שיעור 6 – תלמוד עשר הספירות חלק א פרק א | הרב שקד אליהו פנחס | הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה | קבלה

תלמוד עשר הספירות אות ג – המשך מהלך השתלשלות העולמות

בשיעור זה ממשיך שיעורי הרב שקד אליהו פנחס בלימוד תלמוד עשר הספירות, בהגיעו אל אות ג’ של חלק א פרק א. הרה”ח שליט”א מקדים סקירה תמציתית של האותיות הקודמות, ומציג את הקטע אותו לקח בעל הסולם זצ”ל מתוך כתבי האריז”ל בעץ חיים, אשר ממנו פותח רבנו את המהלך הארוך והמופלא של השתלשלות העולמות הנפרשים על פני כרכים רבים.

הנקודה הראשונית של אינסוף ברוך הוא

הרב פותח בהסבר על הנקודה שלפני הצמצום, אותה מכנה בעל הסולם בשם אינסוף. שם מתפשט האור ללא סוף וללא הגבלה, משום שעדיין לא התרחש התהליך הנקרא צמצום, המגביל את האור לקבלה בתוך הכלי. ואף על פי כן, גם באינסוף מצוי כלי – רצון לקבל את ההטבה. הסיבה לכך נעוצה בעצם מטרת הבריאה: הבורא יתברך רצה להטיב לנבראיו, ומכיוון שכך היה מחויב כביכול לברוא נברא בעל חיסרון. שהרי, מבאר הרב שקד אליהו פנחס שליט”א, אי אפשר להטיב למישהו דבר שאינו רוצה בו – הכרח שיהיה לו חיסרון והשתוקקות, ורק אז ניתן להשפיע עליו.

תפקיד הכלי – השתוקקות לאור

אחד הכללים הרוחניים החשובים אותם מציג רבנו הוא עניין התפשטות והסתלקות האור, שתוארו על ידי בעל הסולם זצ”ל באריכות. כפי שמסביר הרב בשיעור, התפשטות והסתלקות האור עושה את הכלי ראוי לתפקידו. ומהו תפקיד הכלי? למשוך את האור, לרצות להשתוקק ולמשוך אותו אליו. עוצמת ההשתוקקות הנדרשת היא כזו, שהרב ממשיל אותה לאמירת רחל אמנו ליעקב אבינו: “הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי”. כך עליו של אדם להשתוקק לקשר עם הבורא יתברך – בעוצמה כזו שבלעדיה אין לו חיים. למידה רחבה יותר במושגי היסוד הללו ניתן למצוא במושגים בקבלה.

עלמא דשיקרא והריחוק מן האור

הרב שליט”א מבאר מדוע ההשתוקקות הזו רחוקה מאיתנו. אנו נמצאים בעלמא דשיקרא, בעולם השקר, בהסתרה גדולה ביותר. הסתרה זו אף גדולה מן ההסתר ששרר משעה שחרב בית המקדש, ועל אחת כמה וכמה לאחר אלפיים שנות גלות וגלות הדעת, אשר במהלכן ניתקנו כמעט באופן מוחלט מן האור האלוקי. אומנם ללומדי התורה יש קשר עם האור, וללומדי פנימיות התורה יש קשר רב עוד יותר, אך עדיין הדבר רחוק שנות אור ממה שאנו אמורים להגיע אליו. הרבה מכתבי בעל הסולם עוסקים בנקודה זו של חזרה לאור.

משל הבן הכסיל – מטרת הבריאה

בעל הסולם זצ”ל מביא משל מופלא, אותו מבאר הרה”ח באריכות. מלך אחד רצה להטיב לבנו היחיד שנולד לו אחר שנים רבות. בנה לו תיאטראות, בתי מרחץ ובתי מאכל, הביא לו שפים מעולים, מורים מצוינים ומוזיקאים מעולים, על מנת שיגדל בצורה הטובה ביותר להיות המלך הבא. אך הילד יצא כסיל ולוקה בשכלו, חולה מעיים שאינו יכול להנות מהמאכלים, עיוור שאינו רואה את התיאטראות, וחירש שאינו שומע את המוזיקה. במלך בשר ודם תרחיש כזה אפשרי, אך מאחר שבורא עולם קבע שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו – בוודאי שנקבל את ההטבה במלואה. אין בכך ספק או מחלוקת.

סוד הבושה – נהמא דכיסופא

אלא שכדי שתהיה ההטבה מושלמת, היא חייבת לבוא ללא נהמא דכיסופא – לחם בושה. הרב שקד אליהו פנחס שליט”א מסביר שאדם המקבל מחברו מתבייש בקבלתו, אף על פי שכל חומר הבריאה הוא רצון לקבל. אנו מכונת תענוגים משומנת ביותר, החושבת מן הבוקר עד הערב במשך מאה ועשרים שנה כיצד לקבל עוד הנאות גופניות, כבוד, שליטה, ממון וידע. הסיבה היא, כפי שהוסבר באות א’, שבבורא יתברך אין רצון לקבל – שכן ממי יקבל? הוא רק משפיע ומחיה את כל המציאות. ניתן להעמיק בעניין במאגר השיעורי וידאו בקבלה חסידית.

שורש רוחני וחוק הענף השואף לשורשו

מתוקף החוק שכל ענף שואף להידמות לשורשו, מבאר רבנו את שפת הענפים. כל מהות, כל עצם וכל דבר בעולם הזה – יש לו שורש רוחני המכה בו ואומר לו גדל. הסיבה שכל בני האדם נמשכים לאותם דברים – לאושר, לכבוד, ליופי ולכוח – היא שכל הדברים הללו מצויים בבורא יתברך במידה האינסופית ביותר, ואנו, היותנו חלק אלוק ממעל, נמשכים לכל הקיים בו.

שטות תלושי השכר וביטול הבושה

הרב מזהיר מטעות נפוצה: לחשוב שעל ידי קיום מצוות אנו מגיעים לעולם הבא עם תלושי שכר, ואז אין בושה בקבלה. זוהי שטות והבל רוח, שכן השפע האינסופי המתקבל עבור כל מצווה אין לו שום פרופורציה למעשה שעשינו, ולכן לא יבטל את הבושה. הדרך האמיתית לביטול הבושה מתבארת בהמשך, ובאה לידי מימוש מעשי דרך השתתפות בשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

סיכום הלימוד

השיעור פותח את אות ג’ בהסבר מעמיק של הקשר בין מטרת הבריאה, סוד הבושה ותפקיד הכלי בקבלת האור. הרה”ח שליט”א מציג את היסודות הנדרשים להבנת ההמשך – עניין התפשטות והסתלקות האור, שיתבאר בשיעור הבא.