סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

ספר הזוהר עם פירוש הסולם

זוהר חומש ויקרא | פרשת בחוקותי | אותיות א-י

מאמר זכר נא מה יעץ בלק

לשון הזוהר

א) אם בחקותי תלכו וגו’. ר׳ חייא פתח, עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור וגו’. עמי זכר נא, זכאה חולקא דעמא דא, דמאריהון אוכח לון הכי. עמי זכר נא, אע״ג דאתון סטאן מאורחי, עמי אתון, דלא בעינא למעבד לכו כעובדייכו.

פירוש הסולם

א) ​אם בחקותי תלכו וגו׳: ר׳ חייא פתח, ​עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור וגו׳. עמי זכר נא, אשרי חלקם של עם הזה, שאדונם מוכיח להם כך. עמי זכר נא, אע״פ שאתם, סרתם מן הדרך, עמי אתם, שאיני רוצה לגמול לכם כמעשיכם.

לשון הזוהר

ב) ר’ יצחק אמר, זכאה חולקא דעמא, דמארייהו אמר לון, עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי. מה יעץ בלק מלך מואב. בכמה מלין ועובדין אמר לשיצאה לכו מעלמא, וכמה חרשין אתער לקבלייכו.

פירוש הסולם

ב) ר׳ יצחק אמר וכו׳: רי״א, אשרי חלקו של עם, שאדונם אמר להם, ​עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי. ​מה יעץ בלק מלך מואב. היינו, בכמה דברים ומעשים חשב לכלות אתכם מן העולם, וכמה כשפים עורר לנגדכם.

לשון הזוהר            

ג) א״ר יוסי, אמר לון קב״ה לישראל, זכור נא. ווי דאנן צווחין בכל יומא, וגעינן ובכינן, זכור יי’ מה היה לנו. זכור יי׳ לבני אדום, ולא בעי לאשגחא עלנא, הוא אמר לן בבעו זכור נא, אין נא אלא לשון בעותא, ואנן לא אשגחנא ביה, כגוונא דא אנן צווחין, זכור יי׳ מה היה לנו, זכור יי׳ לבני אדום, זכור עדתך קנית קדם, זכרני יי׳ ברצון עמך, ולא בעי לאשגחא עלן.

פירוש הסולם

ג) א״ר יוסי וכו׳: אר״י, אמר להם, הקב”ה לישראל, ​זכר נא. אוי שאנו צועקים בכל יום ואנו גועים ובוכים, ​זכור ה׳ מה היה לנו. ​זכור ה׳ לבני אדום. ואינו רוצה להשגיח עלינו. והוא משום, שהוא אמר לנו בבקשה, זכר נא. כי אין, נא, אלא לשון בקשה, ואנו אין משגיחים עליו, על כן, אנו צועקים כעין זה, זכור ה׳ מה היה לנו. זכור ה׳ לבני אדום. ​זכור עדתך קנית קדם. ​זכרני ה׳ ברצון עמך. והוא אינו רוצה להשגיח עלינו.

לשון הזוהר

ד) רבי יהודה אמר, ודאי קב״ה אשגח עלן תדיר, ודכיר לן, אי לאו דאיהו אשגח בהו בישראל, ודכיר לון, לא יקומון חד יומא בגלותא, הה״ד ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו’. קב״ה לא עביד לן כעובדנא.

פירוש הסולם

ד) ר׳ יהודה אמר וכו׳: רי״א, ודאי, הקב״ה משגיח עלינו תמיד וזוכר אותנו. ואם הוא לא היה משגיח בישראל, וזוכר אותנו, לא עמדו אפילו יום אחד בגלות. ז״ש, ​ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו’. כי הקב״ה אינו עושה עמנו כמעשינו.

לשון הזוהר

ה) ת״ח, בלק חכים הוה, ורב חרשין בעובדי ידוי, יתיר מן בלעם. והכי אוליפנא כל מה דבעי בר נש בהאי עלמא בפולחנא דקב״ה, בעי לאתערא בעובדא לתתא. דבעובדא דלתתא, אתער עובדא לעילא, ועובדא דא בעי בקדושה, והא אוקמוה. ובאתר דלית עובדא, אית מלה, ובמלה דפומא, תליא עובדא, לאתערא לעילא. כמה דבעינן לאתערא קדושה עלאה, בעובדא ובמלה. הכי נמי אינון דאתיין מסטרא דמסאבותא, בעיין לאתערא סטרא דלהון, בעובדא ובמלה דפומא.

