סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

ספר הזוהר עם פירוש הסולם

זוהר חומש ויקרא | פרשת מצורע | אותיות א-ה

מאמר למען תדעון שדון

לשון הזוהר

א) וידבר יי׳ אל משה לאמר. זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו וגו׳. ר׳ אבא פתח, גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדון. שדון, שדין כתיב. כמה אית לון לבני נשא לאסתמרא ארחייהו ולדחלא מקמי קב״ה, דלא יסטי מארחא דכשרא, ולא יעבור על פתגמי אורייתא, ולא יתנשי מנה.

פירוש הסולם

א) וידבר ה׳ אל משה וגו׳: ר׳ אבא פתח, גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדון. שדון קרי. שדין כתיב. כמה יש להם לבני אדם לשמור דרכם ולירא מפני הקב"ה, שלא יסורו מדרך הישר, ולא יעברו על דברי תורה, ולא ימישו ממנה.

לשון הזוהר

ב) דכל מאן דלא לעי באורייתא, ולא ישתדל בה, נזיפא הוא מקב״ה, רחיקא הוא מניה, לא שריא שכינתא עמיה. ואינון נטורין, דאזלין עמיה, אסתלקו מניה, ולא עוד אלא דמכרזי קמיה ואמרי, אסתלקו סוחרניה דפלניא, דלא חש על יקרא דמאריה. ווי ליה, דהא שבקוהו עלאין ותתאין. לית ליה חולקא בארחא דחיי.

פירוש הסולם

ב) דכל מאן דלא וכו׳: כי כל מי שאינו עוסק בתורה, ואינו משתדל בה, נזוף, הוא מהקב״ה, רחוק הוא ממנו, השכינה אינה שורה עליו. ואלו מלאכים השומרים, ההולכים עמו לשמרו, מסתלקים ממנו, ולא עוד אלא שמכריזים לפניו ואומרים, הסתלקו מסביב פלוני, שאינו דואג לכבוד אדונו, אוי לו, שעזבוהו העליונים והתחתונים. אין לו חלק בדרך החיים.

לשון הזוהר

ג) וכד איהו אשתדל בפולחנא דמאריה, ולעי באורייתא, כמה נטורין זמינין לקבליה לנטרא ליה, ושכינתא שריא עליה, וכלא מכרזי קמיה ואמרי, הבו יקרא לדיוקנא דמלכא, הבו יקרא לבריה דמלכא, אתנטיר הוא בעלמא דין ובעלמא דאתי, זכאה חולקיה.

פירוש הסולם

ג) וכד איהו אשתדל וכו׳: וכשהוא משתדל בעבודת אדונו, ועוסק בתורה, כמה שומרים מוכנים כנגדו לשמרו, והשכינה שורית עליו, וכולם מכריזים לפניו ואומרים, תנו כבוד לצורת המלך, תנו כבוד לבן מלך, שמור הוא בעולם הזה ובעולם הבא, אשרי חלקו.

לשון הזוהר

ד) ת״ח, בלישנא בישא דאמר נחש לאתתא, גרים לאתתא, ולאדם, למגזר עלייהו מיתה, ועל כל עלמא בלישנא בישא כתיב, ולשונם חרב חדה. בג״כ, גורו לכם מפני חרב, מפני לישנא בישא. כי חמה עונות חרב. מאי כי חמה עונות חרב. דא חרב ליי׳, דתנן, חרב אית ליה לקב״ה, דביה דאין לחייביא. הה״ד חרב ליי׳ מלאה דם. וחרבי תאכל בשר. ובג״כ גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדון, שדין כתיב. בגין דתדעון דהכי אתדן, מאן דאית ליה חרב בלישניה, אזדמן ליה חרב דשצי כלא, הה״ד זאת תהיה תורת המצורע.

פירוש הסולם

ד) ת״ח בלישנא בישא וכו׳: בוא וראה, בלשון הרע שאמר הנחש אל האשה, גרם אל האשה ולאדם שנגזר עליהם מיתה ועל כל העולם. בלשון הרע כתוב, ולשונם חרב חדה. משום זה, גורו לכם מפני חרב דהיינו מפני לשון הרע. כי חמה עונות חרב. מהו כי חמה עונות חרב. זו היא, חרב לה׳, שלמדנו, חרב יש להקב״ה, שבו הוא דן את הרשעים. ז״ש חרב לה׳ מלאה דם.

וחרבי תאכל בשר. שהיא המלכות מצד הדין שבה. ומשום זה גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדון, שדין כתוב, שפירושו למען תדעו שכך נדון, שכל מי שיש לו חרב בלשונו, שמדבר לשון הרע, מוכנה לו החרב המכלה את הכל, שהיא המלכות מבחינת הדין שבה. ז״ש זאת תהיה תורת המצורע. דהיינו המלכות הנקראת זאת, דנה את המצורע. מחמת שדבר לשון הרע. כי על עון לשון הרע באים נגעים.

לשון הזוהר

ה) רבי אלעזר פתח, וכצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני האדם. האי קרא הא אתמר. אבל ת״ח, בני נשא לא ידעין, ולא שמעין, ולא מסתכלי ברעותא דמאריהון, וכרוזא כל יומא קארי קמייהו, ולית מאן דציית ליה, ולית מאן דיתער רוחיה לפולחנא דמאריה.

פירוש הסולם

ה) ר׳ אלעזר פתח וכו׳: רא״פ, וכצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני האדם. מקרא זה הרי למדנו. אבל בוא וראה. בני אדם אינם יודעים, ואינם שומעים, ואינם מסתכלים ברצון אדונם, והכרוז קורא לפניהם בכל יום, ואין מי שיקשיב לו, ואין מי שיעורר רוחו לעבודת אדונו.