שיעור קבלה | ביאור התפילה לפי הקבלה | ברכת הלבנה

מאמר | סעודת ראש חודש

זמן קריאה 3 דק'

מאמר בעניין סעודת ראש חודש

 

בזוהר הק' נזכר בכמה מקומות ענין מולד הלבנה בלשון "חדתו דסיהרא", שהלבנה מתחדשת.

ויש להבין מה טעם צריכה הלבנה לחידוש תמידי. עוד יש להבין מאמר חז"ל:

"הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח", כי אם אמנם לכפרה הוא צריך,

אם כן מלכתחילה למה מיעטה. גם יש להבין מהו ענין פגימת הלבנה,

כמ"ש בקידוש לבנה: "ויהי רצון מלפניך למלאות פגימת הלבנה".

 

הנה לבנה מרמזת על יראת שמים, ויראת שמים צריך בכל פעם לחדש. ולהבין טעם הדבר,

יש להקדים דברי המשנה באבות: "ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך",

וקשה הרי אמרו "הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס". אלא, שיש להבין מהות השכר.

 

חז"ל אמרו: "יותר ממה שהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להניק",

משמע שהבורא ית' רוצה לתת שפע ועונג לנבראים יותר משהם רוצים לקבל.

מה אם כן מעכב? אלא, שיש ענין של השתוות הצורה שבלעדיו אין הנבראים יכולים לקבל את השפע.

לכן נעשה תיקון שיכוונו לשם שמים, ועי"ז שיסגלו לעצמם טבע של השפעה תהיה להם השתוות הצורה עם הבורא,

ויוכלו לקבל את כל השפע שבמחשבת הבריאה. וזה ענין "יראת שמים",

שעיקרו הוא שהאדם מפחד פן לא יוכל לכוון בעבודתו שתהיה לשם שמים.

 

ואיך יזכה אדם לכך. הנה חז"ל אמרו: "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין",

היינו שהתורה היא תבלין למתק את יצר הרע. ומהו יצר הרע? – מה שאדם אינו יכול לעשות לשם שמים.

בזה נבין שעניין השכר שהעובד ה' מבקש תמורת עבודתו, הוא שיזכה ליראת שמים.

וזה שכתוב: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". אנו מבקשים מהשי"ת שנוכל לעבדו באמת,

היינו על מנת להשפיע. וכאשר אדם מתפלל על כך ומבקש השתוות הצורה,

אזי בעצם הדבר הזה הוא נקרא קרוב. כי ברוחניות, שינוי צורה נקרא רחוק והשתוות הצורה נקראת קרוב.

 

באמור מיושב מה ששאלנו: "ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך".

כי כשאדם יכול לכוון על מנת להשפיע – זה עצמו הוא כל השכר. כי השי"ת יכול לתת בלי שיעור וגבול,

אלא שהנברא צריך לכוון על מנת להשפיע. וזהו השכר שהנברא מבקש: שיוכל לכוון לעשות נחת רוח ליוצרו.

וכוון בזה התנא להורות לאדם שיתחזק בעבודתו ולא ירפה, כי אדם רואה שהוא עובד ועובד ואינו זז ממקומו כמלא נימה.

וכאשר יתחזק, נאמן הוא בעל מלאכתו שיתן לו את השכר – שיוכל לכוון על מנת להשפיע!

 

והנה כתוב: "נער הייתי גם זקנתי". נער הוא הזמן שמבטיחים לאדם "ונאמן הוא בעל מלאכתך" וכו'.

"גם זקנתי", היינו בזמן שאדם עולה בדרגה והוא בא לדעת תורה, אזי נעשה בחינת "זקן שקנה חכמה".

אמנם כאשר גדל בחכמה – גדל גם יצרו, כמ"ש: "כל הגדול מחברו, יצרו גדול הימנו".

פירוש, ככל שבא לדרגה יותר גבוהה, כך הוא משיג תענוג גדול יותר וצריך לעבוד מחדש שיוכל לכוון גם בשיעור היותר גדול,

שיהיה על מנת להשפיע. ובזה כל פעם יש לו השגה יותר גבוהה בענין על מנת להשפיע.

 

*

 

עתה נבוא לבאר ענין פגם הלבנה וחידושה. השי"ת עשה הסתרה על ערך הרוחניות,

כדי שיהיה מקום לבחירה. ובזה נעשה פגם במלכות שמים, ומשום כך מכונה יצר הטוב בשם: "ילד מסכן".

על זה הפגם אומר הקב"ה: "הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח". כי אם היתה ההשגחה גלויה,

היו כולם עובדים בחשק. הרי שההסתרה היא שורש כל החטאים. והנה העליון כאילו הכשילם בכך,

לכן נבחן זה לחטא משום דהוי כענין "לפני עוור לא תתן מכשול".

ולשון "פגימת הלבנה" הוא כמו "נותן טעם לפגם", שיש אצל האדם טעם פגום כאשר מבקש לעבוד בכוונה של על מנת להשפיע.

כי אין לעבודה זו טעם אצלו. ולמה נעשה כן? – כדי שיוכל לעבוד עבודת הבחירה, לבחור בדרך של על מנת להשפיע.

 

וזו הסיבה שכפרת הפגם באה דווקא בראש חודש.

כי ראש חודש עניינו חידוש, שאז אדם מקבל על עצמו מחדש עול מלכות שמים.

לכן זה הזמן לעבודת הבחירה. וכאשר אדם עוסק בעבודת הבחירה – אז ניכר הפגם,

שרואה עד כמה קשה לו לבחור בדרך זו בזמן שערך העניין נסתר ממנו. ואז היא העת לתפילה, וכמו שנזכר לעיל:

"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת", שכל בקשתם היא שיוכלו לעבדו באמת, שהוא על מנת להשפיע.

וכשזוכה לשכר, שזוכה ויכול לעבוד עבודתו על מנת להשפיע – נבחן זה למילוי הלבנה. ואז הוא בבחינת "זקן".

ושוב יש ענין של "חודש", היינו שוב צריך לחדש את העבודה, שהוא בבחינת "נער". כמ"ש: "נער הייתי גם זקנתי".

פירוש, מיד כאשר נעשה אדם בחינת זקן – הוא צריך לחדש את העבודה בבחינת נער.

ותמיד יש עליות וירידות. ויש לדעת כי כל מה שזכה לעליה בבחינת זקן

הוא כדי שיוכל לחדש את העבודה בבחינת נער ולעלות מחדש.

וההתחדשות צריכה להיות גם בבחינת מוחא וגם בבחינת ליבא.

תמיד צריך חידוש. ענין זה בא מצד הטוב, שמחייב התחדשות. אבל ההיפך מזה,

ההיפך "מזקן שקנה חכמה", הוא בחינת "מלך זקן וכסיל" שהוא דבר ישן שאינו מתחדש.

ולכבוד ההתחלה החדשה עושים סעודה. וזה ענין סעודת ראש חודש.

 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.