תשעה באב | העצבות על חורבן ירושלים | לימי בין המצרים | ר’ שקד פנחס | סולם יהודה

למה איננו עצובים על חורבן ירושלים — שיעור עומק לימי בין המצרים

בעוד מספר שעות עם ישראל נכנס לצום תשעה באב, היום הקשה ביותר בלוח השנה היהודי. צום שכל החומרות והסיגופים חזרו וחלו על ישראל מדורי דורות. הצום הזה בא להזכיר לנו את חורבן בית המקדש, שסימל את אבדן הקשר העמוק שלנו עם האלוקות. קשר של אחדות בין איש לרעהו, שגרם להמשכת אור והשפעה לעולם כולו. בשיעור זה הרה”ח שקד אליהו פנחס שליט”א פותח לנו צוהר אל פנימיות העניין דרך משנת בעל הסולם. ניתן לעיין בתכנים נוספים בנושא חגי ישראל ומועדים על פי הזוהר באתר.

אם נסתכל סביבנו, וגם על עצמנו, איננו רואים אנשים הנופלים על הרצפה ובוכים מכל הלב על אבדן הדבר היקר ביותר שהיה לישראל. משמעות חורבן בית המקדש היא ניתוק וקרע בין הנשמה לאלוקות, ואין דבר קשה מזה. כמה אנו בוכים על קרובים שנפטרו, וזה דבר קשה ומובן. אבל אנו בפירוד כמעט מוחלט מהקדוש ברוך הוא, ואיננו מרגישים את הצער האלוקי הזה במלוא עוצמתו. למה? כדי להבין את הדבר הזה צריך להסתכל על מהות התורה ועל הגישה החסידית והקבלית.

פנימיות וחיצוניות בעבודת השם

בכל עניין שבעולם יש חיצוניות ויש פנימיות. הכתוב אומר “כי ילך השם אלוקיך עמך”, ופנימיות ציון וירושלים הם בחינת יסוד ומלכות בספירות הקדושות. במאמרי כתבי בעל הסולם ובביאוריו על עץ החיים של האר”י הקדוש מבואר שבכל עניין יש בחינת המציאות, ויש בחינת קיום המציאות. שני אלו הם המפתח להבנת מהות החורבן הפנימי שאנו חיים בו.

בחינת המציאות וקיום המציאות

הרב מביא משל יסודי לתינוק. עצם זה שהוא קיים במציאות מתחיל מרגע היוולדו, ומרגע זה מתחיל בו לרקום החיסרון. הוא חי וצמא ורוצה לאכול ולחיות. ככל שהתינוק גדל, החיסרונות שלו גדלים יחד עמו. זה הכלל הידוע “מרבה דעת מרבה מכאוב”. כשהיה קטן הזרימו לפיו טיפת חלב, נתנו לו כיסוי וצורכי הגוף, אמו מילאה לו את כל החיסרונות. אך לאט לאט הוא גדל, מתחיל לפעול בעצמו, ואינו רוצה כבר להיות ניזון מהוריו. הוא אומר: אני גדול, אני רוצה לפרנס את עצמי.

טבע הקנאה התאווה והכבוד

הקדוש ברוך הוא טבע בבריאת בני האדם טבע של קנאה תאווה וכבוד. הטבע הזה פועל על כולנו ללא יוצא מן הכלל, על כל אחד בצורה יותר חזקה או פחות חזקה, אבל כולנו נופלים בדבר הזה. זה חלק ממש מהמניע ומקדמת האנושות. הטבע הזה גורם לאדם להרבות חיסרונות וצרכים שאינו צריך באמת מבחינת הקיום הבסיסי. עיון נוסף במושגים בקבלה מבאר את שורש המידות הללו ואת תיקונן בעבודת האדם.

אדם אוכל מאכלים בסיסיים, פירות וירקות, אבל הוא רואה את חברו אוכל סטייקים וגלידות. פתאום נהיה לו חשק לגלידה. כך בכל דבר. הטבע גורם לאדם להרבות בצרכיו, להגדיל את ביתו, לשפר את מכוניתו. גם הכבוד פועל בכל זה. אפילו אדם שמתפרנס יפה רוצה להיות במעמד יותר גבוה. הכבוד הוא אחד הכלים החזקים ביותר המפעילים את האנושות להתפתחות.

מרבה דעת מרבה מכאוב בעידן המודרני

ככל שהאדם גדל ומרבה דעת, ככל שהוא מתחבר עם המציאות החיצונית, כן הוא מרבה ידיעות וקשרים אנושיים. וכך הוא מרבה רצונות וחיסרונות. ככה יותר כואב לו, כי אינו מצליח להשיג הכל, או שצריך לעבוד מאוד קשה כדי להשיגם. בעולם האינטרנטי, אדם יכול לשבת ולראות סרט על מכוניות מפוארות, ולהתחיל לרצות אותן בלי שום צורך אמיתי. הקנאה והתאווה והכבוד מתפשטים אפילו כלפי המדיה. אדם לא צריך לחיות במקום של עשירים כדי לרצות להיות עשיר. תופעה זו אנו רואים הרבה בדור הזה.

אותו מנגנון בעבודה הרוחנית

מסביר הרב, שאותו מנגנון של מרבה דעת מרבה מכאוב פועל גם ברוחניות וגם בפנימיות שלנו. כשאנו מדברים על פרנסה גשמית, החיצוניות היא העבודה עצמה, והפנימיות היא הסיבה שלשמה אנו עובדים — להשיג מזון, בית ומחיה. גם בעבודה הרוחנית יש חיצוניות ופנימיות. החיצוניות נקראת קיום המצוות — שמירת שבת, הנחת תפילין, תפילה, וכל מה שצריך. הפנימיות היא הכוונה. בשיעורי הקבלה אונליין בזום מתבארים יסודות אלו לעומקם.

מצוות אנשים מלומדה

אנו צריכים לפרנס את הנשמה הרוחנית בדיוק כמו שאנו מפרנסים את הגוף. הנשמה חייבת לקבל חיות על ידי פעולות רוחניות אמיתיות, שיש להן פנימיות ולא רק חיצוניות. כשילד קטן, הטבע של קיום המצוות אצלו נקרא מצוות אנשים מלומדה. למדו אותו לקרוא קריאת שמע, לברך מודה אני, לברך ברכות השחר. הילד עושה זאת בלא דעת, מתוך הרגל, כי החברה והמשפחה כפו זאת עליו. אך כשהוא גדל, עליו להעמיק בפנימיות העבודה ולמצוא בה את חיותו האמיתית. אם נשאר רק בחיצוניות, אינו זוכה לטעם האמיתי של דבקות.

סיכום השיעור — תשובה לשאלה הפותחת

זוהי בדיוק הסיבה שאיננו בוכים על חורבן בית המקדש כפי שהיו בוכים אבותינו. הניתוק שלנו מהפנימיות של עבודת השם מונע מאיתנו את ההרגשה האמיתית של אבדן. כשעבודתנו היא מצוות אנשים מלומדה, אין לנו את הכלים להרגיש את הקרע הנורא בין הנשמה לבוראה. לשיעורים נוספים של הרב שקד אליהו פנחס בנושאי תשעה באב, ימי בין המצרים, פנימיות העבודה ועיוני קבלת בעל הסולם, אנו ממליצים לעיין באתר. עבודה זו היא יסוד גדול בלימוד הקבלה החסידית של בעל הסולם והרב”ש זצ”ל, והדרך לחזור ולחבר את הנשמה לשורשה האלוקי.