פירוש הסולם

ה) ת״ח בלק חכים וכו׳: בוא וראה, בלק חכם היה, וגדול המכשפים היה במעשי ידיו, יותר מן בלעם. וכך למדתי, כל מה שרוצה האדם בעולם הזה בעבודת הקב״ה, צריך לעורר במעשה שלמטה. כי במעשה שלמטה מתעורר המעשה למעלה. ומעשה זה, שלמטה, צריך להיות בקדושה. וכבר העמידוהו. ובמקום שאין מעשה יש דבור, ובדבור הפה תלוי, לעורר המעשה למעלה. וכמו שצריכים לעורר קדושה עליונה במעשה ובדבור, כך אלו הבאים מצד הטומאה, צריכים לעורר הצד שלהם, במעשה ובדבור פה.

לשון הזוהר

ו) ואע״ג דבלעם חרשא הוה רב מכל חרשין דעלמא, חרשא עלאה מניה הוה בלק. בקסס הוה בלק רב מכל חכימין. ובלעם בנחש. קסם ונחש תרין דרגין אינון, קסם תליא בעובדא. נחש לא תליא בעובדא אלא באסתכלותא, ובמלה דפומא. וכדין מתערין עלייהו רוחא מסאבא, לאתלבשא בהו, ועביד מה דעביד.

פירוש הסולם

ו) ואע״ג דבלעם חרשא וכו׳: ואע״פ שבלעם היה מכשף הגדול מכל מכשפי העולם, היה בלק מכשף גדול ממנו. כי בקסם היה בלק גדול מן החכמים. ובלעם היה גדול בנחש. קסם ונחש הם ב׳ מדרגות. קסם, תלוי במעשה. נחש, אינו תלוי במעשה, אלא בהסתכלות. ובדבור הפה, ואז מתעורר עליהם רוח הטומאה להתלבש בהם, ועושה מה שעושה.

לשון הזוהר

ז) וישראל קדישין לאו הכי, אלא כלהו קדישין, וכל עובדייהו לאתערא עלייהו רוחא קדישא. כד״א, עד יערה עלינו רוח ממרום. וע״ד כתיב, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, דהא אינון בסטרא דקדושה עלאה אחידן. ועובדייהו בקדושה אתו, וקדושה מתערי עלייהו ומתלבשן בה.

פירוש הסולם

ז) וישראל קדישין לאו וכו׳: וישראל הקדושים אינם כן, אלא כולם קדושים, וכל מעשיהם הם לעורר עליהם רוח קדוש. כש״א ​עד יערה עלינו רוח ממרום. וע״כ כתוב, ​כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. כי ישראל הם אחוזים בצד הקדושה העליונה, ומעשיהם באים בקדושה, וקדושה מתעוררת עליהם, ומתלבשים בה.

לשון הזוהר

ח) ות״ח, בקסם הוה בלק רב מכל חכימין, ובלעם בנחש. וע״ד בשעתא דבעא בלק לאתחברא עמיה, מה כתיב וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם. ת״ח, במלה דפומא הוה בלעם רב מכל חרשין דעלמא, ובאסתכלותא דההוא נחש, הוה ידע לכוונא שעתא. וע״ד בעא בלק לאשלמא מלה קסם ונחש.

פירוש הסולם

ח) ות״ח בקסם הוה וכו׳: ובוא וראה, בקסם, היה בלק גדול מכל החכמים, ובלעם בנחש. וע״כ בשעה שרצה בלק להתחבר עמו, מה כתוב, ​וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם. בוא וראה, בדבור שבפה היה בלעם גדול מכל המכשפים שבעולם, ובהסתכלות של נחש ההוא היה יודע לכוון את השעה לקלל, וע”כ קללותיו נתקיימו. וע״כ רצה בלק להשלים הדבר בקסם ונחש. שע״כ נתחבר עמו.

