לרדת כדי לעלות. הבעש”ט נטל מהחסיד את כישוריו השכליים — מעשה שנראה כנזק. אך בפועל, דווקא כשהחסיד לא יכול היה ללמוד — הגיע לתובנה עמוקה יותר מכל לימוד.

כשהשכל שותק — הנשמה מדברת. כשהאדם נעצר מלרוץ קדימה — הוא מסוגל לראות את מה שפספס. החסיד, ברגע שלא יכול היה ללמוד, התחיל להגות בענייני אלוקות בצורה חופשית ועמוקה. ומתוך כך — הגיע בעצמו להבנה שהצילה את חיי חברו.

כפי שכתבו בעל הסולם והרב”ש זצ”ל, עיקר עבודת האדם היא לדון את הזולת לכף זכות. זוהי לא רק מידה טובה — זוהי עבודה שמצילה חיים בפועל ממש. כל פעם שאדם מלמד זכות על חברו — הוא מבטל קטרוגים בשמיים.

להעמיק בתורת הבעל שם טוב ובמידת הדין לכף זכות

המבקש להעמיק בהבנת מידת הדין לכף זכות, בכוח הכעס והזכות ובדרכי פנימיות התורה מוזמן להצטרף לשיעורי הקבלה בזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א. השיעורים מתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

בשיעורים נלמדים כתבי בעל הסולם ומאמרי הרב”ש זצ”ל — המאירים את סודות עבודת המידות, כף זכות ואהבת ישראל.

לרכישת ספרי קבלה וחסידות במחירי עלות ניתן לפנות אל מרכז ההפצה של סולם יהודה — חנות המנוהלת בהתנדבות, ללא פערי תיווך.

התומכים בהפצת מעיינות החסידות מוזמנים לתרום לפעילות עמותת סולם יהודה. מאה אחוז מהתרומות מופנים להפצת תורה.