תלמוד עשר הספירות | חלק ב | פרק א | 8 | הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה | קבלה

עשר הספירות שנאצלו בסוד יו”ד עיגולים — ביאור עמוק לפי בעל הסולם

בשיעור מאלף ומעמיק זה, פותח הרה”ח הרב שקד אליהו פנחס שליט”א צוהר רוחני אל סודות עולם האצילות, ומבאר באר היטב את אות ה’ מפרק א’ בחלק ב’ של תלמוד עשר הספירות. הרב מוביל את התלמידים בנתיבות תורת הקבלה של בעל הסולם, ומלמד את עניין השתלשלות העיגולים והמדרגות הרוחניות שנאצלו אחר הצמצום הראשון. השיעור כולו נשען על דברי כתבי בעל הסולם, ומאיר את שורש הבחינות באופן בהיר וברור.

השתלשלות העיגולים מן האין סוף

הרב מבאר בעמקות, כיצד אחר הצמצום הראשון נתפשט הקו הדק מן האין סוף ברוך הוא אל תוך החלל הפנוי. בתחילה נמשך הקו ועיגל עצמו לעיגול הראשון, הוא הנקרא עיגול הכתר דאדם קדמון. אחר כך נתפשט הקו עוד מעט, וחזר להתעגל ועשה עיגול שני בתוך עיגול הכתר, ועיגול זה נקרא עיגול החכמה דאדם קדמון. בדרך זו ממשיכים העיגולים להתפשט ולהתעגל זה בתוך זה, עד עיגול היו”ד הנקרא עיגול המלכות דאדם קדמון.

שורש הבחינות בעולם הצמצום

בליבת השיעור, מסביר הרב שקד אליהו פנחס שליט”א את הסוד הגדול שמאחורי שמות הספירות. כאשר התפשט אור האין סוף בעולם הצמצום הראשון, הוא מילא את כל המדרגות. אחר כך נסתלק האור והשאיר רושם בכל מדרגה ומדרגה. רושם זה הוא הנקרא רשימו, ועליו נשענת כל מערכת הבחינות. הרב מדגיש כי אין כאן מיעוט אור באמת, אלא כל מדרגה מרגישה את חלק האור לפי הזכות והעביות שלה.

ארבע בחינות ושורשן — קטגוריות הרצון לקבל

רבנו שליט”א מלמד את התלמידים, כי בכל מקום שאנו באים לתאר את המציאות הרוחנית, יש לדייק במונחים. כאשר מדברים על האורות, מכנים אותם בשמות נרנח”י — נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. אך כאשר מדברים על הכלים והרצון לקבל של הנברא, מכנים אותם בשם בחינות. בחינת השורש כנגד הכתר, ואחר כך בחינה א’, בחינה ב’, בחינה ג’ ובחינה ד’. כך מתבארים יסודות הקבלה כפי שמופיעים גם במושגים קבליים שבאתר.

מבחינת השורש עד בחינה דל”ת

הרב מבאר בלשון ברורה, כי בחינת השורש היא הזכה ביותר, הקרובה ביותר למשפיע. בחינה א’ היא ראשית התפשטות הנאצל, ונקראת חכמה. בחינה ב’ נקראת בינה. בחינה ג’ היא הכוללת את ששת הספירות זעיר אנפין — חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. ובחינה ד’ היא המלכות, הגסה ביותר, סיומת כל המדרגות.

מקור השמות כתר חכמה בינה זעיר אנפין ומלכות

שאלה גדולה מעלה הרב בשיעור — מאין הגיעו השמות הללו? האם המקובלים המציאו אותם מליבם? תשובת רבנו שליט”א ברורה ומדויקת — כל השמות נשענים על כתבי האר”י הקדוש ועל מסורת המקובלים. השמות נוצרו מאליהם, אחר שהאור התפשט בכל המדרגות בעולם הצמצום, ואחר כך נסתלק והשאיר רשימו בכל מדרגה. הכלי שמרגיש את מיעוט האור, הוא הנקרא בשמו על פי בחינתו. בעניינים אלו ניתן להעמיק עוד בשיעורי הרב שקד אליהו פנחס.

תכלית הצמצום — עניין דבקות הנבראים בבורא יתברך

בנקודה מרכזית בשיעור, מסביר הרב שקד אליהו פנחס שליט”א את תכלית הצמצום והיציאה לעיגולים. המלכות לא דחתה את האור משום שלא רצתה אותו, אלא להפך — חפצה לקבל את כל האור על מנת להשפיע. רצון זה הוא יסוד הדבקות בין הנברא לבורא יתברך. הצמצום הוא מעשה של אהבה ושל רצון להידמות לבורא, להפוך מקבלן גרידא למשפיע. רעיון זה הוא לב לבה של תורת בעל הסולם, ובו תלויה כל עבודת האדם בעולם הזה.

הירידה לעיגולי אדם קדמון

אחר הצמצום, מתחיל סדר הירידה של אור הישר דרך הקו הדק. האור עובר תחילה לעיגול הכתר, אחר כך לעיגול החכמה, לעיגול הבינה, לזעיר אנפין ולמלכות. כל מדרגה מקבלת את חלקה לפי שורשה, ובכך נבנית מערכת הספירות בשלמותה. הרב מדגיש כי כל הסדר הזה הוא בגדר אדם קדמון, שהוא העולם הראשון שלאחר הצמצום.

הזמנה להעמקה בלימוד הקבלה

תורת הקבלה של בעל הסולם פותחת בפני הלומד עולמות עליונים, ומלמדת אותו את שורש נשמתו ואת תכלית בריאתו. רבנו שליט”א מאיר בכל שיעור את הדרך, ומלמד כיצד הלימוד העיוני מתחבר לעבודת ה’ המעשית. כל לומד מוזמן להמשיך ולהעמיק בלימוד דרך מאות שיעורי וידאו בקבלה חסידית ובאמצעות שיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

סיכום ומבט קדימה

השיעור הנוכחי מהווה אבן יסוד בהבנת מערכת עשר הספירות. הרב מבהיר כי הבנת השמות והבחינות אינה רק עניין עיוני, אלא יסוד מעשי לכל לומד הקבלה. כאשר הלומד מבין את שורש הבחינות, הוא יכול להתחיל ולהבין את עבודת המסך והאור החוזר, את עניין הזיווג דהכאה ואת כל מערכת הפרצופים. הרב מבטיח להמשיך בעזרת השם בשיעורים הבאים, ולבאר את אותיות ו’, ז’ וח’ מתוך אותו פרק, באופן שכל לומד יוכל לעלות מדרגה אחר מדרגה בסולם הקדושה.