למאמר קודםתפילת הבוקר לאישה - סודות רוחניים בראי הקבלה בנוגע לתפילת מודה אני לאישהלמאמר הבאהצצה ראשונה לספרא דצניעותא - סודות מספר הזוהר
סרוק לתרומה
באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"אמברכים ברכת האילנות לכתחילה בחודש ניסן, אין מברכים את הברכה אלא על פרחי אילנות מאכל המלבלבים. וצריך שיהיו לפחות שני אילנות.
(כל הלכות הברכה בהמשך העמוד…)
לפני שיברך טוב לומר “לשם יחוד” זה שהובא ב”לשון חכמים” חלק א’
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוּ”ד אוֹת הֵ”א בְּאוֹת וָא”ו אוֹת הֵ”א, בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, וּבְשֵׁם כּל־הַנְּפָשׁוֹת, רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ ונִשְׁמָתֵנוּ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים לָהֶם, שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּמִכָּל־פִּרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵי אֲנַחְנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְקַיֵּם מִצְוַת הַבְּרָכָה שֶׁתִּקְנוּ חֲכָמִים זַ”ל עַל רְאִיַּת אִילָנֵי דִמְלַבְלְבֵי, וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, כְּאִלּוּ כִּוַּנְנוּ בּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָֽרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בַּבְּרָכָה הַזֹּאת וְסוֹדוֹתֶיהָ, וְתִהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶיךָ בְּרָכָה זוֹ, לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת עַל יָדָהּ כָּל־נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמְּעֹרָבִים בַּצּוֹמֵחַ, וְכָל־נְפָשׁוֹת, רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת, הַמְגֻלְגָּלוֹת בּוֹ. וְאַתָּה הָאֵל בְּמִדַּת טוּבךָ, וּבְחַסְדּךָ הַגָּדוֹל תָּאִיר לָהֶם בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְתַשְׁלִים בֵּרוּרָם וְתִקּוּנָם. בָּֽרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גְּמְלֵם.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַבְּרָכָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נְבָרֵךְ יקֻיַּם בָּנוּ מַאֲמַר: “רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהֹוָה”, וּנְקַבֵּל שֶׁפַע עֶשֶׂר הַבְּרָכוֹת, כַּכָּתוּב: “וְיִתֶּן־לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם (חכמה) וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ (בינה), וְרֹב דָּגָן (דעת) וְתִירֹשׁ (חסד): יַעַבְדוּךָ עַמִּים (גבורה) וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים (תפארת) הֱוֵה גְבִיר (נצח) לְאַחֶיךָ (הוד) וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ (יסוד), אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ” (מַלְכוּת): יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי.
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.
ואחר הברכה יאמרו בקשה זו
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נְקַיֵּם מִצְוַת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וכָל־מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ הִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, “אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ”, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בּתוֹרָֽתְךָ עַל־ידֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: אָֽנָּא יְהֹוָה , לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, הַגְדֵּל חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וְקַיֵּם לָנוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־ידֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: “וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת־בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת־זָרַע, וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם”: וְקַיֵּם בָּנוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־יְדֵי יְשַׁעְיָה נְבִיאָךְ: “בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד, וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל”: וְנֶאֱמַר: “וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם”: וְקַיֵּם בָּנוּ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־ידֵי עָמוֹס נְבִיאֶךָ: “הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע, וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל־הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת־יֵינָם, וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶם”: וְקַיֵּם בָּנוּ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־יְדֵי יְחֶזְקֵאל נְבִיאֶךָ: “וְהִרְבֵּיתִי אֶת־פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם”. וְנֶאֱמַר: “וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל־עֵץ־מַאֲכָל לֹא־יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא־יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים, וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה”.
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֵשׁ לָנוּ, שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ, בְּנֵה בֵיתְךָ כּבַתְּחִלָּה, כּוֹנֵן בֵּית־מִקְדָּֽשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב שְׁכִינָֽתְךָ לְתוֹכוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְדוּכָנָם, לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ, בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמֵי רְגָלֵינוּ בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּכָּתוּב: “שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ”.
וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל־מַעֲשֶׂיךָ, בָּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: “יִמְלֹךְ יְהוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ”.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי, בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ: עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ, בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם: יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו: שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי־יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה: כִּי שָׁמָּה יָֽשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד: שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ: יְהִי־שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה־נָּא שָׁלוֹם בָּךְ: לְמַעַן בֵּית־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.
הגמרא במסכת ברכות (מג ע”ב) אומרת שהיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים (פורחים), מברך ברכת האילנות,
ולהלכה נפסק; היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר:
ברוך אתה ה’ א-להינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם. (שולחן ערוך או”ח סימן רכו ס”א).
