מאמר על פרשת השבוע

מאמר | פרשת פקודי

זמן קריאה 2 דק'

פרשת השבוע | פרשת פקודי

 

"בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" (לח, כו)

וכל גולגולתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין, כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא ולקבל דא, בקע לגולגולת לתתא, כד עאלין בחושבנא (אדרא רבא אות כ')

יש 'בקע' שהוא לשון שבירה ויש 'גלגלתא' שהוא ראש והתחלה ויש בחינת 'חורתא' (לבן) כשמאיר האור. סדר העבודה הוא, כשאדם מתעורר לעבודת ד' הוא על ידי בחינת 'חורתא' שמרגיש חיות ואור בעבודת ה'. אמנם אחר כך באות לו מחשבות זרות שעל ידיהן נופל ממדרגתו ומתרחק מעבודת ה', ומחשבות זרות אלו נקראות בשם 'שערות' ותחת כל שערה ושערה יש גומא שהוא נקב וחסרון בגולגולת, ובטרם היו לו מחשבות זרות היה ראשו שלם והיה קרוב לה' ועל ידי המחשבות הזרות נתרחק מה', וזה נקרא שיש לו חסרון בראש.

אכן, על ידי הצער שמצטער על נפילתו והתרחקותו מה' הוא ממשיך מנקב זה 'מבוע של מים' ומן ה'שערה' נעשה צינור להעברת השפע. זה נקרא שזכה ל'חורתא'.

אבל אחר כך באות לו שוב מחשבות זרות שעל ידן מתרחק מה', ונעשה שוב 'גומא' נקב וחסרון בגולגלתא. ושוב שב בתשובה וממשיך שפע מחדש.

וכן כל פעם על זה הסדר בעליות וירידות עד שמתרבות ה'שערות' לשיעור שלם עד שעושה תשובה כזו שעליה נאמר 'עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד'.

על זה איתא ב'אידרא רבא' (פרשת נשא): "ומהאי גולגלתא נטיל טלא לההוא דלבר" [ומגלגלתא הזו נוטל טל לאותו שבחוץ] ממלא ראשו טיפי טיפין עד שנשלמת עבודתו, אזי נבחן ש'מהאי ט לא עתיד לאחייאה מתייא'.

זה עניין 'בקע' שהמחשבות הזרות עושות בקיעה בראש. וכן עניין של 'מחצית השקל' שהוא חציו זכאי וחציו חייב, אלא שאינו בזמן אחד, כי אם עבר על מצוה אחת ולא קיימה אינו נחשב עוד למחצית אלא לרשע גמור. אלא שפעם הוא צדיק, בזמן שדבוק בה', והוא זכאי בתכלית. ובזמן ירידה הוא רשע. לכן נקרא 'מחצית', שיש לו ב' זמנים.

וזו כוונת הכתוב "לכפר על נפשותיכם" משום שעל ידי ה'בקע' מרגיש שאין ראשו שלם, כי בזמן ירידה כשיש לו מחשבות זרות, אין דעתו שלימה עם ד', וכשעושה תשובה ומצטער על כך גורם לו לחזור בתשובה וממשיך שפע אלוקי בסוד "שראשי נמלא טל".

 

במכתב לתלמיד, משנת תשי"ט, מסביר האדמו"ר הרב"ש את דברי אביו זצוק"ל לאמר:

מובא בגמרא: תורה נכתבה 'אש שחורה על גבי אש לבנה' (עפ"י הגמרא בשקלים טז, ב), פירוש, אי אפשר לזכות לאור התורה אא"כ עוברים את שני המצבים: מצב שחור ומצב לבן. שחור, הכוונה כשלא מאיר אור האמונה והדביקות, כי בוערת בו אש התאווה למלא את הרצון לקבל אך לעצמו, ובמצב זה, כשהאדם מסתכל על העולם בו הוא חי ורוצה להאמין כי הקב"ה טוב ומטיב, בא לידי מחשבות זרות, ח"ו, ומחשבות אלו עושות לו בקיעה ושבירה ואינו מסוגל לקבל על עצמו את האמונה למעלה מהדעת, וזה נקרא 'בקע לגולגולת מחצית השקל'. לכן התקשה משה בעניין מחצית השקל, מדוע צריכים למצב זה של חושך, הרי טוב יותר אילו היתה השגחה גלויה, ואז יאיר אור האמונה בבהירות. על זה השיב לו הקב"ה: "כזה יתנו", כי על ידי זה שהאדם צריך להתגבר על מצב השחרות נמצא זקוק לעזרתו ית', כמ"ש חז"ל 'בא לטהר מסייעין לו', ופירשו בזוהר: במה מסייעין לו? בנשמתא קדישא, שיוכל להתגבר על מצבו, ואזי זוכה למדרגה גבוהה יותר וממשיך בחינת "לבן", וזה מכונה בשם 'חיורתא'. זה הפירוש: "וכל גלגלתא", היינו כל התחלה, שהאדם מחוייב לעשות בכל פעם 'בחירה מחדש' "יהבין אגר חיורתא" נמשך לו בכל פעם בחינת "לובן העליון" שהוא סוד נשמה ומדרגה חדשה, וזאת על ידי שיתגבר על בחינת 'אש שחורה' עד שבא לשלימות המדרגה שלשמה נברא.

(עפ"י "ברכת שלום" מכתבים, אגרת מ"ו)

(עפ"י "ברכת שלום" "שמעתי" פ"ו)

 

מתוך הספר 'אוצרות הסולם' מאת הרב שמואל הורביץ | לרכישת הספר לחץ כאן

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.