הבעש”ט רֵישׁ דוּכְנָא – הנס שנשכח

סיפור מופלא מצעירותו של הבעל שם טוב על נס גלוי שהפך לנסתר ועל הפלא הגדול יותר — שהדברים נשתכחו

ריש דוכנא שרצה לנסוע אל הרב

בצעירותו היה הבעל שם טוב הקדוש ריש דוכנא — עוזר למלמד בחדר. איש פשוט בעיני הבריות. צדיק נסתר שאיש לא ידע על גדולתו.

בעל הבית שבו התאכסן הבעש”ט נהג לנסוע לרבו מעת לעת. רצה הבעש”ט לנסוע עימו, אך בעל הבית לא הסכים לקחתו.

הבעש”ט נעמד על הקרש מאחורי העגלה

באחת הפעמים, מבלי שבעל הבית הרגיש בכך, נעמד הבעש”ט על הקרש הבולט מאחורי עגלתו. הצטרף אליו בנסיעתו בסתר.

העגלה נסעה לדרכה. ובדרך, בעברם בכפר אחד, זרק נער גוי אבן על הבעש”ט ופצע אותו.

הנער שוקע באדמה

העגלה המשיכה בנסיעתה. מאחור — הנער הפוגע החל שוקע אט אט באדמה. איש לא הבין מה קורה. איש לא ידע את הקשר בין האבן שנזרקה לבין השקיעה המסתורית.

בדרך חזרה — המון רב מתקבץ

כשחזרו מנסיעתם, עברו שוב באותו כפר. ראו המון רב שהתקבץ במקום שבו זרק הנער את האבן על הבעש”ט.

עצרו האנשים את העגלה. לא נתנו להם להמשיך בדרכם עד שייתנו להם עצה. הנער עדיין שוקע באדמה, וכל מה שעשו כדי להוציאו — לא עזר.

“האם תפסיק לזרוק אבנים על יהודים?”

הביט הבעש”ט בנער ושאלו: “האם תפסיק לזרוק אבנים על יהודים?”

הנער רק הרכין את ראשו. לא יכול היה לדבר.

עשה הבעש”ט מה שעשה — והנער הוצא מן האדמה.

כך עשה הבעש”ט מופת לעיני רבים. ואחר כך חזר למקומו ולתפקידו — ריש דוכנא פשוט, כבימים ימימה.

הפלא הגדול יותר — הנס שנשתכח

אחר כך אמר רבי שמחה בונים מפשיסחא, בשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, דברים מפתיעים ביותר:

“הפלא הגדול יותר שעשה הבעש”ט היה — שגרם שישתכח הנס וישתכחו הדברים. לא הותירו שום רושם, למרות שהתפרסמו ברבים כנס.”

הנס עצמו היה מופלא. אך שכחת הנס — הייתה מופלאה עוד יותר.

מדוע ביקש הבעש”ט שהנס יישכח

סיפור מופלא זה מגלה יסוד עמוק בתורת הקבלה ובדרכו של הבעל שם טוב. הבעש”ט היה בתקופת ההסתר. עדיין לא התגלה לעולם. עדיין שימש כריש דוכנא פשוט.

נס גלוי לעיני רבים עלול היה לחשוף את זהותו. לכן, לא הסתפק הבעש”ט בעשיית הנס — אלא דאג שיישכח לחלוטין. כאילו לא קרה מעולם.

הבעש”ט הקדוש לימד כי הצדיק הנסתר שומר על הסתרו בכל מחיר. גם כשנאלץ לגלות כוח עליון — דואג שהגילוי יימחה מזיכרון הבריות.

כוחו של צדיק נסתר — לפעול בשני כיוונים

תורת חכמת הקבלה מלמדת כי לצדיק נסתר יש כוח כפול. מצד אחד — כוח לפעול ניסים ונפלאות בעולם הגשמי. מצד שני — כוח להסתיר את פעולותיו ולמחוק את עקבותיו.