עפ”י הרא”ה זצ”ל (רבי אהרן הלוי) עניין ברכת האילנות היא לברך על התחדשות הבריאה (פקודת הלויים, ברכות מג ע”ב ד”ה אמר)
וקביעת הברכה היא דווקא שאדם רואה עצים יבשים שמדי שנה הקדוש ברוך הוא מפריח ומחדש אותם, ועל כך הוא מברך.
וזו הסיבה שהברכה נאמרת פעם בשנה, והמוקד שלה הוא פריחת האילן ולבלובו (ולא נוי האילן), משום שבפריחה ובלבלוב התחדשות הבריאה ניכרת.
לכן שומה עלינו להקפיד על אמירת ברכה דווקא בשמחה ובטוב לבב.
מלשון הגמרא נראה שהברכה נאמרת דווקא בימי ניסן, ויש מן המקובלים שהקפידו על כך (שו”ת הלכות קטנות, ח”ב, סי’ כ”ח; ברכי יוסף רכ”ו, ס”ק ב). התחדשות הבריאה שייכת באופן מיוחד לחודש ניסן – החודש הראשון, החודש שבו נברא העולם (לדעת רבי יהושע) וחודש הגאולה. לכן ייתכן שחכמים רצו שדווקא בחודש ניסן נברך את ברכת האילנות על התחדשות הבריאה.
אולם, הריטב”א (ראש השנה יא ע”ב ד”ה הא דנפיק) ועוד ראשונים ואחרונים כותבים שניתן לברך בכל זמן שרואים אילן פורח, אף אם אין זה חודש ניסן, כיוון שכל פריחה מסמלת את התחדשות הבריאה. למעשה, לכתחילה יש לברך את ברכת האילנות בחודש ניסן, ולכן גם מי שראה אילנות מלבלבים בחודש שבט או אדר ימתין ויברך בחודש ניסן. אולם אם לא בירך בחודש ניסן יכול לברך גם בחודשים אחרים שרואה בהם אילנות מלבלבים (משנה ברורה רכ”ו, ס”ק א; שו”ת יחוה דעת, ח”א, סימן א’).
לכתחילה יש להזדרז ולברך בתחילת חודש ניסן, בפעם הראשונה שאדם רואה אילנות פורחים, מפני שזריזין מקדימים למצוות, ומשום שיש סוברים שמי שלא בירך בראייה הראשונה אינו יכול לברך בראייה השנייה (וכן מחשש שישכח לברך בהמשך החודש). אך למעשה, גם מי שלא בירך בפעם הראשונה שראה אילנות מלבלבים יברך בפעם השנייה או השלישית (שו”ת מהרי”ל, סי’ קמ”ג; משנה ברורה ס”ק ה, ושער הציון ס”ק ג). לעתים ניתן לכתחילה לדחות את הברכה להמשך החודש, כשיש צורך בדבר (למשל בשביל ברכה בציבור).
ברכת האילנות בשבת: לדעת רוב הפוסקים ניתן לברך ברכת האילנות בשבת (הליכות שלמה, תפילה, כ”ג, הערה 121), ומנהג מקובל במקומות רבים הוא שהקהילה מברכת יחד את ברכת האילנות בשבת (שו”ת יחוה דעת, ח”א, סימן ב’). האדר”ת, חותנו של מרן הרב קוק, אף היה מהדר לברך את ברכת האילנות דווקא בשבת כדי להשלים מאה ברכות (נפש דוד (מהדורת הרמ”צ נריה), עמ’ נב). אך לפי המקובלים אין לברך ברכת האילנות בשבת (הרב מרדכי אליהו, מאמר מרדכי למועדים ולימים, עמ’ 32).
יש עדיפות לומר את ברכת האילנות ברוב עם, מפני ש”בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ” ומטעמים נוספים. התארגנות לברכה בציבור אף תזכיר לכולם לומר את הברכה. הטוב ביותר הוא שאחד יברך את הברכה בקול והשאר יאמרו אִתו את הברכה בלחש.
*לכתחילה יש לברך דווקא על שני אילנות ואין צורך שיהיהו משני מינים: בגמרא או בראשונים אין הגבלה מפורשת למספר האילנות הנדרשים לצורך ברכת האילנות, ובפשטות משמע שגם על אילן אחד אפשר לברך. ועל פי חכמי הקבלה ראוי להדר ולברך על פרדס או במקום אחר שיש בו אילנות רבים (כף החיים רכ”ו, ס”ק ב).
