סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

פרשת השבוע | וזאת הברכה

"בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (לג, יא)

אדם העוסק בעבודת ה' האמיתית וחפץ להגיע למדרגה שכל עשיותיו תהיינה אך ורק לשם שמים נמצא תמיד במצב של עליות וירידות.

לפעמים הירידה כה גדולה עד שמגיע למחשבה שאין לו רצון להיות כלל ברשות הקדושה, ר"ל.

או אז, צריך להאמין שלא הוא מתרחק מהקדושה אלא הקדושה בורחת ממנו! ומפני מה בורחת ממנו הקדושה?

מסביר רבנו זצ"ל, כי בזמן שהאדם רוצה לפגום בקדושה ח"ו, הקדושה מקדימה אותו ובורחת ממנו עוד בטרם שפגם בקדושה,

ובזמן שהאדם מאמין בזה ורואה את האמת ומתקן את מעשיו, אזי מה"ברח"[1] נעשה "ברך", כמ"ש "ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה".

(עפ"י "ברכת שלום" "שמעתי" מאמר ע')

***

על מנת להבהיר את העניין דלעיל, נביא כאן מפירוש 'הסולם' על הקדמת ספר הזהר, אות קל"ח:

… כי חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאתו יתברך בגלוי, כי הוא פגם ח"ו בכבודו ית' שהנברא ישיגו כפועל רעות,

כי אין זה מתאים לפועל השלם. ועל כן, בעת שאדם מרגיש רע, הנה באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחתו ח"ו,

ונעלם ממנו הפועל ית', שהוא העונש היותר גדול שבעולם, הרי שהרגשת טוב ורע שבהשגחתו מסבבת עמה הרגשת שכר ועונש,

כי המתאמץ שלא להתפרד מאמונתו יתברך, אף על פי שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר.

ואם ח"ו לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרש מאמונתו יתברך. ונמצא שאף על פי שהוא לבדו עשה ועושה לכל המעשים כולם,

מכל מקום נשאר זה נסתר ממרגישי טוב ורע, כי בשעת הרע ניתן כח לסטרא אחרא להעלים השגחתו ואמונתו,

ובאים לידי העונש הגדול דפרודה, ונעשים מלאים הרהורים של כפירה. וכשחוזרים בתשובה,

נמצאים כנגד זה שהם מקבלים שכר,  ויכולים שוב להידבק בו יתברך.

(מתוך הקדמת 'הסולם' לספר הזהר אות קל"ט)

מתוך הספר 'אוצרות הסולם' מאת הרב שמואל הורביץ | לרכישת הספר לחץ כאן