תע”ס היומי | עמוד קכה

עמוד קכה בתלמוד עשר הספירות — היחס בין אין סוף למאציל

בעמוד היומי קכה מבאר הרב יוחאי ימיני שליט”א אחת מן הסוגיות היסודיות בלימוד הקבלה. השיעור עוסק בשאלה כיצד אפשר לקרוא לאין סוף ברוך הוא בשם מאציל. הרב מבאר את ההבחנה הדקה בין הכתר לבין אין סוף שמעליו. נקודת היסוד שעליה עומד הרב היא — הרבה מן המושגים בלימוד כתבי בעל הסולם הם יחסיים. רק כשמבינים את ההסתכלות היחסית, קושיות רבות נפתרות מאליהן.

אין סוף נקרא מאציל ביחס לנאצלים

הרב מסביר בעיון רב — כשאומרים שאין סוף הוא המאציל, אין הכוונה לעצמותו של אין סוף. אין סוף ברוך הוא נקרא מאציל רק מצד יחסו לנאצלים. ביחס לעצמו אין שייכות של מציאות ושל אצילות כלל. זוהי גישתם של מקצת המקובלים — שהכתר עצמו הוא המאציל ביחס לנאצלים. שוב הוא נקרא נאצל ביחס לאין סוף שמעליו. הכל עניין של יחס ושל בחינה.

שתי הבחינות שבכתר — עתיק ואריך אנפין

בהמשך השיעור מפצל הרב את המדרגה העליונה לשתי בחינות עיקריות. הבחינה הראשונה היא הבחינה האחרונה שבאין סוף. זוהי מלכות דאין סוף שמתלבשת ונעשית עתיק יומין. בחינה זו היא ניצוץ בורא, מצד היותה משורש המאציל. הבחינה השנייה היא ראש המדרגה של הנאצל. היא נקראת אריך אנפין — בחינת ניצוץ נברא, ראש לכל הנאצלים. במושגים הקבליים שמלמד הרב, חשוב לדעת — שתי הבחינות נכללות יחד תחת השם הכולל כתר.

המעבר מאין סוף אל הנאצלים

הרב מבאר בשיעור עניין דק נוסף. בכל מדרגה — האחרונה שבעליון מתלבשת בראשון של התחתון. כך מלכות דאין סוף, שהיא הבחינה האחרונה והשפלה ביותר באין סוף, יורדת ומתלבשת בראש המדרגה של עולם הנאצלים. דווקא בחינה זו, האחרונה שבעליון, היא ההופכת לשורש כל הנאצלים. הקטן שבמאציל מאציל את היותר מופלא שבנאצלים. אין ביניהם הדרגה אחרת כלל. אין נאצל קרוב יותר ודומה יותר אל המאציל מן הראשון שבנאצלים.

אפס המוחלט — מדרגתו של המאציל

נקודה מרכזית בשיעור היא ביאור המושג אפס המוחלט. כל ספירה תחתונה היא בחינת אפס ביחס לעליונה ממנה. אין זו השלמה לעליון מצד עצם המהות. ביחס למאציל הדבר חמור יותר — שם זוהי בחינת אפס המוחלט. אין מי שיכול להשיג את עצמותו של המאציל. אך אפס זה הוא אפס טוב ובו, אפס המורה על מדרגה עליונה ולא על העדר. זהו לימוד מרכזי שמדגיש הרב לאורך שיעורי הווידאו בקבלה חסידית.

עתיק — לשון נעתק מההשגה

הרב חושף את עומק שמותיהם של עתיק ואריך אנפין. עתיק נקרא כך משום שהוא נעתק מן ההשגה. אין בו תפיסה כלל. הוא משורש המאציל, ולכן אינו ניתן להשגה. אריך אנפין לעומתו הוא לשון ארוך הוא — כלומר העתיק מתגלה בו לאט לאט. באריך אנפין כבר יש בחינה של תפיסה והשגה מסוימת. אך עתיק עצמו נשאר נעלם. דרך אריך אנפין מתגלה משהו מן העתיק, אך לא העתיק עצמו.

שיטת בעל הסולם מול שאר המקובלים

נקודה חשובה שמדגיש הרב — בעל הסולם זצ”ל חולק על מקצת המקובלים. יש מקובלים שראו את עתיק כבחינת אין סוף ואת אריך אנפין כבחינת כתר ראשון של עשר הספירות. בעל הסולם חולק על כך. שתיהן בחינות הכתר עצמו, אלא שהאחת היא בחינת המאציל של הכתר והשנייה היא בחינת ראש הנאצלים שבכתר. שתיהן יחד נקראות כתר. זהו סדר הלימוד המוצג בשיעורי הרב יוחאי ימיני בלימוד היומי בעמותה.

השלכות הלימוד לעולמות התחתונים

בסוף העמוד מרחיב הרב על אופן הלימוד בעולמות התחתונים. בעולם הבריה למשל — המלכות שבמלכות שבעולם האצילות מתלבשת בראש עולם הבריה ונעשית עתיק של הבריה. הראש של עולם הבריה עצמו הוא אריך אנפין של הבריה. אותו עיקרון נשמר לאורך כל סדר ההשתלשלות. מי שזוכה ללמוד את הסוגיה לעומק יכול להמשיך ולהשתתף בשיעורי הקבלה אונליין בזום.

סיכום העמוד היומי

השיעור של הרב יוחאי ימיני שליט”א בעמוד קכה פותח חלון להבנת היחס שבין המדרגות. הרב מבאר את עומק שיטת בעל הסולם. הרב מעמיד את הלומד על האמת — שאין השגה בעצם המאציל. הכתר עצמו מורכב משתי בחינות הקושרות בין אין סוף לנאצלים. לימוד עקבי של העמוד היומי בונה אצל הלומד תפיסה מסודרת של מבנה הספירות והעולמות.

הצטרפות לפעילות העמותה

עמותת סולם יהודה מקיימת שיעורי קבלה בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30. כל הציבור מוזמן להצטרף וללמוד עם רבני העמותה. כמו כן פועל מרכז הפצת ספרים. המרכז מציע את כתבי בעל הסולם והרב”ש במחירי עלות ללא פערי תיווך. הציבור מוזמן לתמוך בפעילות העמותה ובהפצת מעיינות הקבלה והחסידות. אפשר לעשות זאת באמצעות תרומה כספית או התנדבות בעמותה.