תלמוד עשר הספירות | עמוד ה | סולם יהודה | לימודי קבלה וחסידות | כתבי אשלג

סוד ארבע הבחינות בהתפשטות האור — עיון בעמוד ה’ של תלמוד עשר הספירות

בשיעור מעמיק זה פותח שיעורי הרב יוחאי ימיני שליט”א את העיון בעמוד ה’ של תלמוד עשר הספירות. השיעור עוסק בשאלה יסודית בתורת הקבלה — כיצד יכולה להיות נקודת אמצע בעולם אין סוף, אם אין שם ראש וסוף. הרב מבאר את עומק המושג של ארבע הבחינות בהתפשטות האור, שהן שורש ספירת הקטר, החוכמה, הבינה והמלכות, יסודות חכמת האמת לפי מורנו בעל הסולם.

שאלת היסוד — נקודת אמצע במאציל בלי ראש וסוף

הרב פותח בשאלה החזקה שמעלה בעל הסולם בעמוד ה’. אם המאציל הוא אין סוף, אשר אין בו ראש וסוף, כיצד תיתכן בו נקודת אמצע. הרב מדגיש שאין מדובר במקום גשמי חס ושלום, אלא בעניין הרצון, שהוא הבחינה היחידה הקובעת מציאות בעולם הרוחני. במחשבת הבריאה כלול הרצון לקבל של הנבראים, אך הוא נקרא שם רצון פשוט, על שם אחדותו עם האור. אין שם הבחנה של מדרגות, גדול וקטן, ואף לא שינוי צורה כלפי האור העליון.

הבחינה הראשונה — שורש הקטר וראשית החוכמה

הרב מבאר שעיקר העמוד עוסק בארבע הבחינות שבהתפשטות האור מהמאציל. הבחינה הראשונה, שהיא ספירת החוכמה, נמשכת ישר מן השורש שהוא הקטר. הקטר הוא רצון המאציל להטיב לנבראיו, והחוכמה היא ההתפשטות הראשונה של האור מתוך השורש. הרב מסביר נקודה דקה — כבר בספירת החוכמה כלול בהכרח רצון לקבל, ובלא זאת לא היה ניתן לכנות את ההתפשטות הזו בשם נאצל אלא חלק מן המאציל עצמו, שכן ברוחניות אין הבדל בין דבר לדבר אלא על ידי שינוי צורה.

זהו אחד היסודות הגדולים שמעמיד בעל הסולם בכתביו הקדושים. הרצון לקבל הוא אותה צורה חדשה שלא הייתה כלולה במאציל, והיא היוצרת את גדר הנאצל הנפרד מן המאציל. בלא רצון לקבל אין נאצל, ואין מציאות נבראת.

הבחינה השנייה — ספירת הבינה ורצון להשפיע

אך כאן עומד הרב על נקודה נוספת ועמוקה. הרצון לקבל שבבחינה הראשונה הוא רצון בכוח בלבד, שהתעורר מצד המאציל ולא מצד הנאצל עצמו. ולכן הוא עדיין אינו נחשב לרצון לקבל גמור. הרצון לקבל הגמור מצריך שיתעורר אצל הנאצל מתוך עצמו, מתוך חיסרון והשתוקקות אמיתיים. עדיין נדרשת בחינה נוספת, שהיא ספירת הבינה, בחינת הרצון להשפיע.

מדוע מוכרחת בחינה זו. כי אם היה הנאצל כולו רצון לקבל בלבד, היה הוא בהפכיות מוחלטת מן המאציל, וההפכיות מרחיקה את שניהם זה מזה כמרחק מזרח ממערב. ולכן צריכה להיות בכל נאצל גם בחינת רצון להשפיע, שתשמש כקרבת צורה בינו לבין מקורו. הבחינה השנייה התעוררה מתוך הבחינה הראשונה, כשהחוכמה רצתה לדמות עצמה למאציל ולהשפיע כדרך שהיא עצמה קיבלה.

אור החוכמה ואור החסדים — שני בחינות באור עליון

הרב מסביר שעם התעוררות הרצון להשפיע נמשך לבחינה השנייה אור גדול מהמאציל, הנקרא אור החסדים. בעצם האור הוא אחד, אך הוא מתגלה בכלי לפי טבע הכלי. כאשר הכלי הוא רצון לקבל, האור מתלבש בו כאור החוכמה, שהוא אור התענוג, שכן עיקר התענוג הוא בחוכמה ובהשגת אלוקות. וכאשר הכלי הוא רצון להשפיע, האור מתלבש בו כאור החסדים, אור של רצון להיטיב.

נמצא שבחוכמה יש אור החוכמה, ובבינה אור החסדים. ביאורים אלה הם פתח להבנת כל המאמרים שבכתבי הקבלה, ולכן ראוי לכל מבקש דרך לעיין בהם בעיון רב. ניתן להעמיק בכך גם בעזרת הספרייה הקולית לשמיעת מאמרי החסידות, שמציעה אוצר בלום של ביאורי בעל הסולם והרב”ש זצ”ל.

קושיית בעל הסולם וההתעוררות מצד הנאצל

הרב חוזר ומדגיש את הקושי המרכזי. כיוון שהרצון להשפיע התעורר מתוך הבחינה הראשונה ולא מתוך התעוררות עצמית של הנאצל מצד עצמו, עדיין אין כאן שלמות הרצון. דרושה התעוררות פנימית עצמית בכוח הנאצל, וזהו שורש המשך התפשטות הבחינות. כל בחינה ובחינה מולידה את הבחינה הבאה אחריה מתוך תוספת ההתעוררות הפנימית, עד שמתגלה הרצון לקבל בשלמותו במלכות, שהיא בחינה רביעית. זה מה שיתבאר בהמשך העמודים הבאים בעזרת השם.

השלכות לעבודת ה’ המעשית

הרב מורה שאין הלימוד הזה רק מילי דעלמא בעלמא. ארבע הבחינות הן יסוד עבודת האדם — לדעת שכל מה שמתעורר באדם מתחילה הוא בכוח השפעת המאציל, וכל עבודתו היא להוציא זאת אל הפועל מתוך התעוררות פנימית עצמית. כל מבקש ה’ צריך להעמיק בכך, ובדרך זו תיכון עבודתו על אדני האמת. ראוי לעיין בכך בהרחבה דרך המושגים הקבליים שבאתר.

הצטרפות לשיעורי הזום והפצת מעיינות החסידות

שיעורי הזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א מתקיימים מדי יום שני ורביעי בשעה 20:30, ומהווים הזדמנות יקרה להיכנס לעובדי קבלת בעל הסולם והרב”ש זצ”ל. הציבור מוזמן להצטרף, להעמיק וללמוד יחד עם תלמידי החכמים של חסידות אשלג. כמו כן, מרכז ההפצה של עמותת סולם יהודה מציע את כל ספרי בעל הסולם ותלמידיו במחירי עלות בלבד, ללא פערי תיווך מתווכים. תרומה לעמותה מסייעת ישירות בהפצת תורת הקבלה לכל בית בישראל ובהבאת הגאולה השלמה במהרה בימינו.