צילום נדיר של הרב”ש זצ”ל — שמחת פורים סביב שולחן האדמו”ר

צילום נדיר של הרב”ש זצ”ל בשמחת פורים

צילום נדיר של הרב”ש זצ”ל הוא תיעוד ארכיוני קצר, שבו נראה המקובל רבי ברוך שלום הלוי אשלג מסב בראש שולחנו בשמחת פורים. הסרטון נמשך שתי דקות וארבעים ותשע שניות בלבד. סביבו רוקדים חסידיו ותלמידיו לכבוד החג. הקטע מלווה במוסיקת רקע, ואין בו הקלטה של דברי תורה. לפיכך ערכו אינו בלימוד מילולי, אלא בחיבור חי אל דמות האדמו”ר ואל אווירת בית הכנסת שלו.

מה רואים בצילום הנדיר של הרב”ש?

בקטע נראה האדמו”ר יושב בראש שולחנו הטהור, בעוד תלמידיו רוקדים סביבו לכבוד פורים. המצלמה מתעדת רגעים ספורים ובלתי ערוכים.

התיעוד נפתח בדמותו של הרב”ש במקומו הקבוע. לאחר מכן עוברת העדשה אל מעגל הרוקדים. לבסוף חוזרת התמונה אל השולחן. אין כאן פרשנות ואין קריינות. יש כאן חלון צר אל ערב אחד בחצרו של האדמו”ר. דווקא הפשטות הזו הופכת את הקטע לנכס.

חשוב לומר מה אין בסרטון. אין בו שיעור, אין בו דרשה ואין בו ראיון. משום כך גם לא ניתן לצטט ממנו דברי תורה. הצופה מקבל תמונה, ולא טקסט.

מי היה רבי ברוך שלום הלוי אשלג?

הרב”ש היה בנו בכורו של בעל הסולם וממשיך דרכו. הוא נולד בוורשה בשנת 1907 ונפטר בבני ברק בשנת 1991.

אביו היה בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, מחבר פירוש “הסולם” על הזוהר הקדוש. הבן המשיך את המפעל הזה בדרכו שלו. בין השנים 1984 ל־1991 כתב את מאמרי “שלבי הסולם”, חיבור בן חמישה כרכים. כמו כן נותרו אחריו “ברכת שלום”, “דרגות הסולם” ואגרות רבות לתלמידיו. אפשר לעיין בהם דרך אוצר כתבי הרב ברוך שלום אשלג שבאתר.

עיקר חידושו נוגע לעבודה בקבוצה. הרב”ש תרגם את חכמת הקבלה לשפת יחסים בין אדם לחברו. לכן מאמריו נלמדים היום בבתי מדרש רבים, גם אצל מי שלא הכיר אותו אישית.

הצילום הנדיר של הרב”ש כנכס ארכיוני שאין לשחזר

מקובלי הדור הקודם לא נהגו להצטלם. לפיכך כל קטע ארכיוני שנשמר מקבל ערך מיוחד. אין דרך לייצר תיעוד כזה בדיעבד.

נוסף על כך, לתיעוד יש ערך היסטורי מובהק. הוא מלמד על לבוש, על מנהג ועל אופי הקהילה. חוקרי חסידות מוצאים בקטעים כאלה מידע שאינו מופיע בשום ספר.

הכתבים נשארים איתנו, אך ההליכה, המבט והישיבה נעלמים עם הדור. משום כך שומרים בסולם יהודה על כל פריט חזותי. לצד הקטע הזה פתוחה לציבור גלריית התמונות של האדמו”ר, ולצידה הכתבה שפורסמה על הסתלקותו בעיתונות התורנית.

שולחן האדמו”ר — בית מדרש שכולו השפעה

בחסידות, השולחן אינו רהיט. הוא מוסד שלם. סביבו מתקיימת עבודה פנימית של ויתור וקבלה.

הרב”ש למד את עיקרון העבודה בקבוצה מאביו, וביסס עליו חלק ניכר ממשנתו. סביב השולחן החסיד מוותר על מקומו הפרטי. הוא מקבל את פני חברו לפני עצמו. זהו אימון מעשי בהשפעה, ולא רק רעיון מופשט. בצילום נדיר של הרב”ש רואים בדיוק את המבנה הזה פועל בשקט.

שימו לב לסדר הישיבה. האדמו”ר במרכז, והתלמידים סביבו במעגל. המבנה אינו מקרי, והוא מבטא סדר רוחני שלם.

מדוע פורים תופס מקום מרכזי בתורת אשלג?

