מאמר | פרשת ראה

פרשת השבוע | פרשת ראה

“וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל” (יא, כט)

אמר, שזהו הסימן של הכניסה לארץ ישראל, כשיכולים להעמיד את הברכה והקללה בקומה שווה. (עפ”י “וילקט יוסף” לתלמיד רבינו ר’ יוסף וינשטוק זצ”ל)

בכוונת רבינו זצוק”ל נראה להסביר כי על האדם לדעת, כי מה שנראה כקללה ורע, הנה היא סיבה שווה להצלחה בעבודת ה’ כמו הברכה. וזוהי הכניסה לארץ ישראל, היינו לעבדות ה’. הסבר לרעיון זה מוצאים אנו בספר “שמעתי” שכתב בנו של מרן, הרב”ש זצ”ל, מה ששמע מפיו, וז”ל:

… יש לדעת, מה שנדמה לאדם דברים שהם בסתירה להשגחת טוב ומטיב, הוא רק כדי שהאדם יהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות בזמן שהוא רוצה להתגבר עליהם. כי אחרת אי אפשר לו להתגבר. וזה נקרא רוממות השי”ת, שממשיך בזמן שיש לו הסתירות הנקראות ‘דינין’, כלומר, שהסתירות יכולות  להתבטל אם הוא רוצה להתגבר עליהם. נמצא, שהדינין האלו הם הגורמים להמשכת רוממות ה’.

בהמשך כתב: שכל העבודות שהן היו נראות כאילו מפריעות לעבודת הקודש, שנראה שהיו עובדים נגד הקדושה, עכשיו בזמן שזכו לאור ה’ השורה על אלו הסתירות, רואים להפך, שהן היו משמשות לקדושה, כלומר שעל ידן היה מקום שהקדושה יכלה להתלבש בהלבושים שלהם.

(מתוך “ברכת שלום, “שמעתי” מאמר רלט)

מתוך הספר ‘אוצרות הסולם’ מאת הרב שמואל הורביץ | לרכישת הספר לחץ כאן