סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

פרשת השבוע | פרשת בשלח

“וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה’ וַיַּאֲמִינוּ בַּד’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ” (יד, לא)

להבין עניין “ויאמינו”, שכפי הנראה מן הפסוק שהנס של יציאת מצרים וקריעת ים סוף הביא את ישראל לאמונה גדולה יותר מאשר לפני כן, הנה אמרו חז”ל במכילתא על הפסוק “זה א-לי ואנוהו”: ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. משמע, שביציאת מצרים היו הניסים גלויים, ניסים שמטבעם מביאים לידיעת ה’, שזה היפך האמונה. כי כשרואים ניסים בגלוי, מתפשטת ידיעת ה’ בתוך הדעת וקשה להיות במצב אמוני, ומה הוא אפוא פירוש הכתוב “ויאמינו בה'”?

אלא, מפרש בעל ‘הסולם’ זצ”ל, הכתוב מדבר בשבחן של ישראל. למרות שראו את הניסים הגלויים לא נגרעה עבדות ה’ שלהם, שהיא על דרך האמונה ולמעלה מן הדעת. מסיים מרן זצ”ל: וזוהי עבודה גדולה, לאחר שזוכים ויכולים לעבוד את ה’ בתוך הדעת, לאחוז בדרך האמונה מבלי לזלזל בה.

(עפ”י “ברכת שלום” “שמעתי”, קכב)

“אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה” (טו, א)

אז, כשראה הנס, עלה בלבו שישיר שירה … אבל מדרשו, אמרו רז”ל: מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה (רש”י)

העולה מפירוש רש”י הוא: לפירוש א’, מדבר הפסוק בהווה, ואילו לפירוש ב’ מדבר הכתוב מעתיד.

ביאר מרן זצ”ל, כי יש מצב בעבודת ה’ אשר האדם עדיין לא השיג את האור הגדול הגנוז בתורה, אבל מצליח לצייר לעצמו את גודלו וחשיבותו של האור הנפלא הזה ומאמין ובוטח שישיגו לעתיד לבוא, הנה הוא שש ושמח כבר עכשיו בהווה, אף על פי שעדיין לא זכה לאור ד’.

וכמה גדולה השירה והשבח שנותן לד’? התשובה היא, כי באותו השיעור שהוא בוטח בהשגת האור בעתיד, כן הוא משבח ושר שירה לד’. נמצא, כי ב’ הפירושים ברש”י עולים בקנה אחד אשר השירה היא אמנם בהווה אבל הסיבה היא העתיד לבוא.

בנו של מרן זצ”ל, רבי ברוך שלום הלוי זצ”ל, הסביר זאת ביתר הרחבה, כי הנה ישנם ב’ אורות: ‘אור פנימי’ ו’אור מקיף’. אור פנימי, מה שמאיר ומה שמשיגים ב’הווה’. ואילו ‘אור מקיף’ הוא מה שעתיד להאיר. אבל האור המקיף מאיר גם בהווה בשיעור מה לפי מדת הבטחון של האדם בהשגת האור.

משל: אדם יצא ליריד לקנות סחורה, והנה הוא רואה סחורה שערכה ירד מאוד ואין לה קונים. אכן הוא קנה סחורה זו, מתוך שבוטח שבעתיד יעלה ערכה עשרת מונים. בבואו לביתו, סיפר על דבר הסחורה שקנה. כעסו עליו בני ביתו, בחושבם שאיבד ממונו בידיו כשהשקיעו בעסק רע. אולם הוא בשלו: קניתי סחורה שערכה ירד בעשרים אחוזים לעת עתה, אולם בעוד כמה שנים יעמוד הרווח על חמש מאות אחוזים! הנה, אף על פי שבהווה צדקו האומרים שהוא הפסיד את כספו, בכל זאת הוא שמח, מחמת האמונה שיש לו, שבעתיד יעלה מחיר הסחורה פי כמה וכמה וסופו שיתעשר עושר רב. והוא משל נכון להבנת המושגים ‘אור פנימי’ ו’אור מקיף’.

כמו כן בני ישראל בשירת הים, כשראו את הגאולה העתידה, שרו בהווה מתוך אמונתם הגדולה בעתיד לבוא.

(עפ”י “אותיות דלבא”, מועדים, מאמר קמח, ו”ספר המאמרים” להרב”ש תשמ”ז מאמר ט)

מתוך הספר ‘אוצרות הסולם’ מאת הרב שמואל הורביץ | לרכישת הספר לחץ כאן