ספר הזוהר | האזינו | אותיות א-ה
סרוק לתרומה
באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א
ספר הזוהר עם פירוש הסולם
חומש דברים | פרשת האזינו | אותיות א-ה
מאמר האזינו השמים
לשון הזוהר
א) האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי, רבי יהודה פתח, פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר וגו', בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני. מה כתיב לעילא. אני ישנה ולבי ער וגו'. אני ישנה, אמרה כנסת ישראל, אני ישנה, מפקודי אורייתא, בזמנא דאזלינא במדברא. ולבי ער, לאעלא לארעא, למעבד להו נימוסין דהא כל פקודי אורייתא בארעא משתכחין. קול דודי דופק, דא משה דאוכח להו לישראל בכמה ויכוחין, בכמה קטטין. דכתיב, אלה הדברים וגו', ממרים הייתם וגו'. ובחורב הקצפתם וגו'. הה"ד דופק.
פירוש הסולם
א) האזינו השמים ואדברה וגו': ר' יהודה פתח, פתחתי אני לדודי, ודודי חמק עבר וגו'. בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני. מה כתוב למעלה אני ישנה ולבי ער וגו'. אני ישנה, אמרה כנסת ישראל אני ישנה, ממצות התורה בזמן שהלכתי במדבר. ולבי ער, וגו', להביאם לארץ לעשות להם חוקים, כי כל מצות התורה נמצאות בארץ. קול דודי דופק, זה משה, שהוכיח את ישראל בכמה ויכוחים בכמה מריבות. שכתוב אלה הדברים וגו', ממרים הייתם וגו'. ובחרב הקצפתם וגו'. ז"ש. דופק.
לשון הזוהר
ב) ועכ"ד דמשה אוכח להו לישראל, ברחימותא הוו כל מלוי, דכתיב כי עם קדוש אתה ליי' אלהיך. ובך בחר יי' אלהיך להיות לו לעם וגו' בנים אתם ליי' אלהיכם ואתם הדבקים ביי'. ועל דא ושמעת בקול יי' אלהיך. כי מאהבת יי' אתכם. הה"ד פתחי לי אחותי רעיתי.
פירוש הסולם
ב) ועכ"ד דמשה אוכח וכו': ועם כל זה, שמשה הוכיח לישראל, כל דבריו באהבה היו, שכתוב, כי עם קדוש אתה לה' אלקיך ובך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם וגו'. בנים אתם לה' אלקיכם. ואתם הדבקים בה'. ועל כן, ושמעת בקול ה' אלקיך. כי מאהבת ה' אתכם. ז"ש, פתחי לי אחותי רעיתי, בלשון חיבה.
לשון הזוהר
ג) מה כתיב. קמתי אני לפתוח לדודי, אמרו ישראל בעוד דהוינן למיעל לארעא, ולקבלא אינון פקודי אורייתא, על ידוי דמשה, מה כתיב. ודודי חמק עבר, דכתיב, וימת שם משה עבד יי'. בקשתיהו ולא מצאתיהו, דכתיב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. קראתיו ולא ענני, דלא הוה דרא כדרא דמשה, דקב"ה שמע לקליהון, ועבד להו נסין ונימוסין, כמה דעבד על ידוי.
פירוש הסולם
ג) מה כתיב קמתי וגו': מה כתוב, קמתי אני לפתוח לדודי. אמרו ישראל, בעוד שהיינו מוכנים ליכנס לארץ ולקבל מצות התורה על ידי משה, מה כתוב, ודודי חמק עבר, שכתוב, וימת שם משה עבד ה'. בקשתיהו ולא מצאתיהו, שכתוב, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. קראתיו ולא ענני, שלא היה דור כדורו של משה, שהקב"ה שמע לקולם, ועשה להם נסים וחוקים, כמו שעשה על ידיו.
לשון הזוהר
ד) ר' יצחק אמר, קמתי אני לפתוח לדודי, דא קב"ה ביומוי דמשה, דכל יומוי לא בעא דמלאכא ושליחא לדברא עמיה, דכתיב אם אין פניך הולכים וגו'.זכאה חולקיה דמשה, דקב"ה אסתכם לרעותיה. ודודי חמק עבר, ביומוי דיהושע, דכתיב, לא כי אני שר צבא יי'.
פירוש הסולם
ד) ר' יצחק אמר וכו': רי"א, קמתי אני לפתוח לדודי זה הקב"ה בימיו של משה, שכל ימיו לא רצה שמלאך ושליח ינהג עמו. שכתוב, אם אין פניך הולכים וגו'. אשרי חלקו של משה, שהקב"ה הסכים לרצונו. ודודי חמק עבר. היינו בימיו של יהושע, שכתוב, לא כי אני שר צבא ה'.
לשון הזוהר
ה) ת"ח, משה הוה שמע קלא קדישא דמלכא עלאה, ולא אזדעזע, וכ"ש מלאכא, דלא בעא. בתר דשכיב מה כתיב. ויאמר לא כי אני שר צבא יי'. וכתיב ייפול יהושע אל פניו ארצה. עתה באתי, ביומוי דמשה רבך אתינא, ולא קבלני. ביה שעתא, ידעו ישראל שבחא דמשה. בההוא זמנא בעו ישראל לקב"ה, ולא אזדמן להו הכי כיומוי דמשה, הה"ד בקשתיהו ולא מצאתיהו וגו'.
פירוש הסולם
ה) ת"ח משה הוה וכו': בוא וראה, משה היה שומע את קול הקדוש של מלך העליון ולא נזדעזע, וכל שכן מלאך, שלא רצה לקבלו. אחר שמת מה כתוב, ויאמר לא כי אני שר צבא ה'. וכתוב ויפול יהושע אל פניו ארצה. עתה באתי, בימיו של משה רבך באתי, ולא קבלו אותי. בה בשעה, ידעו ישראל שבחו של משה. בעת ההיא בקשו ישראל את הקב"ה ולא נזדמן להם כך, כבימיו של משה. ז"ש, בקשתיהו ולא מצאתיהו וגו'.