תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד ג | לימוד כתבי אשלג | סולם יהודה

ביאור שם ‘אין סוף’ ומהות הצמצום בעמוד ג של תלמוד עשר הספירות

בשיעור היומי בתלמוד עשר הספירות, פותח שיעורי הרב יוחאי ימיני את לימוד עמוד ג בעיון מעמיק באור הפנימי. הרב פותח בקושייתו של האריז”ל. כיצד ניתן לקרוא לעין סוף ברוך הוא בשם ‘אין סוף’. הלא השם מגדיר ומתחם דבר. ובעין סוף ברוך הוא אין שום השגה כלל. כל שם שאנו נותנים לדבר רוחני, מבטא הוא את ההשגה שלנו באותו עניין.

קושיית האור הפנימי על שם אין סוף

הרב מבאר את עומק השאלה. כל שם שאנו קוראים לדבר רוחני, מורה על השגה כלשהי שיש לנו באותו דבר. אם איננו משיגים, איננו יכולים לכנות בשם. ומחשבת הבריאה שהיא בחינת אין סוף, אין בה שום תפיסה והשגה. כיצד אם כן נקרא לה בשם ‘אין סוף’. השואל מתחזק בקושייתו, שכן הריז”ל בעצמו מדגיש שהוא יתברך נקרא אור אין סוף, ומאידך מודיע שאיננו מושג כלל.

תירוץ הריז”ל – השם מורה על שלילת ההשגה

הרב יוחאי ימיני שליט”א מסביר את תירוצו של בעל הסולם. השם ‘אין סוף’ אינו בא לתאר את העצמות, אלא להורות על ההפכן וההבדל שבין מה שלפני הצמצום למה שאחרי הצמצום. בכל מקום שכוח הצמצום מתעורר, הוא מצמצם את האור ומסיים את ההארה. כל סוף וסיום שיש בכל אור ובכל פרצוף, נמשך מכוח הצמצום. עיון רחב במושגי המושגים הקבליים מאיר את עומק העניין.

ההפך שבין לפני הצמצום ולאחריו

הרבה מבאר את ההפכן הגדול. אחרי הצמצום נעשו כל ההגבלות והמדידות. יש אור גדול ויש אור קטן. יש זך ויש עב. יש פרצוף שמתפשט יותר ויש שמתפשט פחות. כל ההפכן שאנו מוצאים בעולמות, מקורו בכוח הצמצום שמסיים את ההארה. אך לפני הצמצום, היה הכל פשוט ושווה בהשוואה אחת. לא היה שם קטן וגדול, לא זך ולא עב.

פשוט מלשון לא מורכב

נקודה מרכזית מבאר הרב. כשהריז”ל אומר שהיה הכל אור פשוט, אין הכוונה ל’פשוט’ מלשון מת פשוט. אלא ‘פשוט’ מלשון לא מורכב. אין שם הרכבה, אין שם נדברים, אין שם קטן וגדול. הכל אחד. אין אור וכלי – האור והכלי הכל אחד. הבנה זו עומדת ביסוד הלימוד בכתבי בעל הסולם ונפרשת בהרחבה בכל פרצוף ופרצוף.

סוד הוא שמו אחד – אחדות האור והכלי

הרב יוחאי ימיני שליט”א מעמיק בביאור הפסוק ‘הוא ושמו אחד’. הריז”ל אומר שעלה ברצונו הפשוט. ויש להתמיה איך נופל לשון רצון בעין סוף הגבוה מכל רעיון. הלא רצון מורה על חיסרון, ובמקום הגבוה הזה לא שייך לדבר על חיסרון כלל. בעל הסולם משיב, שאף שבכל נאצל יש רצון לקבלת השפע מהמאציל, בעין סוף ברוך הוא הרצון הוא רצון פשוט. בסוד ‘הוא ושמו אחד’.

הוא שמו – האור והכלי מאוחדים

הרב מצטט מפרקי דרבי אליעזר וכן מבארי הרב לקמן. שהאור שבעין סוף מכונה ‘הוא’, והרצון לקבל שבעין סוף מכונה ‘שמו’. ואין שניים בסוד האחדות הפשוטה שאין פירוד כל שהוא ביניהם. כל מה שכלול במחשבת הבריאה כלול גם הרצון לקבל. אך הוא נקרא רצון פשוט על שם האחדות שלו עם האור. במחשבת הבריאה אין שם הרכבה, אין שם אור וכלי, הכל אחד. עיון נוסף מצוי בשיעורי וידאו בקבלה חסידית.

פירוד והתחברות ברוחניות – שינוי צורה

הרב מבאר את חוק הפירוד בעולמות הרוחניים. אין הפירוד והאחדות ברוחניות נמדדים על דרך הגשמיות. בגשמיות נמדד הפירוד על ידי תנועה במקום, ריחוק וקירוב. אך ברוחניות אין תפיסת מקום כלל. הפירוד הרוחני נעשה רק על ידי שינוי הצורה. כשרוחני קונה לו צורה נוספת, מתחלק הוא משני בחינות, ומתרחקות זו מזו לפי גודל השינוי. וכל ששווה הצורה ביניהם, מתאחדים זה בזה.

פליאת אחדות ההפכים בעין סוף

הרב יוחאי ימיני שליט”א חותם בנקודת הפלא. בכל מקום שיש שני הפכים בנושא אחד, נקרא הדבר פלא. בעין סוף יש את האור, שמהותו השפעה. ויש את הכלי, שהוא רצון לקבל. שני הפכים גמורים. אף על פי כן הם אחד. זוהי האחדות הפשוטה המופלאה שאנו מדייקים בה כל כך בעין סוף ברוך הוא. ההסתכלות בלימוד הזה היא הפתח הראשון להבנת מערכת העולמות. רבים מבקשים להעמיק בלימוד זה דרך שיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

מסקנת הלימוד והמשך הסוגיא

בסיום העמוד מסכם הרב את שתי הנקודות העיקריות. ראשית, השם ‘אין סוף’ אינו תיאור של העצמות אלא הורה על ההבדל שבין מצב הצמצום למצב שלפניו. שנית, האחדות הפשוטה היא יסוד הבנת מחשבת הבריאה, שבה האור והכלי מאוחדים בלא הרכבה. הבנה זו מהווה את התשתית להמשך הלימוד בענפי הצמצום וקו האין סוף שיתבארו בעמודים הבאים בעיון מעמיק.