תלמוד עשר הספירות שיעור 7 – גלגלתא עב סג | סולם יהודה

תלמוד עשר הספירות שיעור 7 – גלגלתא עב סג וסדר ההשתלשלות

בשיעור השביעי של תלמוד עשר הספירות, ממשיך הרב שליט”א את לימוד חלק א’ באות גימ”ל. הרב פותח את עניין האור הפנימי, ומתמקד בהבנת הנקודה האמצעית. נקודה זו היא נקודת ההפכין, נקודת המעבר בין האור לכלי. כדי להבין את מהותה, מקדים הרב ומבאר את עצם סדר ההשתלשלות של העולמות מראשיתם.

הכלל הראשון – רצון בעליון נעשה חוק מחוייב בתחתון

הרב פותח בהצגת אחד הכללים היסודיים בחכמת האמת. רצון או בחירה בקומה העליונה, נעשים לחוק מחוייב בקומה התחתונה. הכללים ברוחניות קבועים ומוחלטים, בעוד שפרטי הדברים משתנים ממקום למקום. כלל זה מבאר את אופן ירידת ההשפעה בסדר ההשתלשלות.

הרב מביא לכך משל מוחשי מחיי העבודה. אדם המתלבט בערב ראש חודש האם לצום יום כיפור קטן, עומד בבחירה חופשית. הצום אינו חובה גמורה ואינו מחוייב. ברגע שבחר בערב ראש חודש לצום, נעשית הבחירה לחוק מחוייב למחרת. כבר אינו יכול להתחרט באמצע היום ולבטל את הצום. הרצון שנולד בקומה העליונה של זמן הבחירה, נעשה חוק מחייב בקומה התחתונה של זמן הביצוע בפועל.

האינסוף ומחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו

הרה”ח שליט”א מבאר את שלושת המושגים המקבילים: האינסוף, מחשבת הבריאה, ורצונו להיטיב לנבראיו. שלושתם מבטאים מהות אחת – מהות הבורא יתברך ברצונו להיטיב לברואיו. באינסוף עצמו, האור והמקום שבו האור מתגלה נבחנים לדבר אחד. שמו אחד הוא, ואין שם שום נפרדות בין האור לכלי.

כדי להוציא לפועל את שלימות ההיטבה, הוצרך הבורא לברוא את הנבראים. בלא נבראים שיקבלו את האור ויתענגו בו, אין גילוי לשלימותו ולרצונו להיטיב. הרב מדגיש נקודה יסודית: מיד בהתפשטות האור מהאינסוף, מתגלה באור המתפשט רצון לקבל. רצון זה הוא המקבל הראשון של שפע ההיטבה, ומכאן מתחיל סדר ההשתלשלות של ד’ בחינות דאור ישר. עיון נוסף בעניין ניתן למצוא במושגים בקבלה.

ד’ בחינות דאור ישר – התפתחות הרצון לקבל

הרב מציג את ארבע הבחינות שיש באור ישר, ומבאר את ההתפתחות בארבעה שלבים. בכל שלב מתחזק ומתגבר הרצון לקבל, עד שבשלב הרביעי מתגלה הרצון לקבל האמיתי והעצמי ביותר. ההתפתחות הזו אינה שרירותית, אלא מחוייבת מתוך הרצון העליון עצמו. הרצון העליון להיטיב לנבראיו, הוא זה שברא את הרצון לקבל באור המתפשט ממנו. בלא רצון לקבל לא ניתן היה לקבל את שפע ההיטבה ולהוציא לפועל את מחשבת הבריאה.

שני הכוחות הנפשיים – אגואיזם מול אלטרואיזם

הרב מזקק את הנמשל המעשי של הלימוד העיוני. בנפש האדם קיימים שני כוחות הפוכים: הרצון ליהנות לתועלת עצמו, המכונה בלשון הלועזית אגואיזם, והרצון להשפיע ולתת לאחר, המכונה אלטרואיזם. כוחות אלו הם ביטוי של אהבת עצמו מול אהבת הזולת. אם היה הנברא מוגדר רק ברצון לקבל האגואיסטי, היה מנותק לגמרי מן האלוקות. לכן הוטבעו בנברא גם ניצוצות של רצון להשפיע, המאפשרים את הדבקות בבורא ואת תיקון הרצון לקבל על מנת להשפיע.

החוק השני – התפשטות והסתלקות עושים את הכלי ראוי לתפקידו

הרב מבאר כלל יסודי נוסף בסדר ההשתלשלות. כדי שהכלי יהיה ראוי לתפקידו ולקבל אור בבחינת השגה, צריך מקודם שיסטלק ממנו האור. הרבה יסוד הכלי והאור באים כאחד, אך החוק הוא שצריך לרוקן את הכלי מן האור כדי שישתוקק אליו באמת. התפשטות והסתלקות האור יחדיו, הן הפועלות את הכשרת הכלי. על הסדר הזה של ד’ בחינות דאור ישר, יש שתי פשיטויות ושתי התגברויות של האור.

משל המלח והאגם – השלכה מעשית לעבודת ה’

הרב חותם את השיעור במשל מחייו של גדול תורה. בחור ישיבה שהיה שקוע במצוקה קשה, הגיע לראש הישיבה לבקש עצה. ראש הישיבה לקח אותו לטיול אל אגם. לקח חופן מלח וזרק לכוס מים, ונתן לבחור לשתות. הבחור לא יכול היה לשתות מרוב מרירות. אחר כך זרק ראש הישיבה את אותו חופן מלח אל תוך האגם, והמים נשארו מתוקים וצלולים לשתייה.

הנמשל עמוק ומעשי. כשאדם מרוכז במר חייו בכוס קטנה וצרה, אי אפשר לחיות עם זה כלל. אך כשהוא מתבונן על חייו כאגם רחב ומלא, אותם קשיים מתפזרים ונבלעים בכלל המציאות. זו העבודה של תיקון הכלי – להרחיב את הכלי מכוס צרה לאגם רחב. להצטרפות לשיעורי קבלה בזום של הרב שליט”א, מוזמנים לעיין בדף הקישורים. השיעורים נמסרים בימי שני ורביעי בשעה 20:30, ומהווים הזדמנות יקרת מציאות להעמיק בשיעורי הרב שקד ובלימוד כתבי הרב”ש ובעל הסולם זצ”ל.