שבת קודש | מאמרי קבלה על יום השבת

מאמר | שבת מתנה טובה

מאמר בעניין השבת

ענין שלא נאמר: ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי. זה ידוע שההעדר קודם להויה. כי אין אור בלי כלי.

פירוש, אי אפשר להנות מדבר מבלי שמרגישים תחלה חסרון והשתוקקות אליו.

לכן רק מי שמרגיש יסורים מהחושך – הוא יכול אחר כך להנות מהאור.

ומשום כך מוכרח שיהיה ערב קודם ליום, היות ובמקום שאין מורגש חסרון אין מקום להמשיך את המילוי.

 

אמנם זה שייך דווקא בששת ימי "המעשה", שהאדם צריך אז לפעול להמשיך את האור בבחינת אתערותא דלתתא,

ולכן הוא חייב להרגיש תחלה את החסרון הנקרא "ערב", שהוא חושך. כי הסיוע מצד התחתון הוא בזה שהוא מרגיש את החסרון,

ועם חסרון זה הוא ממשיך את המילוי שהוא האור. דהיינו שהתחתון צריך לעשות את הכלי,

שז"ע מה שאמרו חז"ל: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", שעשיית הכלי היא עבודת התחתון.

 

משא"כ שבת היא אתערותא דלעילא, שהאור והכלי באים מלמעלה ואין צריך לזה שום סיוע מהתחתון,

לכן על כלים אלה אין שייך חסרון ובחי' "ערב". וזהו שבשבת נוהגת שביתה ממלאכה, מטעם שאין מקום לעבודה,

ורק ששת ימי המעשה הם זמן עבודה. כי ענין העבודה הוא רק להרגיש את החסרון, וזה נרמז בפסוק:

"אשר ברא אלהים לעשות", היינו לעשות כלים, שדבר זה מוטל על התחתונים.

 

ומטעם זה נקראת שבת בשם מתנה, כמ"ש חז"ל: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה",

כי מתנה ניתנת על ידי הקדם אהבה ולא על ידי הקדם עבודה.

משא"כ דבר שמשיגים על ידי עבודה נקרא שכר ולא מתנה.

לכן, על ידי עבודה בששת ימי המעשה הוא נעשה אוהב לה',

ואז הוא מקבל מתנה מאת המלך שנקראת "שבת" והוא טועם טעם שבת. נמצא לפי זה,

מי שאינו טועם טעם של שבת – הוא משום שהוא אינו מאוהבי המלך,

כי מי שהוא מאוהבי המלך הוא מקבל מתנה בלי שום עבודה. לכן לא נאמר: "ויהי ערב ויהי בוקר" אצל יום השביעי.

 

מתוך הספר אותיות ד'ליבא – לרכישת הספר | נכתב ע"י הרב ברוך הלוי הורביץ ז"ל תלמידו של הרב"ש אשלג זצ"ל

 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.