סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

פרשת השבוע | פרשת שמיני

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'" (ט, ו)

במדרש (ילקוט שמעוני תקכא) "ויאמר משה: זה הדבר אשר צוה ה' תעשו", אמר להם משה לישראל: אותו יצר הרע העבירו מלבכם ותהיו כולם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקום. כשם שהוא יחידי בעולם, כך תהא עבודתכם מיוחדת לפניו, שנאמר "ומלתם את ערלת לבבכם" (דברים י, טז). מפני מה? "כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים". עשיתם כן? "וירא אליכם כבוד ה'".

מבאר השל"ה הק', כי הוקשה לו, לבעל המדרש, מפני מה נאמר "זה הדבר אשר ציוה וכו'" דוקא במצוה זו של כניסת אהרן ובניו לעבודת המשכן. על כך משיב המדרש, כי חששוֹ של משה רבנו ע"ה היה, שמא לא תהא כוונתם לשם שמים, כי אם בעבור כבוד עצמם, להתפאר בעיני העמים שיראו גדולתם, אשר על כן לא שרתה שכינה בשבעת ימי המילואים. לכך הזהירם משה רבנו ע"ה שתהא כוונתם לשם שמים: 'שתהא עבודתכם מיוחדת לפניו', לקבל מורא שמים ולעשות נחת רוח לפניו.

(עפ"י השל"ה הק' ב'עשרה מאמרות', מאמר שלישי ורביעי, אות מט)

במאמר 'מצוה אחת' כתב רבנו זצ"ל:

אין עבודת ה' וקיום המצוות, זולת 'לשמה', שפירושו: לעשות נחת רוח ליוצרו. אבל כבר הנהיגו חז"ל לעסוק בתורה ובמצוות אפי' שלא לשמה, מטעם מתוך שלא לשמה יבוא לשמה. אומר אני, שהמצוה הראשונה והיחידה שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבוא ל'לשמה' היא לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו אלא במידת ההכרחיות לעבוד בהם, כלומר, בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. ובשאר הזמן יעבוד למען הציבור להושיע נדכאים, ולכל בריה בעולם הצריכה ישועה והטבה.

ובמכתב מלונדון כתב מרן זי"ע לבנו הרב"ש זצ"ל:

… כי כבר שיעבדתי את עצמי להשי"ת, לעבוד לפניו בכל אשר אמצא. אין עבודה כבדה בעולם שייבצר ממני למען כבוד שמו יתברך, ואדרבא אני אוהב תמיד ומהדר אני אחר יגיעות גדולות לנחת רוח לו יתברך.

(מתוך "פרי חכם" מאמרים, מאמר 'מצוה אחת', ו"אגרות הסולם" אגרת ס"ב)

מתוך הספר 'אוצרות הסולם' מאת הרב שמואל הורביץ | לרכישת הספר לחץ כאן