מאמר | פרשת אמור

פרשת השבוע | פרשת אמור

“בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה” (כג, כד)

אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא, יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא סילקא ותמרי (גמ’ כריתות ו, א).

משל: אדם שהולך ביער וחושש שמא לא  ימצא דרכו בחזרה, על כן עושה לו סימני דרך. כמו כן בראש השנה, שיש לאדם התעוררות ומקבל על עצמו ללכת בדרך התורה, אולם חושש שבהמשך הדרך, ברבות ימי השנה, תתפוגג התעוררות זו ויאבד את הדרך, על כן עושה סימנים שיורו לו את הדרך הנכונה. נמצא אם כן שהסימנים שאנו עושים בראש השנה אינם אלא משל, והעיקר הוא הנמשל.

(עפ”י “אותיות דליבא”, מועדים, מאמר קצ”ד)

מתוך הספר ‘אוצרות הסולם’ מאת הרב שמואל הורביץ | לרכישת הספר לחץ כאן