סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

פרשת השבוע | פרשת ויקרא

"יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ" (א, ג)

כופין אותו עד שיאמר 'רוצה אני' (רש"י)

אנו מתפללים ומבקשים מהבורא יתברך: 'יהי רצון'. לכאורה, מה מקום יש לבקשה זו? הרי יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק, ובודאי יש רצון למעלה!?

התשובה היא, שבכדי להמשיך את השפע מלמעלה, צריך להקדים באתערותא דלתתא. משום כך אנו מתפללים ומבקשים 'יהי רצון', על מנת לעורר את הרצון העליון. הגם שיש למעלה רצון להיטיב לנבראיו, מכל מקום הוא יתברך מחכה לרצון שלנו שיעורר את הרצון שלו. ואם אין ביכולתנו לעורר את רצונו יתברך, סימן הוא שהרצון של המקבל עדיין אינו בשלימות, ועל ידי התפילה שאנו מתפללים 'יהי רצון' הולך ומתרקם בנו רצון אמיתי וכלי ראוי ומוכשר לקבלת השפע.

ואם אמנם האדם מתאמץ ומתייגע בעבודת ה', אלא שלפי שעה אינו ראוי לגמרי ועבודתו עדיין אינה בשלימות, על זה אמרו חז"ל (ערכין פ"ה משנה ו): 'כופין אותו עד שיאמר רוצה אני', היינו, עד שהשי"ת אומר 'רוצה אני', ומכניסו להיכל המלך.

(עפ"י "ברכת שלום" "שמעתי" מאמר קנג. ע"ע ב"אותיות דלבא" ב עמוד שפו

וב"אגרות הסולם" אגרת יב)

"עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" (ב, יג)

זאת דרש בעל 'הסולם': "ברית מֶלַח" כמו 'ברית מֶלֶךְ' – "על כל קרבנך", כל ההתקרבות לעבודת ה' צריכה להיות על 'ברית מלך'.

בין שני אוהבים, בוודאי אין צורך ב'ברית', ובכל זאת מוצאים אנו שדווקא האוהבים כורתים ברית אהבה ביניהם. וכל כך למה?

אלא, הברית שכורתים אוהבים נעשית לעתיד לבוא. אם וכאשר לא יהא האחד מהם בלב שלם עם חברו, באה הברית ומזכירה להם את אהבתם הישנה וגורמת להם לחדשהּ בהווה.

אף כאן, ב"ברית מלך" של האדם עובד ה' עם בוראו, ברית שנעשית על הקרבן, היינו בימי הקירבה לה', הכוונה היא להמשיך ולהחיל ברית זו על הימים שיבואו, ימי קטנות וריחוק מהבורא, ולהמשיך אהבת ה' גם במצב זה.

(עפ"י "ברכת שלום" "שמעתי" מאמר קעז. ע"ע בספר המאמרים לרב"ש תשמ"ז מאמר לא)

מתוך הספר 'אוצרות הסולם' מאת הרב שמואל הורביץ | לרכישת הספר לחץ כאן