ההודיה לה’ – על ברכת הגומל

סרוק לתרומה באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

ברכת הגומל על מה ולמה?

בבית קטן ברוסיה נשמעות דפיקות בדלת יהודי פותח, נציג הקג”ב עומד שם ושואל כאן חי רבינוביץ?

והיהודי אומר לו “לא”, אחרי חצי שעה שוב דפיקות בדלת איש הקג”ב שוב שואל האם כאן חי רבינוביץ?

והיהודי שוב עונה “לא” אחרי חצי שעה שוב דפיקות היהודי פותח והפעם איש הקג”ב עומד עם תמונה ביד

ואומר לו יש לי כאן תמונה של רבינוביץ’ הוא נראה ממש כמוך האם אתה רוצה להגיד לי שרבינוביץ לא חי כאן?

והיהודי אומר לו “אתה שאלת אם רבינוביץ חי כאן, תגיד לזה אתה קורא לחיות?”

בין הקרבנות שכתובים בפרשה שלנו מופיע גם קרבן השלמים,

קרבן תודה הוא אחד המקרים הנפוצים שבה מקריבים קרבן שלמים,

הגמרא אומרת שיש ארבעה שצריכים להודות, יורדי הים,

הולכי מדברות, חולה שהחלים ואסיר שיצא מבית האסורים.

כל אלו חייבים בקורבן תודה ובזמננו בברכת הגומל.

ובעל הטורים נותן סימן יפה כדי לזכור מי הם

הצריכים להודות וכותב “וסימנך, וכל החיים יודוך סלה”

חיים ראשי תיבות, חולה, ייסורים, ים, מדבר.

חולה, אדם שחלה

ייסורים, הכוונה לאסירים,

ים – זה יורדי הים,

מדבר- הולכי המדברות

ועל כל אלו כתוב יודוך שהם אלו שצריכים להודות,

אבל הסימן הזה מוזר כי המשותף לארבעת המקרים

האלו הוא שהם היו בסכנת חיים ולמה דווקא הם נכנסים לראשי תיבות של חיים?

מסופר על בחור שקצת איבד את שפיות דעתו ואשפזו אותו במוסד סגור אחרי תקופה

של טיפול מצבו התייצב ועמדו לשחרר אותו, אבל הבחור פנה למנהלי המקום

ואמר שיש לו בעיה כי אנשים יודעים שהוא היה מאושפז במקום סגור ויחשבו שהוא לא נורמלי,

אמר לו המנהל “אנחנו ניתן לך מסמך שיהיה כתוב בו שטופלת ועכשיו אתה נורמלי לחלוטין”

הבחור שמח מאוד, קיבל את המכתב ושוחרר, ומאז כל מי שהיה פוגש היה שואל אותו

“תגיד אתה נורמלי? יש לך מכתב שמוכיח שאתה נורמלי? לי יש אישור…

בבדיחה הזו יש משהו מן האמת כי בהלכה יש מושג “שטר שיצא עליו ערעור ונתחזק”

כאשר יש שטר שערערו עליו ואז הגיע בעל השטר לבית הדין עם העדים שהעידו שזו

חתימתם בשטר הרי זה שטר הכי חזק שיכול להיות ואי אפשר להתכחש אליו יותר.

ולפי זה נבין גם בעניינינו נכון שהארבעה שצריכים להודות הם אלו שחייהם

היו בסכנה אבל הם אלו שיודעים להעריך את החיים, דווקא בגלל שהיו במצבים כל כך קשים,

ואצלם ההודיה היא בצורה ש”כל החיים יודוך סלה” הודיה נצחית לקב”ה

על כל רגע שיש לנו בחיים ועל כל נשימה שאנחנו נושמים.

ארבעה אלו למדו את זה על בשרם אבל “כל החיים” זה גם כולנו,

כל מי שחי יכול להתבונן וללמוד מהחוויות שעברו אלו שהיו להם קשיים

ולזכור להודות לקב”ה בכל יום ויום על הנסים והנפלאות שאנחנו זוכים להם כל יום.

יהי רצון שנזכור תמיד את כל הטוב שהקב”ה עושה איתנו ונלמד להיות

בהודיה תמידית ובזכות זה נזכה בקרוב מאוד להודות לקב”ה

על הגאולה האמיתית והשלימה שיביא לנו בקרוב ממש.