שיעור קבלה | סדר סיבה ומסובב | 20 | הרב שגב רומנו | מתוך התע”ס | סולם יהודה

שיעור הקבלה העשרים בסדרת סדר סיבה ומסובב מתוך תלמוד עשר הספירות, מהווה תחנה מסכמת בלימוד יסודות צמצום שני. הרב שגב רומנו פותח את השיעור בסקירה של שלושה מאמרי חז”ל, ובלימוד זה מתבאר כיצד כולם מצביעים על אותו שורש אחד. בנקודת הסיכום הזו ניתנת בידי הלומד תמונה שלמה של מבנה הצמצום השני ושל מקומו במערכת הספירות. הסבר זה הוא יסוד מרכזי בלימוד כתבי בעל הסולם וגישתם להבנת תורת התיקון.

צמצום שני וסדר סיבה ומסובב — שיעור 20 בתלמוד עשר הספירות

הרב שגב רומנו מסביר ששלושת מאמרי חז”ל אינם עוסקים בעניינים נפרדים. כולם מבטאים את עניין שיתוף מידת הרחמים במידת הדין. זהו לב לבו של צמצום שני, ובלשון המקובלים מכונה הוא צמצום ב’. בכתבי הרז”ל ובמדרשים שונים מצויים טעמים מגוונים לעניין הזה, וכל טעם מאיר אותו מזווית אחרת. הרב מבהיר שריבוי המקורות אינו סתירה, אלא דווקא הרחבה. כל מדרש מוסיף בחינה ופן נוסף.

שלושת מאמרי חז”ל — שלוש בחינות בעניין אחד

בורא עולמות ומחריבן

המאמר הראשון מדבר על העולמות שנבראו ונחרבו. המקובלים מבארים שהכוונה לעולמות התוהו, ששימשו בסיס לעולם התיקון. הרב שגב רומנו מסביר שהעולמות שנחרבו אינם פגם בבריאה, אלא שלב הכרחי בה. בלא חורבן עולמות התוהו לא היה מקום ליראת שמיים, לא היה מקום לשכר ועונש, ולא היה מקום לבחירה החופשית של האדם. החורבן הוא הוא הפותח את ההיכל לעבודת ה’.

שיתוף מידת הרחמים בדין

המאמר השני מספר שהקדוש ברוך הוא רצה לבראות את העולם במידת הדין. ראה שאין העולם יכול להתקיים. עמד ושיתף עמה מידת הרחמים. השיתוף הזה הוא הוא הצמצום השני. הוא יוצר את הבסיס לכל סדר העבודה. במידת הדין לבדה אין סיבולת לבריאה. בשיתוף עם הרחמים נפתח שער של תיקון, של אפשרות, של מרחב פעולה. במושגים קבליים מובא הסבר נרחב על שני הצמצומים ועל ההבדל ביניהם.

בעשרה מאמרות נברא העולם

המאמר השלישי במשנת פרקי אבות שואל מה ראה העולם להיברא בעשרה מאמרות. ראוי היה להיברא במאמר אחד. אלא שכך נברא, כדי ליטול שכר על העשרה מאמרות שמקיימים את העולם. עשרה מאמרות הם ביטוי לעשר הספירות. בריאת העולם בריבוי הספירות נועדה כדי לאפשר את הבחירה החופשית. הריבוי הוא הוא הפותח לאדם את היכל העבודה.

הצירוף שבין שלושת המאמרים

אף שכל מאמר מדגיש בחינה אחרת, הרב שגב רומנו מבהיר שכולם מבטאים את אותו תוכן. שלוש לשונות שונות, שורש אחד. הראשון מתאר את התוצאה — חורבן התוהו. השני מתאר את הפעולה — שיתוף מידת הרחמים. השלישי מתאר את המבנה — עשרה מאמרות. שלושתם יחד מציירים את צמצום שני בשלמות. כך בנו חז”ל את לימודי כתבי הרב”ש וכתבי בעל הסולם המאירים את הסוגיה מזוויות מגוונות.

