שיעורי קבלה ומאמרי חסידות על חג השבועות

מאמר | אחדות חברים | התנאי לקבלת התורה

זמן קריאה 2 דק'

אחדות חברים – התנאי לקבלת התורה

 

"הרב הקדוש רבי מיכל מלכוביץ (תלמיד הרב הקדוש הר"מ מלכוביץ', מאבות חסידות סלונים) ז"ל, אמר: בזכות 'לך כנוס את כל היהודים' (אסתר ד', ט"ז), רצונו לומר: בזכות שהתאחדו בלב אחד כאיש אחד, וכל אחד ואחד ראה פחיתות עצמו ומעלת חברו – זכה אותו דור של מרדכי לקבלת התורה שבעל פה. ובזה אפשר לזכות לקבלת התורה בכל דור" ("תורת אבות" סלונים, חלק: "עשה לך רב וקנה לך חבר", פיסקה ס"ו).שוקדים אנחנו, מי יותר ומי פחות, על לימוד תורה. אנחנו יודעים, "כי היא חייך ואורך ימיך", ובכל לימוד אנחנו קושרים את עצמנו אל נותן התורה. אבל כל זמן שלא הפנמנו בכל הוויתנו את מסר התורה המרכזי, "ואהבת לרעך כמוך", עדיין לא קיבלנו את התורה!! כך שייתכן אדם הבקי בכל מכמני התורה, והוא בבחינת דואג האדומי ח"ו, נשיא הסנהדרין, ש"כל תורתו מן השפה ולחוץ", כל זמן שאיננו דבוקים באהבת הזולת ואיננו חיים אותה.

 

לכך מכוון כל לימוד המוסר – ליצור בלב האדם יראת שמיים, קשר רגשי מחייב עם יוצר הכל, ולא רק קשר שכלי. וכך מסופר על מרן החפץ חיים: "באחד מביקוריו של רבי אלחנן וסרמן בראדין, חקר ודרש מפיו ה'חפץ חיים' למצב הרוחני בישיבת ברנוביץ'. במיוחד התעניין באיזו מידה מקדיש רבי אלחנן תשומת-ליבו לחינוכם המוסרי של תלמידיו. 'ישיבה שאין לומדים בה מוסר, ערכה מועט', אמר לו, 'היא כאבק פורח'. ותוך-כדי-דיבור הראה בידו כמי שקומץ וממעך בין אצבעותיו קמיצת טבק-הרחה, להראות לו בצורה מוחשית על האפסיות שבדבר" ("אור-אלחנן").

 

וכך כותב מרן בעל הסולם, שכל קבלת התורה באה בתנאי של קבלת מצוות השפעת הטוב בכל מישור לזולת (במאמרים אלו בירר גם, שזה כל תוכנה של התורה). וזו לשונו (מתוך מאמרי מתן תורה-הערבות, אותיות ט"ז-י"ח): "…כי הנה הוכחנו לעינים אשר כל פרט ופרט מתרי"ג המצוות שבתורה סובבים על קוטבה של המצוה האחת של ואהבת לרעך כמוך, ונתבאר, שקוטב זה אינו בגדר של קיום זולת באומה שלימה שכל חבריה מוכנים לדבר. וזהו דבר הערבות אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה, כי לא ניתנה להם התורה בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל אם מסכים הוא לקבל עליו את המצוה של אהבת הזולת בשיעור הכתוב, "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו (כפי המתבאר באות ב' וג' עש"ה מלה במלה). דהיינו שכל אחד מישראל יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחברי האומה למלאות כל צרכיו לא פחות ממה שהוטבע באדם לדאוג בעד צרכי עצמו …אשר רק אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת, משום שבערבות הכללית הזאת נפטר כל יחיד מהאומה מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות ואהבת לרעך כמוך בכל שיעורו וליתן כל מה שיש לו לכל נצרך, היות שאינו דואג עוד בעד קיום גופו עצמו כי יודע ובטוח הוא ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו עומדים הכן לדאוג בשבילו, (כמבואר באות ט"ז עש"ה).

 

…הרי לעיניך, שכל ישראל ערבים זה לזה, הן מצד הקיום והן מצד השלילה, כי מצד הקיום, דהיינו אם מקיימים הערבות עד שכל אחד דואג וממלא כל מחסורי חבריו, הנה נמצאים משום זה שיכולים לקיים התורה והמצוות בשלימות דהיינו לעשות נחת רוח ליוצרו (כנזכר באות י"ג). והן מצד השלילה, דהיינו אם חלק מהאומה, אינם רוצים לקיים הערבות, אלא להיות שקועים באהבה עצמית, הרי הם גורמים לשאר האומה להשאר שקועים בזוהמתם ובשפלותם…".יהי רצון שנזכה לקבל את התורה באמת ובלב שלם, כולנו כאחד, ולזכות לשרת את מלכנו!

 

כתיבה ועריכה לשונית: הרב שפטיה שי סגל

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו