סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

ספר הזוהר עם פירוש הסולם

זוהר חומש ויקרא | פרשת קדושים | אותיות א-ו

מאמר קדושים תהיו

לשון הזוהר

א) וידבר יי׳ אל משה לאמר. דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני יי׳ אלהיכם. ר׳ אלעזר פתח, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין וגו'. בכמה זמנין אורייתא אסהידת בהו בבני נשא, כמה זמנין ארימת קלין, לכל סטרין לאתערא להו, וכלהו דמיכין בשינתא בחוביהון, לא מםתכלין, ולא משגיחין, בהיך אנפין יקומון ליומא דדינא עלאה, כד יתבע לון מלכא עלאה עלבונא דאורייתא, דצווחת לקבליהון, ולא אהדרו אנפין לקבלה, דכלהו פגימין בכלא, דלא ידעו מהימנותא דמלכא עלאה, ווי לון, ווי לנפשהון.

פירוש הסולם

א) וידבר ה׳ אל משה וגו׳: ​וידבר ה׳ אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה׳ אלקיכם. ר׳ אלעזר פתח. ​אל תהיו כסוס כפרד אין הבין וגו'. בכמה פעמים העידה התורה בבני אדם, כמה פעמים הרימה קולה לכל הצדדים לעורר אותם, וכולם ישנים בשנתם בעונותיהם, אינם מסתכלים ואינם משגיחים באיזה פנים יקומו ליום הדין העליון, כשמלך העליון יתבע מהם עלבון התורה הצועקת כנגדם, ואינם מחזירים פניהם אליה, כי כולם פגומים בכל, שאינם יודעים האמונה של המלך העליון. אוי להם ואוי לנפשיהם.

לשון הזוהר

ב) דהא אורייתא ביה אסהידת, ואמרת מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו. מהו חסר לב. דלית ליה מהימנותא, דמאן דלא אשתדל באורייתא, לאו ביה מהימנותא, ופגים הוא מכלא אמרה לו, אומרה לו מבעי ליה, כד״א אומרה לאל סלעי, מהו אמרה. אלא לאכללא ולאתוספא אורייתא דלעילא, דהיא קרייה ליה חסר לב, פגים ממהימנותא.

פירוש הסולם

ב) דהא אורייתא ביה וכו׳: כי התורה מעידה בו ואומרת, ​מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו. מהו חסר לב. היינו שאין לו אמונה, כי מי שאינו עוסק בתורה אין בו אמונה, והוא פגום בכל, שואל, אמרה לו, היה צריך לומר, אומרה לו, כש״א ​אומרה לאל סלעי, מהו אמרה. ומשיב אלא שבא לכלול ולהוסיף התורה שלמעלה, שגם היא קוראת אותו חסר לב, שפירושו, פגום האמונה.

לשון הזוהר

ג) דהכי תנינן, כל מאן דלא אשתדל באורייתא, אסיר למקרב לגביה, לאשתתפא בהדיה, ולמעבד ביה סחורתא, וכ״ש למהר עמיה באורחא. דהא לית ביה מהימנותא. תנינן כל ב״נ דאזיל באורחא, ולית עמיה מלי דאורייתא, אתחייב בנפשיה. כ״ש מאן דאזדווג באורחא, עם מאן דלית ביה מהימנותא, דלא חשיב ליקרא דמאריה ודידיה דלא חס על נפשיה.

פירוש הסולם

ג) דהכי תנינן כל וכו׳: כי כך למדנו, כל מי שאינו עוסק בתורה אסור לקרב אצלו להשתתף עמו, ולעשות עמו מסחר. וכל שכן ללכת עמו בדרך. כי אין בו אמונה. ולמדנו, כל אדם שהולך בדרך ואין עמו דברי תורה, הוא מתחייב בנפשו. כל שכן מי שמתחבר בדרך עם מי שאין בו אמונה. מפני שאינו מחשיב כבוד אדונו, ושלו, שאינו חס על נפשו.

