מאמר על פרשת השבוע

מאמר | נח

פרשת השבוע | פרשת נח

 

"אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (ו, ט)

נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו (רש"י)

 

המקור לדברי רש"י הוא במדרש רבה (בראשית פר' ל, סי' י) עיי"ש. אכן, מדרש זה צריך ביאור, ואי אפשר להולמו כפשוטו.

ראשית יש להבין, לאיזה סעד מתכוונים חז"ל, סעד שאותו קיבל נח מהקב"ה ואילו אברהם אבינו ע"ה לא היה צריך לו?

זאת ועוד, היש צדיק בארץ, ולו גדול כאברהם אבינו ע"ה, שאיננו זקוק לעזר וסעד מבורא עולם?

עניין זה יבואר היטב על פי פירוש 'הסולם' להקדמת ספר הזוהר (אות קצח) [שם מדובר במצוות אהבת ד', אהבה שצריכה להיות בשלימות]:

… כי יש אהבה התלויה בדבר, דהיינו שבאה מרוב טובה שהשפיע לו השי"ת, שעל ידי זה נתדבק בו ית' בלב ונפש. והנה אף על פי שדבוק בו יתברך בתכלית השלימות, מכל מקום נחשבת לאהבה בלתי שלמה. וזהו שדרשו רז"ל (ב"ר פרק ל, י) על הפסוק "את האלקים התהלך נח", אשר נח היה צריך סעד לתומכו, כי היה נסעד ברוב טובה שהשפיע לו השי"ת. אמנם אברהם לא היה צריך סעד לתומכו, כמ"ש "התהלך לפני והיה תמים", כי "התהלך לפני" פירושו בלי סעד אלא לפני, ואף על פי שלא תדע אם אבוא אחריך לסעדך. וז"ש "רחימו שלים, דא אהבה רבה, דכתיב התהלך לפני והיה תמים", דהיינו שלא יהיה נצרך שום סעד לתומכו, כמו שנאמר אצל אברהם "התהלך לפני והיה תמים", שלים ברחימותא, שאף על פי שאיני נותן לך כלום, מכל מקום תהיה אהבתך שלימה להידבק בי בכל לב ונפש.

 

פירוש נוסף על דברי חז"ל הנ"ל

הסבר נוסף ומשלים על הנ"ל ועל דברי חז"ל אלו מצינו בכתבי הרב"ש, בספר המאמרים להרב"ש (תשמ"ד מאמר ד), המיישב בצורה נפלאה את הקשיים המתעוררים במימרא זו.

את הפסוק "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (ו, ט) פירש רש"י: ובאברהם הוא אומר (בראשית כד): "אשר התהלכתי לפניו". נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו. והנה  ידוע כי יש באדם שני מיני כוחות, הנקראים כלים דקבלה וכלים דהשפעה. כלים דהשפעה מתייחסים לבורא יתברך, אשר הוא המשפיע. וכלים דקבלה מתייחסים לנברא, אשר הוא המקבל.

הכלים דקבלה, המתייחסים למקבל, עומדים לפני הכלים דהשפעה. ובלשון הקבלה, הכלים דהשפעה מכונים: כתר, חכמה וג' ראשונות דבינה, ולמטה מהם עומדים כלי הקבלה, שהם ז' תחתונות דבינה, זעיר אנפין ומלכות.[1]

לפי זה נמצא, כלים דהשפעה הם בבחי' "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" שפירושו, במקום של כלים דהשפעה היה ביכולת ללכת בקדושה, היינו כלים דהשפעה שמייחסים אותם לבורא, וזה נקרא 'נח היה צריך סעד לתומכו', כי כלים דהשפעה – העליון נותן אותם, שזה נקרא ש'נח היה צריך סעד לתומכו'. מה שאין כן אברהם, לא היה צריך סעד לתומכו.

רש"י מדייק זאת מלשון "אשר התהלכתי לפניו", שפירושו שהוא הלך בכלים דקבלה, שהם עומדים לפני כלים דהשפעה. שהרי כלים דהשפעה עומדים למעלה, והם: כתר, חכמה וג' ראשונות דבינה, ולמטה מהם עומדים כלים דקבלה, שהם: ז' תחתונות דבינה, וזו"ן.[2]

והיות שאברהם הלך בכלים אשר הם 'לפניו', לפני כלים דהשפעה, שמייחסים אותם לבורא, נקרא השימוש בכלים דקבלה בשם 'אתערותא דלתתא', שמייחסים אותם לתחתון.

זה פירוש העניין שאברהם אינו צריך סעד לתומכו, משום שהלך בכלים דקבלה ועם אלו הכלים היה משמש לה'. משא"כ בנח כתוב "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ", היינו בכלים שמייחסים אותם לאלוקים, שהם כלים דהשפעה, כלים של הבורא. וכלים אלו, הבורא נותן.

(ציטוט חלקי עיי"ש במאמר כולו).

 

[1] ניתן לומר שכלים דקבלה נחשבים "לפני" הכלים דהשפעה בהיותם קרובים יותר לתחתון המקבל.

[2] ולהשתמש בכלים דקבלה לשם שמים היא מדרגה הרבה יותר גבוהה מאשר להיות משפיע לשם שמים.

 

מתוך הספר 'אוצרות הסולם' מאת הרב שמואל הורביץ | לרכישת הספר לחץ כאן

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.