מאמר על פרשת השבוע

מאמר | פרשת ויצא

זמן קריאה 2 דק'

פרשת השבוע | פרשת ויצא

 

"וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן" (כט, לב)

בזוהר הק' אומר טעם בענין ראובן שנולד מלאה, ויעקב אבינו חשב בעת מעשה על רחל. והלא הדין הוא שאם חשב באחרת הולד נקרא בן תמורה. ותירץ הזוהר הק', היות שהוא חשב על רחל – והוא היה חושב שבאמת למעשה היא רחל, ובני תמורה נקרא רק במקרה שמחשבתו היתה על רחל, ועל המעשה ידע שהיא לאה (זהר ויצא אות קפה ועי"ש בהסולם).

ואמר על זה ביאור, כי ברוחניות, ידוע שהם על דרך חותם ונחתם, שכל מדרגה נחתמה מהמדרגה העליונה. והדרך של חותם ונחתם הוא תמיד דבר והיפוכו, שהנחתם תמיד הפוך מהחותם. לכן יוצא: מה שנקרא בבריאה קליפה, היא ביצירה קדושה. ומה שהוא קדושה ביצירה, היא קליפה בעשיה.[1]

אי לזאת, אם הצדיק מתייחד באיזו מדרגה, בטח שהוא מתייחד עם בחינת הקדושה שבה. ואם בעת מעשה הוא חושב על מדרגה אחרת, ומה שנקראת קדושה במדרגה זו היא קליפה במדרגה אחרת – לכן נקרא "בן תמורה", היינו מה שנולד מייחוד הזה הוא בן תמורה, מטעם שהמדרגות, האחת לגבי השניה הוא בהופכיות.

משא"כ יעקב – מחשבתו היתה על רחל, היינו לבחינת הקדושה הנמצאת בבחינת רחל, ועל המעשה ג"כ חשב שהיא באמת רחל, אם כן בין במחשבה היה על בחינת קדושה הנמצאת ברחל, ובין במעשה היה מתכוון שהיא מדרגת רחל, א"כ אין כאן בחינת לאה שיהיה זה בחינת תמורה.

 

(מתוך "ברכת שלום" "שמעתי" מאמר קפ"ב)

 

 

"וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ד'" (כט, לה)

 

אחד העיקרים היותר יסודיים בתורתו של בעל 'הסולם' זצוק"ל הוא ענין השבח וההודיה לה' יתברך, וכמו שכתב רבינו באגרת הדרכה לתלמיד לאמר:

"יעסוק בהרחבת המידות בב' הקצוות, אהבה, שנאה, גבורה וחולשות וכו' הודיות וכפיות טובה. הודיה בשביל זכיה היותר קטנה מעבדותו ית', וכפוי טובה לעצמו על שטרח לזה, שלא להחשיב ולא לזכור כלל טרחותיו במעשים טובים".

("אגרות הסולם" אגרת עט)

להלן כמה מדבריו, השופכים אור על העניין:

… וצריכים לדעת שאין הבדל בין הארה קטנה לגדולה במה שהאדם משיג, היות שבאור אין שום שינוי, אלא כל השינויים הם בכלים המקבלים את השפע, כמ"ש "אֲנִי הוי"ה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו). לכן אם הוא מסוגל להגדיל את הכלים, בשיעור זה הוא מגדיל את ההארה.

אולם השאלה היא, במה יכול האדם להגדיל את הכלים? התשובה היא: בשיעור שנותן שבח והודיה לה' על זה שקרב אותו אליו שירגיש אותו קצת ויחשוב על החשיבות שבדבר, היינו, שהוא זכה שיהיה לו קצת קשר עם הבורא, וכפי שיעור החשיבות שיצייר לעצמו, בשיעור זה תגדל אצלו ההארה.

("ברכת שלום" "שמעתי" אות קו)

[1] עיין ב'ברכת שלום' 'שמעתי' מאמר קפ"ב ובהערה ק"צ שם.

 

מתוך הספר 'אוצרות הסולם' מאת הרב שמואל הורביץ | לרכישת הספר לחץ כאן

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.