לשון הזוהר

ד) רבי יהודה אומר, מאן דלא חס על נפשיה, היך ישלוף נפשא דכשרא לבריה. א״ר אלעזר, תווהנא על דרא, והא אתמר מלה וכו'. ועל דא כתיב אל תהיו כסוס כפרד אין הבין. זכאין אינון צדיקייא, דמשתדלי באורייתא, וידעין אורחוי דקודשא בריך הוא, ומקדשי גרמייהו בקדושא דמלכא, ואשתכחו קדישין בכלא, ובג״כ משלפי רוחא דקודשא מלעילא, ובנייהו כלהו זכאי קשוט, ואקרון בני מלכא בנין קדישין.

פירוש הסולם

ד) ר' יהודה אומר וכו׳: מי שאינו חס על נפשו, דהיינו שמתחבר עם מי שאין בו אמונה, איך ימשוך נפש כשרה לבנו. אמר ר׳ אלעזר, תמה אני על הדור. וכבר נאמר הדבר וכו'. וע״כ כתוב ​אל תהיו כסוס כפרד אין הבין. אשרי הם הצדיקים העוסקים בתורה ויודעים דרכי הקב״ה, ומקדשים עצמם בקדושת המלך, ונמצאים קדושים בכל. ומשום זה מושכים רוח דקדושה מלמעלה. ובניהם כולם צדיקי אמת, ונקראים בני המלך, בנים קדושים.

לשון הזוהר

ה) ווי להון לרשיעייא, דכלהו חציפין, ועובדייהו חציפין. בגיני כך ירתין בנייהו נפשא חציפא, מסטרא דמסאבא. כמה דכתיב ונטמתם בם, אתא לאסתאבא, מסאבין ליה. אל תהיו כסוס כפרד, דאינון מארי זנותא על כלא. אין הבין, דלא ישתדלון בני נשא בארחא דא, דאי הכי, כתיב הכא אין הבין, וכתיב התם והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רועים לא ידעו הבין. כלומר יהון מזדמנין אינון דאקרון עזי נפש. מאי טעמא. משום דלא ידעו הבין.

פירוש הסולם

ה) ווי להון לרשיעייא וכו׳: אוי להם לרשעים, שכולם עזי פנים ומעשיהם חצופים, בשעת תשמיש, משום זה יורשים בניהם שמולידים, נפש חצופה מצד הטומאה. כמ״ש ​ונטמתם בם. ​הבא לטמא מטמאים אותו. ​אל תהיו כסוס כפרד, שהם בעלי זנות יותר מכל הבריות. אין הבין, שאין בני אדם משתדלים בדרך זה להבין. ואם כן. כתוב כאן, אין הבין. וכתוב שם, ​והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רועים לא ידעו הבין. כלומר, מה שם עזי נפש, אף כאן יהיו מזדמנים להם בנים שנקראים עזי נפש. מהו הטעם. הוא משום דלא ידעו הבין.

לשון הזוהר

ו) והמה רועים, מאי רועים, אלין אינון מדברי ומנהגי לב״נ בגיהנם. לא ידעו שבעה, כד״א לעלוקה שתי בנות הב הב, בג״כ דאינון הב הב, לא ידעו שבעה. כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו. דהא תיירי דגיהנם אינון. וכל דא מאן גרים להו. בגין דלא אתקדשו בההוא זווגא כמה דאצטריך. וע״ד כתיב, קדושים תהיו כי קדוש אני יי'. אמר קב״ה, מכל שאר עמין לא רעיתי לאדבקא בי, אלא ישראל, דכתיב ואתם הדבקים ביי', אתון, ולא שאר עמין. בג״כ, קדושים תהיו דייקא.

פירוש הסולם

ו) ​והמה רועים: שואל, מי הם רועים. ומשיב, אלו הם המוליכים והמנהיגים את האדם לגיהנם, לא ידעו שבעה. היינו כש״א, ​לעלוקה, דהיינו לגיהנם, שתי בנות הב הב. משום שהם אומרים הב הב אינם יודעים שבעה. כולם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו. כי דורשי גיהנם הם. וכל זה מי גרם להם. הוא משום שלא נתקדשו בהזווג כמו שצריך. וע״כ כתוב, ​קדושים תהיו כי קדוש אני ה'. אמר הקב״ה מכל העמים לא רציתי שידבקו בי אלא ישראל. שכתוב, ​ואתם הדבקים בה׳, אתם, ולא שאר העמים. משום זה קדושים תהיו הוא בדיוק. תיירי פירושו דורשים. מלשון לתור לכם מקום (דברים א׳).