תלמוד עשר הספירות | 15 | חלק א, הסתכלות פנימית | אות כב – כג | סולם יהודה

הסתכלות פנימית בתלמוד עשר הספירות — אות כב וכג

בשיעור מעמיק זה פותח שיעורי הרב יוחאי ימיני שליט”א את עומקן של אותיות כב – כג בהסתכלות פנימית בתלמוד עשר הספירות. הרה”ח שליט”א מתאר כיצד מחשבת הבריאה היחידה של הבורא יתברך מקיפה את כל המציאות באחדות גמורה. מחשבה אחת ויחידה זו, של הבורא ברוך הוא להנות לבריותיו, היא היסוד לכל סדרי המציאות הרוחנית והגשמית.

מחשבת הבריאה כדי להנות לבריותיו

הרב מבאר בשיעור כי אצל הבורא יתברך אין ריבוי מחשבות כפי שיש אצל בני אדם. הכתוב מעיד “כי לא מחשבותי מחשבותיכם”. אצל בשר ודם המחשבה והפועל הם שני דברים נפרדים. האדם חושב מחשבה ואחר כך פועל לממשה, ולעיתים נכשל ואינו מצליח. אך אצל הבורא ברוך הוא המחשבה עצמה היא הפעולה. ברגע שעלה במחשבתו להיטיב לנברא, מיד נעשה הדבר בפועל ממש.

הרב מסביר כי מחשבה זו מקפת את כל המציאות עד גמר התיקון. כינוי “מקיף” מורה על כך שאין הנברא יכול להיפטר מן המטרה האלוקית. בסופו של דבר, כל הנבראים מוכרחים להגיע לתכלית הבריאה, על דרך תיקון הכלים, עד שיוכלו להשיג את כל האורות הגנוזים. אז יהפוך האור המקיף לאור פנימי. רעיון זה מאיר באור חדש את משמעות העבודה הרוחנית בתורת בעל הסולם זצ”ל.

מן הפועל אל הפעולה — הולדת הנברא

הרב שליט”א מעמיק בביאור הקשר בין הפועל ובין הפעולה בעבודת הבורא. כיוון שעלה במחשבתו יתברך להנות לנבראיו, מיד התפעל בנו בהכרח עניין הקבלה. ברגע שחשב להיטיב לנברא, התחייב מציאות הנבראים כמקבלי הטבה. בכך נולדה הפעולה. הנבראים הם הפעולה של הבורא ברוך הוא, מחמת שינוי הצורה הזו של הרצון לקבל. בכך יוצאים הנבראים מכלל בורא לכלל נברא, ומכלל פועל לכלל פעולה.

השתלשלות העולמות וגוף הנפרד

הרה”ח מתאר בשיעור כיצד מתגברת כמות חשק הקבלה על דרך השתלשלות העולמות. בעולם האצילות יש רצון קבלה רק בכוח, ובבריאה רצון הקבלה גדול יותר. ביצירה ועשייה ממשיך הרצון להתגבר, עד ההתלבשות בעולם הזה בבחינת גוף נפרד. שינוי הצורה הזה מחייך החיים הוא מקור המוות וכל מיני יסורים והכבדות לנשמה. הגוף בצורתו הנוכחית רוצה רק לקבל, ובכך הוא בשינוי צורה ממקור הטוב והשלמות.

תרי”ג מצוות כעצות לתיקון

הרב מבאר את עניין עבודת השם יתברך בתורה ומצוות. על ידי העבודה בקו, במקום המצומצם, נמשכים השמות הקדושים. הזוהר הקדוש מכנה את תרי”ג המצוות בשני שמות: “תרי”ג עיטין” — שהן עצות, ו”תרי”ג פיקודין” — שהן פיקדונות. בתחילת עבודתו של האדם, כששומר תורה ומצוות כדי לזכך גופו ולהגדיל נשמתו, נמצאות אצלו תרי”ג המצוות בבחינת תרי”ג עיטין. אלו עצות איך יזכה לבוא לפני המלך ולזכות לאור פניו. עיון נוסף בנושא מצוי בפרקי אבות בקבלה וחסידות.

השמות הקדושים — ביאורי ההשגה

הרב מתעמק בשיעור בעניין השמות הקדושים. השמות הקדושים אינם רק שם הוי”ה, שם אלוקים או שם אדנות. העיקר הוא שהשמות הקדושים הם ביאורים איך האורות נרמזים בהם, ובאים בהשגה. כל שם קדוש מורה על מדרגה רוחנית מסוימת שיש שם אור, והשם מרמז איך האורות שבאותה מדרגה באים בהשגת המקובל. עניין זה מתבאר רבות במושגים בקבלה.

כל התורה כולה שמותיו של הקב”ה

הזוהר הקדוש מלמד כי כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא. כל מילה שבתורה היא יסוד שם קדוש, שפירושו השגה שמשיגים בו את דרכי אותו השם. כשם שבלשון בני אדם כל מילה מורה על איזו הבנה מחשבתית, כך כל מילה בתורה הקדושה מורה על השגה רוחנית. הרב מצטט את המאמר “כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא”. באופן שמה שכתוב בתורה הוא חרוז של השמות באלף-בית, וכל אות וצירוף הם שם מיוחד שמשיגים אותו יתברך לפי השגה מיוחדת לאותו השם.

תרי”ג פיקודין — הפיקדון הגנוז במצוות

הרה”ח מסיים את ביאורו בעניין תרי”ג פיקודין. לאחר שזיכך האדם גופו וזכה לאור פני המלך, נפתחו עיני נשמתו וזוכה להשיג תרי”ג אורות הקדושים, הנמצאים בתרי”ג המצוות. בכל מצווה מופקד שם אור בפיקדון, עד שיזכה האדם להיות ראוי לאור הזה. אז יתגלה לו אותו אור הגנוז במצוה. כל זאת בבחינת מה שאמרו רבותינו על האור הגנוז שצדיקים זוכים בו. ניתן להעמיק בעניין זה גם דרך הספרייה הקולית של מאמרי החסידות.

הזמנה להעמקה בתורת הקבלה

אנו מזמינים את הציבור הרחב להצטרף לשיעורי הזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30. בנוסף, ניתן לרכוש ספרי בעל הסולם ותלמידיו במחירי עלות במרכז ההפצה של העמותה. תרומה לעמותת סולם יהודה היא תרומה להפצת מעיינות תורת הקבלה החסידית לכלל ישראל. עיון נוסף בשיעורי וידאו בקבלה חסידית יוסיף עומק ובהירות בלימוד.