התכללות המידות מתוך השבירה

הרב שגב רומנו ממשיך ומבאר את משמעות השיתוף מבחינה מבנית. בכל ספירה הוטבעה ספירת המלכות. המקום שבו עומדת בינה, שם נוצרה עליית מלכות לבינה. כך נמצא שבכל אחת מעשר הספירות פועלת עתה גם בחינת המלכות. אין ספירה עומדת לבדה ללא מלכות בתוכה.

מהשיתוף הזה נוצרה בשבירת הכלים התכללות בין כל המידות. בחסד יש את כל המידות. בגבורה יש את כל המידות. בתפארת יש את כל המידות. וכן הלאה בכל ספירה וספירה. אין מידה העומדת לבדה. כל מידה כוללת בתוכה את אחיותיה במלוא היקפן.

תכלית ההתכללות בעבודת האדם

התכללות זו אינה רק יסוד מבני בעולמות העליונים. היא יסוד פרקטי בעבודת ה’. הרב מסביר שאם אדם נכשל ופגם במידה אחת, יש בידו לתקנה מתוך אחיותיה. אדם שפגם בחסד שבו, יוכל לעורר את החסד הגנוז בגבורתו. יוכל לעורר את החסד שבתפארתו, את החסד שביסודו, ואת החסד שבמלכותו. דרך עוררות החסד שבמידות האחרות, יבוא לתיקון החסד עצמו.

זה הוא יסוד עצום בעבודת התיקון. כל מידה אינה גזרה סופית. כל פגם ניתן לתקן דרך נתיבים אחרים. במקום לעמוד מול הפגם בחזית, אפשר לתקן אותו דרך עוקפים. דרך עוררות אותה מידה במקומות אחרים שבנפש. בשיעורי וידאו בקבלה חסידית ניתן ללמוד דוגמאות נוספות לעניין זה.

בחירה חופשית כפרי הצמצום השני

הרב חוזר ומדגיש שמטרת כל מבנה זה היא לאפשר את הבחירה החופשית של האדם. במידת הדין הטהורה הרצון פועל בלא עיכוב. הוא נמצא כבר במקום הקבלה. אין לאדם מרחב פעולה. בשיתוף מידת הרחמים נוצר רוחב לבחירה. האדם יכול להעדיף את ההשפעה על הקבלה. הוא יכול לבחור בנתינה על הנטילה. הוא יכול לבחור באמונה על הדעת.

זוהי הסיבה שבעבורה נברא העולם בעשרה מאמרות ולא במאמר אחד. ריבוי הכלים מאפשר את ריבוי הבחירה. הריבוי הוא היכל הבחירה. בלעדיו אין מקום למידת ההשתדלות של האדם. אין מקום לחיוב המצוות. אין מקום לעבודת התפילה.

סיכום הסדר ומשמעותו ללומד

הרב שגב רומנו מסיים בחזרה על הסדר. שלושת מאמרי חז”ל מבטאים את צמצום שני. צמצום שני הוא שיתוף מידת הרחמים בדין. השיתוף הוא בהעלאת המלכות לבינה בכל ספירה. מהמבנה הזה התחוללה שבירת הכלים. בעקבותיה התרחשה ההתכללות. ההתכללות מאפשרת את עבודת התיקון של האדם.

זהו ציר שלם הקושר את הסבר הבריאה אל מעשה האדם. הלומד יוצא מהשיעור עם תמונה מסודרת של סדר סיבה ומסובב. הוא יוצא עם תובנה מעשית על דרכי התיקון. אפשר להעמיק בלימוד זה בהשתתפות בשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

השיעור מהווה אבן יסוד להמשך הסדרה. הלימוד שיבוא בהמשך נשען עליו. ההבנה הנקנית כאן פותחת את הדלת ליסודות נוספים בתורת המקובלים. הצמצום השני אינו פרט בודד. הוא יסוד שעליו עומדת כל מערכת התיקון. הלומד שמשכיל את ההסבר הזה זוכה למבט שלם על סדר העבודה.