סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

פרשת השבוע | פרשת מצורע

“וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם” (יד, לד)

בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל מ’ שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן (רש”י).

פסוק זה מבאר מרן זצ”ל, כי על ידי שרואה את הנגע שהיה טמון בו בזמן הסתר פ נים והיה דבוק בתענוגים גשמיים, זוכה ומגלה אוצרות נפשו, והנגע נהפך לענג. וזאת בתנאי שאינו דבוק בנגע, היינו, שאינו חפץ בתענוגים הגשמיים, כעניין מה שכתוב בגמרא בשבועות (יז, ב) הנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו, ואפילו כולו, חוץ מחוטמו טהור. פירוש, שעדיין נמצא בבית המנוגע, עדיין הוא דבוק בתענוגים הגשמיים. אבל מתאמץ ל פרוש ולהינתק מהם. זה נקרא שחוטמו בחוץ – טהור.

באגרת משנת תרפ”ב לתלמידו בוורשא כתב מרן זצ”ל, וז”ל: … אמנם כמה אני מתאונן ומצטער על הקלקולים שעדיין לא נתגלו, ועתידים להתגלות, כי הקלקול הטמון הוא באפס תקוה, ותשועה גדולה מהשמים היא ההתגלות שלו, כי זה הכלל, שאין לך נותן מה שאין בו, ואם נתגלה עכשיו, אין ספק שהיה גם מעיקרא, אלא שטמון היה.

(עפ”י “ברכת משה” רכג, מהדורת “ה’ שמעתי שמעך”, ואגרות הסולם אגרת ו)

מתוך הספר ‘אוצרות הסולם’ מאת הרב שמואל הורביץ | לרכישת הספר לחץ כאן