*חובה לברך על אילנות פורחים: היינו לברך דווקא על אילנות מלבלבים שיש עליהם פרחים (שו”ע שם). ואם לאחר שפרחו הם נשרו אך יש על האילן פירות שלא הגיעו לגמר גידולם – ניתן עדיין לברך לדעת האשכנזים (משנה ברורה ס”ק ה; שער הציון ס”ק ג), אך לשיטת הספרדים אם כבר אין פרחים יברך בלי שם ומלכות (כף החיים ס”ק ט; חזון עובדיה, פסח, ברכת האילנות, ח). ואם הפירות הגיעו לגמר גידלם – לכל הדעות אסור יברך (משנה ברורה ס”ק ד).
*יש לברך רק על אילנות מאכל: בגמרא וברמב”ם לא מצאנו שיש להקפיד לברך דווקא על אילנות מאכל. אולם נפסק להלכה על פי דעת אחרונים רבים שיש לברך רק על אילנות מאכל (שו”ת הלכות קטנות, ח”ב, סימן כ”ח, ועוד). ומכל מקום מי שבירך בטעות על אילן סרק – לא יברך שנית.
על פי הקבלה, חגי ישראל טומנים בחובם סודות רבים. ט”ו בשבט מייצג את ההתחדשות וההתעוררות. כמו העצים שקמים לתחייה ומוציאים פרחים וניצנים חדשים, כך גם הנפש שלנו שואפת להתחדש, לפרוח ולהתעלות. ברכת האילנות, שאותה מברכים פעם בשנה כשרואים עצים מלבלבים באביב, נועדה לעורר בנו הערכה ליופי ולשלמות הבריאה. להתבונן בנפלאות הטבע ולהכיר בגדולת הבורא.
האדם נמשל לעץ השדה. ברכת האילנות מזכירה לנו שבדיוק כמו העצים, גם אנחנו זקוקים לקרקע יציבה, למים חיים ולאור השמש כדי לצמוח ולהניב פירות. חשוב שנדע להעריך את השורשים שלנו – את המסורת, התורה והמצוות שמחברות אותנו למקור החיים. ללא חיבור לשורשים, העץ לא יוכל להתקיים. בכוחה של הברכה להזכיר לנו מאין באנו ולאן פנינו מועדות.
לימוד פנימיות התורה על פי כתבי האר”י ובעל הסולם יכול לסייע לנו לצמוח ולממש את הפוטנציאל הרוחני הגלום בנו. ברכת האילנות יכולה לשמש עבורנו הזדמנות להתבוננות עצמית – האם אנחנו עושים די כדי להשקיע בצמיחה הפנימית שלנו? האם אנחנו מטפחים את האישיות, את המידות הטובות, את תחושת השליחות שלנו בעולם? בדיוק כמו העצים שמתמירים את המים והאור למזון ופרי מתוק, כך גם אנחנו נקראים להפוך את החוויות והידע שלנו לכוחות חיוביים ומועילים.
כשנצא השנה לברך על האילנות, בואו ניקח את ההזדמנות להתחבר ליופי, לברכה ולשפע שהבורא מעניק לנו בכל רגע. נפתח את הלב לחידוש, לצמיחה ולמימוש הפוטנציאל האישי שלנו. ונזכור תמיד שכמו העצים, גם כל אחד מאיתנו נושא בתוכו זרעים של אור וטוב, שמחכים לרגע הנכון כדי לפרוח.
הצטרפו לשיעורי הזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א, בימי שני ורביעי בשעה 20:30, כדי להעמיק בסודות החגים והמועדים על פי פנימיות התורה.
להרחבה ניתן להזמין ספרים על מועדי ישראל בדרך בעל הסולם ותלמידיו מ”מרכז ההפצה” של סולם יהודה, המאפשר רכישה במחירים נוחים ללא פערי תיווך.
דבר בעיתו | 11 ספרי קבלה על החגים ומועדי ישראל
סטים וערכות לימוד, חגים ומועדים, כללי
ספר הזוהר חק לישראל – מהדורה גדולה בכריכה קשה
זוהר על משלי עם פירוש הסולם – בעל הסולם | 2 כרכים
זוהר על תהילים עם פירוש הסולם | 4 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, זוהר
נפלאות הרב"ש אשלג | כתבי ה'ברכת שלום'
כתבי בעל הסולם | ערכת המופת | 5 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם
הַיַּהֲלוֹם שֶׁבַּכֶּתֶר | זוהר הסולם | 21 כר' | גדול
כתבי האר"י הקדוש | סט 15 כרכים במכירה מוזלת
סטים וערכות לימוד, כתבי האריז"ל
תלמוד עשר הספירות הַמְבוֹאָר | סט | 5 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות
60 אגורות ליום
שיעשו את כל ההבדל!
הלימוד באתר מוקדש
הקש Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלך.
עמוד ראשי
הדפס מאמר זה 