ברכת מעין שלוש נוסח תימן – על המחיה | סולם יהודה

נוסחי ברכת מעין שלוש: עדות המזרח | אשכנז | ספרד | תימן

ברכת מעין שלוש נוסח תימן | על המחיה בלדי ושאמי

ברכת מעין שלוש בנוסח יהודי תימן משמרת את המסורת העתיקה והמדויקת שנשמרה בידי קהילות תימן לאורך דורות רבים. נוסח זה מיוחד בנאמנותו למקורות הקדומים ובדקדוק הלשוני המופלא שאפיין את יהדות תימן. להעמקה בהבנת משמעות הברכות, ניתן ללמוד בכתבי בעל הסולם על הכוונות הפנימיות שבברכות.

מתי מברכים ברכת מעין שלוש?

ברכת מעין שלוש היא ברכה אחרונה המתקנת את הנהנה מפירות ברכתו. מברכים אותה לאחר אכילת כמות מינימלית הנקראת “כזית” מאחד משלושת סוגי המאכלים הבאים:

על מאכלי מזונות

כל מאכל העשוי מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל ושיפון) שברכתו “מזונות”, כגון: עוגות, עוגיות, ג’חנון, מלווח, ז’נגים תימניים, לחוח וכדומה.

על פירות משבעת המינים

פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: תמרים, רימונים, זיתים, ענבים (טריים או צימוקים), וכן תאנים.

על יין

לאחר שתיית רביעית יין או מיץ ענבים טבעי. יש לציין כי בנוסח תימן, גם על היין חותמים ב”פירות” ולא ב”פרי הגפן” כמו בנוסחים אחרים.

נוסח בלדי ונוסח שאמי

ליהודי תימן שני נוסחים עיקריים: נוסח בלדי (הנוסח המקורי העתיק) ונוסח שאמי (שהושפע מסידורי הספרדים). להלן נוסח הברכה:

נוסח ברכת מעין שלוש תימן

על מזונות אומרים

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה

על יין אומרים

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן

על פירות שבעת המינים אומרים

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ

המשך הברכה לכל הנוסחים

וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, שֶׁרָּצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ. רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ. וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ. וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ. וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהְרָה.

תוספות לשבת ומועדים

בשבתות ובמועדים מוסיפים תוספת מיוחדת לאחר “וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהְרָה”:

בשבת מוסיפים

וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה.

בראש חודש מוסיפים

וְזָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.

בראש השנה מוסיפים

וְזָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.

בפסח מוסיפים

וְשַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.

בשבועות מוסיפים

וְשַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה.

בסוכות מוסיפים

וְשַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה.

בשמיני עצרת ושמחת תורה מוסיפים

וְשַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בִּשְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה.

חתימת הברכה

החתימה בנוסח תימן משתנה לפי סוג המאכל ומקור גידולו:

על מזונות מארץ ישראל

כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל מִחְיָתָהּ.

על מזונות מחוץ לארץ

כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה (וְעַל הַכַּלְכָּלָה).

על יין ופירות מארץ ישראל

כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ.

על יין ופירות מחוץ לארץ

כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת.

הבדלים בין נוסח תימן לנוסחים אחרים

נוסח תימן מצטיין במספר הבדלים ייחודיים מנוסחי עדות המזרח ואשכנז:

חתימה על היין: בנוסח תימן בלדי, גם על היין חותמים ב”פירות” או “פירותיה”, ולא ב”פרי הגפן” כמו בנוסחים אחרים. הבדל זה משקף את המסורת הקדומה שנשמרה בתימן.

ציון ללא “הר”: בנוסח תימן אומרים “צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ” ללא התיבה “הר” שמופיעה בנוסחים אחרים.

תוספת “תנובת השדה”: הזכרת “וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה” מודגשת בנוסח התימני כחלק בלתי נפרד מהברכה.

חתימה “כי אל טוב ומטיב”: בנוסח תימן מוסיפים לפני החתימה את המילים “כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אָתָּה”.

מורשת יהדות תימן

יהודי תימן שמרו על מסורת תפילה עתיקה ומדויקת לאורך כאלפיים שנות גלות. הנוסח התימני נחשב לאחד הנוסחים המדויקים והקרובים ביותר למסורת חכמי המשנה והתלמוד. חסידות אשלג מדגישה את החשיבות של כוונת הלב בעת הברכה, מעבר לדקדוק בנוסח.

ללימוד מעמיק יותר בענייני ברכות וכוונותיהן הפנימיות, מומלץ להצטרף לשיעורי הקבלה בהנחיית הרב שקד אליהו פנחס. השיעורים מתקיימים בזום בימים ב’ ו-ד’ בשעה 20:30.

משמעות הברכה לפי תורת הקבלה

ברכת מעין שלוש נושאת משמעות עמוקה בתורת הקבלה. שלושת המרכיבים שעליהם מברכים מסמלים את שלוש הספירות התחתונות: נצח, הוד ויסוד. האכילה בקדושה ובברכה מתקנת את הניצוצות הקדושים שבמאכל ומעלה אותם לשורשם העליון.

בעל הסולם מבאר כי הברכות אינן רק נוסח לשוני אלא כלי רוחני להתחברות עם הבורא. דרך הברכה, האדם מכיר בכך שכל מזונו בא מאת ה’, ובכך הוא ממתיק את הדינים ומושך שפע לעולם.

לצפייה בשיעורים על משמעות הברכות וכוונותיהן, בקרו במאות שיעורי הוידאו באתר.

העמקה בלימוד הברכות

להרחבת הידע בנושא ברכות וכוונותיהן, ניתן לעיין בברכת המזון נוסח תימן המלאה. כמו כן, מרכז ההפצה של סולם יהודה מציע סידורים וברכונים בנוסח תימני להזמנה.

תמיכתכם מאפשרת להמשיך ולהפיץ תורה ברבים. כל תרומה מסייעת בהפצת מורשת ישראל לדורות הבאים.