תלמוד עשר הספירות | 16 | חלק א, הסתכלות פנימית | אות כח – ל | סולם יהודה

תלמוד עשר הספירות אותיות כח-ל בהסתכלות פנימית

בשיעור מעמיק זה מבאר הרב יוחאי ימיני שליט”א את אותיות כח, כט ול שבחלק א של הסתכלות פנימית בתלמוד עשר הספירות. הרב מאיר את שתי הסיבות לבריאת העולמות, את עניין עליית הרצון, את מהות הצמצום הראשון, ואת התוצאה של הסתלקות האור מכל ארבע הבחינות. עיון יסודי זה פותח שער להבנת מבנה הספירות על פי תורת בעל הסולם זצ”ל.

שתי הסיבות לבריאת העולמות

הרב פותח בהסבר היסוד שבריאת העולמות נשענת על שתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא הרצון להוציא לפועל את שלמות פעולותיו של המאציל. הסיבה השנייה היא עניין הבושה – שלא ייפגם תיקון הקבלה אצל הנברא. שתי הסיבות חוברות יחד ויוצרות את הצורך במהלך מורכב של גילוי האור, צמצום וחזרת השפע במידה מצומצמת. הבנה זו היא מפתח להבנת כלל המהלך הקבלי שמופיע בכתבי בעל הסולם.

שלמות הפעולות של המאציל

הרב מבאר שלא ייתכן שיוצר שלם יצא ממנו פועל בלתי שלם. אם הנברא היה רק מקבל בשורש, ללא יכולת להתעלות לבחינת המשפיע, פעולותיו לא היו נחשבות שלמות. כדי שתהיה שלמות אמיתית, צריך הנברא להגיע לדבקות עם המאציל. הדבקות מתאפשרת רק כאשר המקבל מגיע לכוונה של על מנת להשפיע. בדרך זו הופך הנברא לשותף בפעולה האלוקית, ובכך מתבטאת שלמות פעולות הבורא בעולם הנגלה.

תיקון הבושה ומקור הריחוק

הרב מסביר שהבושה נובעת מקבלה לעצמו ללא תכלית רוחנית. כל דבר שאינו תואם את שורשו גורם לתחושת חוסר נעימות. כאשר הנברא מקבל על מנת להשפיע, הבושה נמחקת לחלוטין. הוא אינו מקבל לעצמו אלא נענה לרצון המאציל הרוצה להיטיב. בדרך זו הופכת הקבלה לכלי השפעה, והדבקות הופכת לאמיתית. עליית הרצון היא המפתח הפנימי המתקן את שני הצדדים – גם את שלמות הפעולה וגם את ביטול הבושה.

מהות הצמצום הראשון בקבלת אשלג

הרב מתאר כיצד עליית הרצון מתבטאת במעשה הצמצום. הבחינה הרביעית, הכוללת בתוכה את כל ארבע הבחינות, ממעטת את רצון הקבלה שלה מהבחינה הרביעית האחרונה. אין כאן מיעוט ממשי של הרצון, שהרי אין שינוי ברוחני, אלא הסתר וסילוק של רצון הקבלה. הצמצום הוא בחירה פנימית – הנברא מסכים לוותר על הקבלה הגדולה ביותר כדי לתקן את שורש הקבלה לעצמו.

הסתלקות האור מכל ארבע הבחינות

הרב מדגיש שכאשר הבחינה הרביעית סילקה ממנה את הרצון, האור מסתלק מכל ארבע הבחינות. הסיבה לכך היא יסוד מרכזי בקבלה – הרוחני אחד הוא ואינו מתחלק לחלקים. אי אפשר לומר שחלק מהאור נשאר וחלק מסתלק. כיוון שכלי הקבלה האמיתי הוא הבחינה הרביעית, וכלי זה נפסל מתפקידו, מתבטל המקום שבו יכול האור להאיר. כך מסתלק כל אור אינסוף ברוך הוא מכל המציאות. עיון במושגים בקבלה פותח את היסוד למבנה הספירות והאורות.

חזרת האור על שלוש הבחינות הראשונות

אחר הצמצום נמשך שוב אור אינסוף ברוך הוא על המקום שהתרוקן. הרב מבאר שהאור אינו ממלא את כל ארבע הבחינות אלא רק שלוש בחינות. הבחינה הרביעית האחרונה נשארת חלולה וריקנית – כאילו האיר האור עד הבחינה הרביעית ולא עד בכלל. במצב זה נפסק אור אינסוף ברוך הוא במקום מסוים ומוגדר. זהו השורש לכל המבנה של עולמות אצילות בריאה יצירה ועשייה, וזו הנקודה שממנה מתחילה כל ההשתלשלות.

התכללות הבחינות זו בזו

הרב מסביר את העיקרון שכל הבחינות נכללות זו בזו. גם בבחינה הרביעית עצמה ישנן כל ארבע הבחינות בכלליותן. לכן גם בתוך בחינה ד נשאר אור אינסוף בשלוש הבחינות הראשונות שבה – אלף, בית וגימל שבדלת. רק הבחינה הרביעית שבבחינה הרביעית נשארת ריקנית. זוהי דלת שבדלת – הנקודה האמיתית של עומק הריקנות שבמציאות. בשיעורי הקבלה החסידית מתבארים יחסים אלו בין הבחינות לכלים ולאורות.

היחס בין כלים אורות וספירות

הרב מבחין בין שלוש דרכי התייחסות במונחי הקבלה. כשמדברים על הכלים בלבד משתמשים בלשון בחינות – בחינה אלף, בחינה בית, בחינה גימל ובחינה דלת. כשמדברים על האורות בלבד משתמשים בנרנח”י – נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. כשמדברים על שילוב כלים ואורות יחד נקרא הדבר ספירות. הבחנה זו אינה טכנית בלבד אלא משקפת את ההבחנה היסודית בין הצד המקבל לצד המאציל במציאות הרוחנית.

הדמיון בין מי שלא חש בושה לבחינה דלת

בסיום השיעור מעלה הרב דמיון מעניין. כפי שיש אנשים המקבלים לעצמם ואינם חשים בושה – מפני שהם משקרים לעצמם שזה מגיע להם או שזה מותר – כך הבחינה הרביעית שבבחינה הרביעית אינה ניתנת לתיקון ישיר. השקר מחפה על תחושת הפגם הפנימית, ורגע אחד של אמת היה מעורר תחושת בושה אמיתית. נמצא שתיקון הצמצום הוא תיקון של עצם הכרה – האדם מכיר שאינו ראוי לקבל לעצמו, ובהכרה זו נפתח השער לעבודת ההשפעה.

המשך הלימוד בעמותת סולם יהודה

השיעור פותח שער להבנת היסודות של תורת הקבלה על פי בעל הסולם והרב”ש זצ”ל. המעוניינים להעמיק מוזמנים להאזין לשיעורים נוספים של הרב יוחאי ימיני ולהצטרף לשיעורי הזום של עמותת סולם יהודה בימי שני ורביעי בשעה 20:30. ההצטרפות לקהילת הלומדים מאפשרת התקדמות מתמדת בלימוד תלמוד עשר הספירות ובהבנת מבנה הצמצום וההשתלשלות.