הקדמה לספר הזוהר 17 | שידור חי | הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה | לימוד קבלה

מהות האדם לפי רצונו — שיעור מתוך הקדמה לספר הזוהר

בשיעור השבעה־עשר בהקדמה לספר הזוהר, הרב שקד אליהו פנחס שליט”א פותח שער חדש בביאור תורת בעל הסולם. השיעור ממשיך את סוגיית “עוד כפותב” ומתקדם אל שער החנושים. הרב מבאר יסוד מרכזי. האדם אינו מוגדר על פי צורתו החיצונית. האדם מוגדר על פי רצונותיו הפנימיים.

שלושת סוגי הרצונות לפי בעל הסולם

הרב מסביר כי בעל הסולם מחלק את האדם לשלושה חלקים. החלוקה אינה לפי הגוף. החלוקה היא לפי הרצונות הפועלים בו.

הסוג הראשון הוא רצונות בהמיים. אלו תאוות גופניות בסיסיות. אכילה, שתייה, שינה וכיוצא בזה. הסוג השני הוא רצונות אנושיים. בתוכם נכללים הרצון לכבוד, הרצון לשליטה והרצון לקנאה. הסוג השלישי הוא הרצון להשכלה. זהו הרצון הגבוה ביותר ברובד האנושי. במקומות אחרים מפרט בעל הסולם חלוקה רחבה יותר. שם נוסף גם הרצון לקנות כשלב ביניים.

לא היכולות קובעות אלא הרצון

הרב שקד חוזר ומדגיש נקודה קריטית. אין דבר שקובע את מעלת האדם מלבד רצונו. כל אחד מאיתנו קיבל משאבים. שכל, יכולות רגשיות, ממון ומעמד. השאלה אינה מה קיבלת. השאלה היא למה אתה משתמש בו.

אדם יכול להיות בעל השכלה רחבה. אך אם כל השכלתו משרתת תאוות בהמיות, עדיין הוא במדרגת בהמה. לעומתו, אדם פשוט בשכלו הרוצה להשפיע לזולת, נחשב לאדם של ממש. בכתבי בעל הסולם מתבאר עיקרון זה ביסודיות רבה.

מה עושה את האדם לאדם

הרב מציין את הפסוק “אדם אתם קרויים אדם”. מהי מהות האדם? הרב מבאר על פי תורת הקבלה. אדם נאמר מלשון “אדמה לעליון”. כלומר, האדם מוגדר לפי דמיונו לבורא יתברך.

מהו רצון הבורא? רצונו הוא להיטיב לנבראיו. אם רצוני שלי הוא להשפיע ולהיטיב לאחרים, אזי אני נחשב באמת כאדם. אני דומה לעליון. אך אם כל מעייני נתונים רק להנאתי הפרטית, צורתי אדם אך מהותי בהמית.

דרגת החמור וההיצמדות לחומריות

בהמשך השיעור הרב מוסיף נקודה חשובה. בכתבי הקבלה נרמזת דרגת הגוי כדרגת בהמה. “שבו לכם פה עם החמור” — אומר אברהם אבינו לנעריו. שני הנערים הללו היו ישמעאל ואליעזר. יש כאן רמז עמוק. מדרגת חמור היא מדרגת חומר. מה שרואים זה מה שיש.

אך כאשר מתבוננים בעיני הקבלה, מגלים עומק נסתר. כפי שנתבאר בעבר, הראש והזנב של החמור הם אותו גוף אחד. זו מדרגת החומריות הפשוטה. היא חסרת התפתחות.

חובת ההתפתחות המתמדת של היהודי

היהודי שונה תכלית שינוי מהגוי. היהודי חייב בצמיחה רוחנית בלתי פוסקת. אין מצב של עמידה במקום. ההבטחה לאברהם אבינו הייתה “ככוכבי השמים”. מאידך נאמר “כעפר הארץ”. שני קצוות אלו מבטאים את אפשרויות הבחירה.

יהודי יכול להגיע למדרגות גבוהות כמלאכים. יהודי יכול גם ליפול למטה מהכול. הכיוון תלוי בעבודתו. שיעורי הקבלה והחסידות מלמדים כי התקדמות אינה אפשרות. היא דרישה יסודית.

עצירה היא נסיגה — אוי למי שחושב שיכול לעצור

הרב שקד מזהיר אזהרה חמורה. “אוי ואבוי לאדם שחושב שיכול לעצור”. מי שמפסיק להתקדם, מיד מתחיל לרדת. אין מצב של יציבות רוחנית. הדבר דומה למי שנושר באופניים בעלייה. רגע של הפסקה מוביל לנפילה לאחור.

הכרח ההתקדמות מבואר בשיעורים קודמים. זו אחת הסיבות העמוקות לייסורים בעולם. ככל שהאדם אינו מתקדם מרצונו החופשי, באים הייסורים ודוחפים אותו להתקדם. הייסורים הם גורם מקדם. הם אינם עונש גרידא.

משמעות לחיי הפרט ולחיי האומה

הרב מקיש מהיסוד הזה גם על חיי עם ישראל. שבעים שנה ויותר מוקמה המדינה. ובמשך כל הזמן הזה, לא חווינו רגיעה אמיתית. כל הזמן אנחנו חוטפים מכל עבר. מבחוץ ומבפנים. הדבר נועד לדחוף אותנו להתפתחות מתמדת.

מסר זה חזק גם לחיי הפרט. מי שמנסה להיתפס לקיפאון, מזמין על עצמו ייסורים. הדרך הנעימה היא להתקדם מרצון. להשתוקק ללימוד ולעבודה רוחנית. שיעורי הזום השבועיים נועדו בדיוק למטרה זו. לעזור ללומד להתקדם בלימוד קבוע וסדיר.

יישום מעשי של תורת הרצונות

כיצד יישם אדם את היסודות הללו? הרב שקד מבאר בשיעור כמה כלים מעשיים. ראשית, על האדם לבדוק את רצונו בכל פעולה. לשם מה אני עושה מעשה זה? לתועלתי בלבד או לתועלת הזולת? שנית, עליו להעלות את רצונותיו בהדרגה. מרצונות בהמיים, דרך רצונות אנושיים, אל הרצון להשפיע.

שלישית, עליו לא להיבהל מנפילות. הדרך היא ארוכה ומתפתלת. העיקר לא לעצור. רבנו בעל הסולם זצ”ל מלמד שאפילו הנפילה היא חלק מהעלייה. במושגי הקבלה מבוארת דינמיקת הירידה לצורך העלייה ביסודיות רבה.

המשך השיעור בשער החנושים

שיעור זה הוא חלק מסדרה מקיפה בהקדמה לספר הזוהר. השיעור פותח את שער החנושים. בשיעורים הבאים ימשיך הרה”ח שליט”א לבאר את מדרגות האדם ודרך עלייתו. מומלץ לצפות בסדרה השלמה בסדר רצוף. כך נבנה המהלך הלימודי בשלמות.