סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

משל: 

מעשה במלך גדול ואדיר שמלך על מדינות רבות בכל העולם,

ולו בן יחיד יקיר, יורש המלוכה, אשר היה אהוב עליו ביותר.

יום בהיר אחד נפלו השמים: הנסיך הצעיר חלה במחלה קשה ביותר ונפל למשכב.

החיש המלך למיטתו את הרופאים המומחים ביותר מכל קצוות תבל,

אשר רקחו לחולה משחות ותרופות שונות ומשונות, אך ללא הועיל,

אפילו שיפור קטן לא חל במצבו של הנסיך יורש העצר.

ככל שעברו הימים מצבו הידרדר, היה ברור לכל שאם

לא תושג התרופה למחלתו בדחיפות, לא יהיה כבר את מי להציל.

בין המומחים הרבים שבאו,

היה גם רופא זקן וקשיש שראה מחלות רבות בחייו,

הוא נזכר כי ראה פעם בספר רפואה עתיק

שהזכיר את תסמיני המחלה וכתב את התרופה אליה.

מיהר הרופא המלומד אל המלך, סיפר לו על אבחנתו ואמר לו,

כי על פי אותו ספר לא ימצא מזור למחלתו של בנו,

אלא אם ישיגו לחולה חולצה של אדם השמח בחלקו בכל ליבו והווייתו,

אותה ילבש החולה ואז תהיה רפואה למכתו. שמע המלך את דבריו

ומיהר לשלוח רצים לכל קצוות ממלכתו, לחיפושים אחר האדם השמח ושלם,

יען אשר לא הכיר המלך אחד כזה בסביבתו.

הרצים יצאו דחופים בדבר המלך, תחילה באו לעשירים כי חשבו שליחי המלך

כי ודאי לא חסר להם כלום בחייהם, אך תוחלתם נכזבה, לכל אחד היה חסר

משהו ואף אחד לא היה באמת שמח ומאושר במה שיש לו.

באו לאנשי מעמד הבינים, הגיעו גם לעניים חסרי כל

ולא מצאו את המיוחד השמח בחלקו.

יום אחד, במהלך חיפושיהם הקדחתניים, גונבה שמועה לאוזניהם,

כי ביער מסוים בקצה הארץ, ישנו שומר אחד הנראה תמיד

שמח ועליז ולא חסר לו כלום בחייו.

מיהרו השליחים לאותו יער, לאחר דרך ארוכה ופתלתלה וחיפושים רבים,

עלה בידם סוף סוף למצוא את היער הנידח ומיהרו אל שומר היער הנבער.

הם פנו אליו ושאלוהו בתחינה: “האם הנך האדם המבוקש ביותר בממלכה?

אתה הוא האיש השמח בחלקו? ענה להם: “איני יודע מה רצונכם ממני,

אך אני באמת שמח במה שיש לי ולא חסר כלום בחיי”.

ששו ושמחו שליחי המלך כמוצאי שלל רב,

סיפרו לו על המלך האדיר ובנו החולה שהרפואה למחלתו

הינה חולצה השייכת לאדם השמח בחלקו תמיד.

בעוד הם מרבים לתאר את רב חלקו וחבלו ואת השכר הרב

והכבוד הגדול אשר ירעיף עליו המלך,

חייך השומר הפשוט ואמר לשליחים הנלהבים:

“מה מאד הייתי שמח ומאושר להציל את בן מלכנו רב החסד,

למסור את חולצתי ואף את חיי למענו, אך מה אעשה ואין ולא הייתה לי מעולם חולצה”???!!!

נמשל: 

אדם ששמח בחלקו הרי הוא שמח ללא שום תנאים

ואינו מחכה שימלאו את רצונו ואז ישמח, זה נקרא שלימות.

אך מי שזקוק לאיזשהו דבר ולו יהי הקטן ביותר,

ובלעדיו אינו מאושר עדיין באמת, אין זה שלימות.

ולזה עלינו לשאוף – לשמוח בחלקנו,

כי באמת יש לנו תמיד במה לשמוח שלפחות יש לנו חול…

מתוך כתבי בעל הסולם | הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצוק"ל | מחבר פירוש הסולם על הספר הזוהר הקדוש