לשון הזוהר

ט) א״ל קב״ה, רשע, הא קדמוך בני. עובדא אית בגווייהו, דכל סטרין בישין וזינין בישין וחרשין דעלמא לא יכלין לקרבא בהדייהו, דכלהו ערקין מקמיה. ומאי איהו. אהל מועד, ומאני קודשא, ושמושי מקדשא, וקטרת בוסמין, דקא מבטל כל רתחא ורוגזא דעלמא, דלעילא ותתא, ועלוון וקרבנין בכל יומא, ותרי מזבחות, למעבד עובדא מזבחות, ושלחן ולחם הפנים, ואת הכיור ואת כנו, וכמה שמושין לעובדא, למלה דפומא, הארן ותרי לוחייא דאורייתא, ואהרן לכפרא על עמא בצלותא בכל יומא. כיון דאשגח ההוא רשע בהאי, אמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. מ״ט. יי’ אלהיו עמו ותרועת מלך בו.

פירוש הסולם

ט) אמר ליה קב״ה וכו׳: אמר לו הקב״ה, רשע, הרי קדמוך בני. מעשה יש ביניהם, שכל הצדדים הרעים ומינים הרעים וכל הכשפים שבעולם, אינם יכולים לקרב אליהם, שכולם בורחים מפניו. ומה הוא. הוא אהל מועד וכלי קדש ותשמישי המקדש, וקטרת הסמים המבטל כל כעס ורוגז שבעולם מלמעלה ומלמטה, ועולות וקרבנות בכל יום, ושני מזבחות לעשות עבודת המזבחות, ושלחן, ולחם הפנים, ואת הכיור ואת כנו. וכמה תשמישים למעשה, מבחינת דבור הפה, שהם הארון, ושני לוחות התורה, ואהרן המכפר על העם בכל יום בתפלה. כיון שהסתכל אותו רשע בזה, אמר, ​כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. מהו הטעם. הוא משום, ​ה׳ אלקיו עמו ותרועת מלך בו.

לשון הזוהר

י) וע״ד עמי זכר נא, בבעו מנייכו, הוו דכירין ההוא זמנא דאתחברו בלק ובלעם לשיצאה לכו, ולא יכילו, דאנא אחידנא בכו, כאבא דאחיד בבריה, ולא שביק ליה בידא דאחרא. מן השטים ועד הגלגל, מאי דא לקביל דא. אלא אמר קב״ה לישראל, בבעו מנייכו, הוו דכירין כל זמנא דהויתון אחידן בי, ולא יכיל ההוא רשע בחרשוי וקסמוי לשלטאה עלייכו. כיון דשבקתון ידייכו לאחדא בי, והויתון בשטים, מה כתיב. ויאכל העם וישתחוו לאלהיהם. בגלגל, כד״א בגלגל שורים זבחו, וכדין שליטו בכו שנאיכון. וכל דא אמאי. למען דעת צדקות יי’ כל אינון צדקות, דעבדנא לכו, בזמנא דאתון אחידן בי, ולא שביקנא מלה דעלמא לשלטאה בכו, ורוגזא דלעילא ותתא, וזינין בישין, לא יכלין לקרבא בכו.

פירוש הסולם        

י) וע״ד עמי זכר נא וכו׳: וע״כ אמר הקב״ה, ​עמי זכר נא, בבקשה מכם היו זוכרים זמן ההוא שנתחברו בלק ובלעם לכלותכם, ולא יכלו, כי אני אחזתי בכם כאב האוחז בבנו, ואינו עוזב אותו בידי אחר. מן השטים ועד הגלגל, מהו היחס מזה אל זה. ומשיב, אלא אמר הקב״ה לישראל, בבקשה מכם היו זוכרים, כל זמן שהייתם אחוזים בי, לא יכול אותו רשע בכשפיו וקסמיו לשלוט עליכם. כיון שעזבתם ידיכם מלאחוז בי, והייתם בשטים, מה כתוב, ​ויאכלו העם וישתחוו לאלהיהם. ובגלגל, כש״א ​בגלגל שורים זבחו. ואז שלטו בכם שונאיכם. וכל זה למה, למען דעת צדקות ה׳, דהיינו כל אלו צדקות שעשיתי לכם בזמן שהייתם אחוזים בי ולא עזבתי שום דבר בעולם שישלוט עליכם, והרוגז שלמעלה ושלמטה, ומינים הרעים לא יכלו לקרב אליכם.