הבעש”ט הפעיל את שני הכוחות האלו באותו מעשה. תחילה — עשה נס גלוי והוציא את הנער מן האדמה. אחר כך — עשה נס נסתר וגרם שכל הדבר יישכח.

רבי שמחה בונים מפשיסחא, אחד מגדולי תנועת החסידות, העיד שהנס השני גדול מהראשון. כי להוציא נער מהאדמה — זה כוח רוחני גדול. אך למחוק זיכרון מהמונים שראו נס בעיניהם — זה כוח גדול עוד יותר.

ענווה שאין כדוגמתה

כפי שכתבו בעל הסולם והרב”ש זצ”ל, ענווה אמיתית אינה רק הכרזה חיצונית. היא מצב פנימי שבו האדם אינו מחפש פרסום כלל. הבעש”ט לא רצה להתפרסם כבעל מופתים. רצה להמשיך לשמש כעוזר מלמד פשוט.

אדם רגיל שהיה עושה נס כזה לעיני המונים — היה מנצל את הרגע להתגלות ולפרסום. הבעש”ט עשה את ההפך הגמור. עשה את הנס — ומחק אותו. חזר להיות ריש דוכנא “כבימים ימימה.”

זוהי מדרגת הצדיק הנסתר. שורש כל מעשיו הוא לשם שמיים בלבד. ללא כל רצון לפרסום, לכבוד או להערצה.

הגנה על עם ישראל — גם בהסתר

הסיפור מגלה גם את הגנתו של הבעש”ט על עם ישראל. הנער זרק אבן על יהודי — ומיד קיבל את עונשו. שקע באדמה.

הבעש”ט לא נקם. שאל את הנער שאלה אחת: “האם תפסיק לזרוק אבנים על יהודים?” כשהנער הרכין ראשו בהסכמה — הוציאו מן האדמה.

הבעש”ט לימד כי הקב”ה מגן על עם ישראל. כל פגיעה ביהודי — מעוררת תגובה מן השמיים. גם כשהיהודי הוא ריש דוכנא פשוט שאיש לא יודע על גדולתו.

תורת הקבלה והחסידות מלמדת כי ההשגחה הפרטית פועלת תמיד. כל מעשה שאדם עושה — יש לו תגובה בעולמות העליונים וכל טובה שעושים ליהודי — מעלה ניצוצות ואף כל פגיעה ביהודי — מעוררת קטרוג.

מה ללמוד מסיפור זה

שלושה לקחים עולים מסיפור זה. ראשית — הצדיק האמיתי פועל בהסתר. אינו מחפש פרסום. אינו מבקש כבוד. עושה את מלאכתו ושב לפינתו.

שנית — ענווה אמיתית אינה רק לפני המעשה. גם אחרי שנגלה כוחו — הבעש”ט דאג להסתיר. הפלא הגדול אינו עשיית הנס. הפלא הגדול הוא לעשות נס ולחזור להיות פשוט.

שלישית — הקב”ה מגן על בניו. גם על הפשוטים ביותר. גם על ריש דוכנא בדרכו לרב. כל יהודי הוא בן מלך, וכל פגיעה בו — אינה עוברת ללא תגובה.

להעמיק בתורת הבעל שם טוב ובדרכי הצדיקים הנסתרים

המבקש להעמיק בהבנת דרכי הצדיקים הנסתרים, בסודות ההשגחה הפרטית ובדרכי פנימיות התורה מוזמן להצטרף לשיעורי הקבלה בזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א. השיעורים מתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

בשיעורים נלמדים כתבי בעל הסולם ומאמרי הרב”ש זצ”ל — המאירים את סודות עבודת הענווה, ההסתר והגילוי בעבודת ה’.

לרכישת ספרי קבלה וחסידות במחירי עלות ניתן לפנות אל מרכז ההפצה של סולם יהודה — חנות המנוהלת בהתנדבות, ללא פערי תיווך.

התומכים בהפצת מעיינות החסידות מוזמנים לתרום לפעילות עמותת סולם יהודה. מאה אחוז מהתרומות מופנים להפצת תורה.