סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

פנימיות התורה לבדה כוללת הדרכה להנהגת הדור / מאמר מאת בעל הסולם

“משל לחברה רעבים וצמאים התועים במדבר והנה אחד מהם מצא מקום ישוב בכל טוב, ואז נזכר באחיו האומללים, אמנם כבר נעתק מהם הרבה עד שלא ידע מקום המצאם. מה עשה? התחיל לצעוק בקול גדול ולתקוע בשופר, אולי ישמעו חבריו הרעבים והאומללים את קולו ויתקרבו אליו, ויבואו ג”כ לישוב ההוא המלא מכל טוב. כן הדבר שלפנינו: הנה תעינו במדבר הנורא יחד עם כל האנושות ועתה מצאנו אוצר גדול המלא מכל טוב, דהיינו ספרי הקבלה שבאוצר, שמשביעים נפשינו השוקקות וממלאים אותנו דשן ונחת ושבענו והותרנו. אלא זכרון החברים שלנו שנשארו במדבר הנורא אובדי עצות, נשאר חרוט בליבנו. אמנם המרחק רב בינינו ואין הדברים נשמעים בינותינו, לפיכך ערכנו את השופר הזה לתקוע בקולות אולי ישמעו אחינו ויתקרבו אלינו ויהיו מאושרים כמותנו.

דעו אחינו בשרינו, כי חכמת הקבלה כל עיקרה הוא הידיעות איך נשתלשל העולם ממרום גבהו השמימי עד ביאתו לשפלותינו. והמציאות הזה היה מוכרח משום שסוף מעשה במחשבה תחילה, ומחשבתו ית’ פועלת תיכף כי אינו צריך לכלי מעשה כמותנו, ולפיכך יצאנו מתחילה בא”ס ב”ה (פירוש: במחשבת הבורא להיטיב לנבראיו)עם כל השלימות עד לעולם הזה. ולפיכך קל מאד למצוא בה (בחכמת הקבלה) את כל התיקונים העתידים לבא, מתוך העולמות השלמים שקדמו לנו, ומתוך זה אנו יודעים האיך לתקן דרכינו מכאן ולהבא. כמו מעלת האדם על הבהמה, שרוח הבהמה יורדת למטה, כלומר שאין רואה אלא ממנה והלאה, ואין לה שכל ובינה לראות מה עבר עליה כדי לתקן העתיד. נוסף עליה האדם, שרוח האדם עולה למעלה, כלומר להעבר, ומסתכל בהעבר כמו אדם המסתכל במראה ורואה לתקן את פגמיו, כן השכל רואה בהעבר עליו ומתקן את צרכיו מכאן ולהבא.

ולפיכך אין התפתחות למין הבהמה ועדיין עומדים על אותו המקום שנבראו, משום שאין להם המראה להבין מתוכה איך לתקן הדרכים ולהתפתח לאט לאט כמו האדם, והאדם הולך ומתפתח יום יום עד שמעלתו מובטחת ומורגשת. וכל זה אמור בדרכי הטבעיים החיצוניים, דהיינו טבע המציאות שבסביבתנו, דהיינו מזונותינו ועניננו החיצונים, שעל זה מועיל בהסתפקות גמור השכל הטבעי, משא”כ בפנימיותינו ועצמינו, הגם שאנו מתפתחים למקצת, אבל אנו מתפתחים ומשתבחים מחמת דחיפות מאחורינו ע”י יסורין ושפיכות דמים. והוא מטעם שאין לנו שום תחבולה להשיג מראה לראות בפנימיות האדם שהיו בהדורות שעברו, ואצ”ל בפנימיות הנפשות והעולמות איך נשתלשלו ובאו לחורבן נורא כהיום. חורבן כה גדול עד שלא תהיה לנו בטיחות בחיינו, ונהיה מוכנים ועומדים לטבח ומיתות משונות בשנים הקרובות, עד שהכל מודים שאין להם שום עצה למנוע זה.

ותדמו לעצמכם למשל, אם היום תמצאו איזה ספר היסטורי שהיה מצייר לכם את הדורות האחרונים שיהיו אחר עשרת אלפים שנה, מחכמת המדינות ומדרכי היחיד, אז היו המנהיגים שלנו מחפשים כל תרופה איך לסדר את החיים כאן על ידו, עד שהיינו מגיעים ל – “ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו”, ומתבטלים היו השחיטות והייסורין הנוראים, והכל על מקומו יבוא בשלום.

ועתה רבותי, הרי לפניכם ערוך ומוטל בארון זה הספר שבו כתוב ומפורש כל חכמת המדינות, וכל מדדי היחיד והצבור אשר יהיו בסוף הימים, דהיינו ספר הקבלה שבו מסודרים העולמות המתוקנים שיצאו עם שלימות, כנ”ל שמהשי”ת יוצאת השלימות בראשונה. אח”כ אנו מתקנים אותם, ובאים לשלימות גמורה וקיימת בעולם העליון, היוצאת מא”ס ב”ה (פירוש: מחשבת הבורא להיטיב לנבראיו) בדרך סוף מעשה במחשבה תחילה. ומטעם שמהשלם לא נמשך תיכף בלתי שלם אלא בדרך הדרגה, ואין העדר ברוחני, ע”כ נשארים כולם קיימים ומצוירים בכל דמוים וצלמם בכללות ופרטות בחכמת הקבלה.