פורים מגלה כיצד ההסתר עצמו נהפך לאור. לכן הוא נחשב בכתבי אשלג לחג שמבטא את מטרת הבריאה ואת שלמות התיקון.

שמה של אסתר נדרש מלשון הסתר. כלומר, הנס כולו התרחש מתחת לפני השטח. אולם בסופו נאמר במגילה: “לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר”. ההסתר לא הוסר — הוא התהפך. אפשר להעמיק בכך בשיעור על ההסתרה שבמגילת אסתר, וכן בשיעור מצוות החג בהשקפת הקבלה.

הרב”ש עסק בפורים גם בכתביו. הוא ביאר שם את מהות השמחה ואת ההיפוך מהסתר לגילוי. לכן הצפייה בקטע מקבלת משמעות נוספת אצל מי שלמד את מאמריו. הדמות שבמסך היא אותה דמות שכתבה את אותם דברים.

שמחה שאינה בריחה מן המציאות

הגמרא במסכת תענית קובעת: “משנכנס אדר מרבין בשמחה”. השמחה אינה עוד תוספת נעימה. היא כלי עבודה.

בדרך אשלג השמחה מעידה על אמונה. אדם שמח משום שהוא סומך על הנהגת הבורא. לעומת זאת, העצבות מעידה על תביעה שלא נענתה. לכן ריבוי השמחה באדר אינו הוללות. הוא תרגול של ביטחון. הרחבה בנושא מצויה בשיעור משנכנס אדר מרבין בשמחה ובשיעור סוד השמחה וההצלחה בפורים.

מה מלמדים ריקודי החסידים בצילום הנדיר של הרב”ש?

הריקוד מבטא הסכמה פנימית שלמה. הגוף נגרר אחרי הרצון, והמחשבה נחה. זהו רגע שבו החסיד מפסיק לחשב חשבונות.

בקטע נראים תלמידים מבוגרים רוקדים בלי מבוכה. איש אינו מציג את עצמו. המעגל בולע את הפרט, וזו בדיוק הכוונה. עבודת החיבור שהרב”ש לימד מתגלה כאן בגוף ולא בכתב.

יתרה מזאת, המעגל אינו מותיר ראש וסוף. כל רוקד שווה לחברו, ובכך נמחקת ההשוואה. אכן, זהו ביטוי מעשי לאותה עבודה בקבוצה.

אפשר לראות זאת גם בקצב. הריקוד אינו מהיר, והוא נמשך זמן רב. הרצף מעיד על עבודה מתמשכת, ולא על התפרצות רגעית.

מוסיקת הרקע בצילום הנדיר של הרב”ש — הניגון כשפה

הקטע מלווה בנגינה, ולא במילים. אצל מקובלי אשלג הניגון אינו קישוט, אלא כלי לביטוי דרגות רוחניות שאין להן מילים.

חמישה־עשר ניגונים שחיברו בעל הסולם ובנו הרב”ש נדפסו בתווים תחת השם “ניגוני העולם הבא”. רבים מהם מושרים עד היום בבתי המדרש של תלמידיו. אפשר להאזין לאוסף שירת האדמו”ר ותלמידיו באתר.

מדוע דווקא קטע ללא דברי תורה מלמד כל כך?

קטע שקט מוסר מסר אחר לגמרי. הוא מראה מה קורה כשהתורה כבר הפכה להתנהגות, ולא נשארה בגדר ידיעה בלבד.

שיעור מלמד מה צריך לעשות. תיעוד מראה כיצד זה נראה בפועל. שתי הדרכים משלימות זו את זו. מי שמבקש את המילים עצמן ימצא אותן במאמר הראשון מתוך “שמעתי”, שנרשם מפי בעל הסולם.

מהצפייה אל הלימוד — הצעד הבא

צילום נדיר של הרב”ש פותח חלון, אך אינו מחליף לימוד סדור. הצעד הטבעי הוא לפתוח את הכתבים עצמם.

בסולם יהודה מתקיימים שיעורי זום בהנחיית הרב שקד אליהו פנחס שליט”א, בימי שני ורביעי בשעה 20:30. השיעורים עוסקים בכתבי בעל הסולם והרב”ש לפי הסדר. פרטים ביוגרפיים נוספים על רבי ברוך שלום הלוי אשלג מובאים באנציקלופדיה החופשית. צפו בקטע, ואחר כך הצטרפו ללימוד עצמו.

מרכז ההפצה של העמותה מציע את כתבי בעל הסולם והרב”ש במחירי עלות. הוא מנוהל בהתנדבות מלאה, לזיכוי הרבים. כך נשמר הרצף שבין הדמות שבצילום ובין הלימוד היומיומי בימינו.