מאמר | בחבורה תיגאלו | הכנה לימי הפסח

זמן קריאה 2 דק'

בחבורה תיגאלו | הכנה לימי הפסח

 

ענייני הפסח סובבים ונובעים לא מעט מעניין התחברות ישראל לחבורות-חבורות של עובדי ה'. דרך זו אנו חווים הרבה בכתבי בעל הסולם והרבי זצ"ל. גלות מצרים הרוחנית, היא הסבל האמיתי מאי-היכולת להיות מאמין, ומשפיע. גלות אמיתית היא תחושת המיצרים והמחנק והזעקה אל ה' לישועה ממנה. הגאולה הרוחנית היא קניין הטבע השני, מעל הדעת שלנו, שניתן לנו רק ברצות ה' וחסדו. במסגרתו, אנחנו חושקים להאמין, ומתענגים על ההזדמנות לתת דווקא, ובמסירות נפש. כך מצאנו בכתבי גדולי החסידות, בתיאור השעבוד והגאולה שבפסח. פירוד הלבבות הוא שהוביל אל השעבוד שחוו ישראל (ושאנו חווים בעצמנו גם כיום, כשזוכים, כמאמר בעל ההגדה,  "בכל דור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"): "כתב בספר 'עת רצון' [(להג"ר בנימין זאב וואלף ז"ל משברשין) ריש פרשת 'כי תישא'], שתחבולת פרעה באומרו (שמות א', י'): 'הבה נתחכמה לו', היה לבטל מישראל כוח האחדות והשלום, שהיו מנת חלקם של ישראל במצרים, כי 'ידוע מאמר חז"ל שבזמן שהשלום בינינו, שכינה שורה בינינו, ובזמן שיש לנו אחדות, אין כל אומה ולשון יכולין לשלוט בנו… על כן אמר: 'נתחכמה לו פן ירבה', כלומר: אולי אפשר לעשות איזה תחבולה שיהיה ריבוי ופירוד ביניהם'"… (הגדה של פסח "פרדס הצדיקים" ברוקלין תשע"ז עמוד ש"ע).

 

ואדרבה, יסוד גאולת הנפש – שהיא ההתקשרות אל ה' והתעלות מעל מגבלות החומר – הוא ההתחברות: "דהכניסה וההתחברות של בני ישראל מסירה את החומריות והגשמיות… ועל זה גופא [=על הדבר הזה עצמו] אמר להם (שמות ל"ה, א'): 'אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות', היינו ההתקהלות וההתחברות"… (חידושי הרי"ם, ראש פרשת "ויקהל") בהתאחדות הלבבות נעשית ההכנה לקבלת עול מלכות שמיים = נצחון הרוחניות על הגשמיות, וזה היה כל המבוקש בגאולת מצרים: "…תכלית יציאת מצרים היתה להגיע להכרת הבורא. …שאיתא [כתוב בהגדה של פסח, שעסקו חכמים בסיפור יציאת מצרים במדה כזו], 'עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן ק"ש של שחרית', זה היה עיקר הגאולה – שיקבלו עול מלכות שמים [שזו פעולתה ומשמעותה של קריאת שמע. לזה הגיעו כשזכו לספר באמת את יציאת מצרים], ו[דווקא] על ידי ההתחברות יכולים לקבל עול מלכות שמיים, כדאיתא [כמו שכתוב (בבלי פסחים צ"א, א')], ש[קרבן] הפסח נאכל [דווקא] בחבורה [שנמנו יחד, קנו וסיכמו לשחוט יחד  כבש אחד לשם קרבן פסח], ואיתא [כתוב (בבלי ברכות ט', ב')], דזמן [חובת מצוות] קריאת שמע בשחרית, הוא: משיכיר את חבירו [מעט אחרי עלות השחר], היינו: [שבאמת חייב להכיר את חברו לפני קריאת שמע! שפירושו:] לקיים 'ואהבת לרעך כמוך' (ויקרא י"ט, י"ח) קודם קבלת עול מלכות שמיים…" ("אמרי אמת" ויקרא, ימים ראשונים של פסח, תרע"א ליל א'). יהי רצון שלא נחמיץ את הימים הגדולים הבאים עלינו, סומכים גאולה לגאולה וזהירים לשמור עצמנו מכל חימוץ יצר הרע של פירוד הלבבות!

 

כתיבה ועריכה לשונית: הרב שפטיה שי סגל

 

שיעורי קבלה בווידאו על חג הפסח בדרך אשלג

מאמרי קבלה וחסידות על פסח וליל הסדר לפי הזוהר הקדוש

לרכישת הספר שער הכוונות על פסח במרכז הפצת ספרי הקבלה

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו