מאמר | פרשת תזריע
סרוק לתרומה
באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א
פרשת השבוע | פרשת תזריע
"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (יב, ב)
בזהר פרשת תזריע: (עפ"י 'הסולם') "אשה כי תזריע", למדנו אשה מזרעת תחילה יולדת זכר. רב אחא אמר: זה שלמדנו שהקב"ה גוזר על הטפה אם הוא זכר או נקבה, ואתה אומר: אשה מזרעת תחילה יולדת זכר (ואם כן לא צריכים לגזרת הקב"ה). אמר רבי יוסי: ודאי שהקב"ה מבחין בין טפה של זכר לבין טפה של נקבה, ומשום שהבחין בה גזר עליה אם תהיה זכר או נקבה.
מפרש ב'הסולם' כי ג' שותפין באדם, הקב"ה אביו ואמו, שאביו נותן הלובן שבו ואמו האדום שבו והקב"ה נותן הנשמה (נדה לא, א). ואם הטפה היא זכר, נותן הקב"ה נשמה של זכר, ואם נקבה, נותן הקב"ה נשמה של נקבה. ונמצא, שבזה שהאשה הזריעה תחילה, עוד לא היתה הטפה בסופה לזכר, אם הקב"ה לא שלח בה נשמה של זכר. והבחנה זו שהקב"ה מבחין בהטפה שהיא ראויה לנשמה של זכר או של נקבה נחשבת לגזרה של הקב"ה, שאם לא הבחין בזה ולא שלח נשמה של זכר, לא היתה נגמרת הטפה להיות זכר, ונמצא שב' המאמרים אינם סותרים זה את זה.
ומהראוי מאוד להבין דבריהם ז"ל: וכי זה מה שבאו חז"ל להשמיענו, שהקב"ה יודע להבחין בין טיפה של זכר לטיפה של נקבה? הכי זהו גדולתו? ועוד: מה מוסיפה לנו ידיעה זו, שאשה המזרעת תחילה יולדת זכר?
מפרש הרב"ש פנימיות הענין על דרך עבודת ה', כי ישנם באדם שני כוחות, כח דמידת הדין שהוא בחינת נקבה, וגם בחינת זכר, היינו כח דמידת הרחמים שהוא בחינת משפיע.
וענין הזריעה דומה לזורע חיטה באדמה, והחיטה אחר שנרקבה באדמה הצמיחה חיטים טובים ויפים למאכל, וכמו כן האדם החפץ להכנס לעבודת ה', סדר העבודה הוא שיזרע תחילה את בחינת הנקבה שבו לארץ עד שיהיה נרקב באדמה, ושהאהבה העצמית תהיה מאוסה בעיניו כזבל הארץ, או אז "וילדה זכר", שמקבל תמורתם כלים דהשפעה. מה שאין כן אם איש מזריע תחילה, שאינו חפץ בכלים של האיש להשפיע, ורק חפץ בכלי קבלה, ואת כלי ההשפעה משליך ארצה, אז "וילדה נקבה", שפירושו, שמידת הדין מתגלה ומידת הרחמים הנקראת זכר נעלמת.
נמצא לפי זה, אם עבודת האדם היא במטרה לקבור באדמה את בחינת הרצון לקבל שבו וכל מחשבתו היא אך ורק להיפטר מהאהבה העצמית ועל זאת הוא מבקש סיוע מהקב"ה שיתן לו כלים דהשפעה, אז הקב"ה מבחין ב'טפה' אם היא של זכר, ונותן לו נשמה של זכר, היינו שנותן לו כח להיות משפיע. ואם הקב"ה רואה שכוונתו בעבודתו בתורה ומצוות היא ח"ו כדי להגדיל ולהרחיב את כלי הקבלה שלו והוא חפץ בשכר בעולם הזה ובעולם הבא ומבחין בטיפה שהיא של נקבה, אזי "וילדה נקבה".
(עפ"י "ספר המאמרים" להרב"ש, מאמר כ"ב תשמ"ו)
מתוך הספר 'אוצרות הסולם' מאת הרב שמואל הורביץ | לרכישת הספר לחץ כאן