סוד לבישת הבגדים | סולם יהודה

סוד לבישת והסרת הבגדים בהנהגה החסידית

בבית ישראל קיימת הנהגה חסידית עתיקה בדבר סדר לבישת הבגדים והסרתם. הנהגה זו אינה רק מנהג חיצוני, אלא נובעת משורשים רוחניים עמוקים בתורת הקבלה. כל פרט ופרט בהנהגה זו מלמד את האדם על עבודתו הפנימית בבניית נפשו, ועל סדר ההשתלשלות שבין הבורא לנברא.

סדר הסרת הבגדים – מלמטה כלפי מעלה

כאשר האדם מגיע להתרחץ או לטבול במקווה, עליו להסיר את בגדיו בסדר מיוחד. מתחילים מלמטה: ראשית הנעליים, אחר כך הגרביים, המכנסיים, החולצה, ולבסוף הכיפה. הכיפה מוסרת אחרונה דווקא, מפני שהיא רומזת למדרגה הגבוהה ביותר בנפש האדם. סדר זה מלמד שהבחינות הנמוכות מוסרות ראשונות, והגבוהות נשמרות עד הסוף.

סדר לבישת הבגדים – מלמעלה כלפי מטה

הלבישה נעשית בסדר הפוך בדיוק. תחילה מניח האדם את הכיפה על ראשו, ואחר כך מתלבש בהדרגה מלמעלה למטה, עד הנעליים שהן האחרונות. בנוסף יש להקדים את צד ימין לצד שמאל בכל פריט לבוש – בהכנסת היד לחולצה, בנעילת הנעליים ובכל פעולה. סדר הימין והשמאל מרמז על קדימות החסד על הדין בעבודת הבורא.

היסוד הרוחני – אור ישר ואור חוזר

כדי להבין את פשר ההנהגה, צריך להתעמק בסדר השתלשלות העולמות המבואר בכתבי בעל הסולם. בתהליך היצירה, הבורא מפתח את הנברא באור ישר – מלמעלה למטה, מעילא לתתא. תחילה עולם הכתר, אחריו חכמה ובינה, ואחר כך חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות, עד שהנשמה יורדת לעולם העשייה.

תפקיד הנברא – אור חוזר ממטה למעלה

תפקיד האדם בעולם הזה הוא לחזור ולטפס באותו סדר, אלא שהפעם מלמטה למעלה. תהליך זה נקרא אור חוזר, ונעשה על ידי עבודת המסך ועל ידי תורה ומצוות ומעשים טובים. הנשמה מטפסת חזרה עד שהיא מגיעה לקשר ולדבקות עם האלוקות. זהו היסוד לכל עבודה רוחנית אמיתית, כפי שמבואר בהרחבה בשיעורי הווידאו בקבלה חסידית.

מהם הבגדים בעבודה הרוחנית

הגוף בקבלה אינו הבשר והעצמות אלא הרצון לקבל – החלק הגופני של פנימיות האדם. האדם מורכב מכמה רבדים: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. ככל שהרובד נמוך יותר, הבחינה נחשבת גסה יותר, והיא נקראת גוף. כאשר מדברים על גוף בקבלה, הכוונה לחלק הנמוך של התאוות והיצרים, ולא למרכב הגשמי הנרקב בקבר.

הלבושים – אופני ההתגלות האלוקית

הלבושים הם האופנים שבהם הבורא מתלבש במציאות אצל האדם. כשם שאדם נתפס לפי לבושו – רופא, אינסטלטור או נהג – כך הבורא מתגלה בעולם לפי הלבוש שלו. הלבוש מצד אחד מכסה, ומצד שני מגלה את מהות הלובש. ההתגלות האלוקית משתנה לפי מדרגת הנברא הקולט אותה.

הקשר בין הגוף ללבוש בעבודת ה’

ככל שלאדם רצון לקבל גס יותר, כך הבורא מתלבש אצלו בצורות גשמיות יותר. אדם הרודף כסף רואה את העולם כולו דרך הפריזמה של הכסף, וסבור שהעשיר אהוב על הבורא. לעומת זאת, אדם בעל מדרגה רוחנית גבוהה זוכה לראות את ההתגלות האלוקית בצורות מזוככות יותר, על פי זיכוך כליו.

סוד הכיפה – עולם הכתר

הכיפה מונחת אחרונה בפשיטה ונלבשת ראשונה בלבישה, כרמז לעולם הכתר – המציאות הגבוהה ביותר שבה הבורא והנברא מאוחדים לחלוטין. הכתר יושב על הראש אך אינו חלק מהגוף עצמו, כמו עובר במעי אמו שאחד ממש עם אמו. זו הבחינה העליונה שהאדם שומר על ראשו תמיד. לעיון נוסף במושגים אלו כדאי להתבונן במושגים קבליים.

סוד הנעליים – המרגלים הפנימיים

הנעליים הן הלבוש התחתון ביותר, ומסמלות את הבחינות הנמוכות של הנפש. הנעליים נועלות את הרגליים, והרגליים רומזות למרגלים הפנימיים שבלב האדם – אותם כוחות הרגשה והבחנה הסמויים, המרגלים את המציאות ומעבירים אותה אל הלב. כאשר האדם הולך בדרך של קדושה, הוא מכוון את המרגלים הללו לראות את האמת האלוקית ולא את דמיונות היצר.

ההלכה וההנהגות – שורשים רוחניים עמוקים

כל פעולה של האדם – לבישה, פשיטה, רחיצה, אכילה, הליכה ודיבור – ההלכה נכנסת בה לפרטי פרטים. אין זו קטנוניות אלא חכמה עליונה. ההנהגות היהודיות נובעות משורשים רוחניים גבוהים ביותר, שמפעילים את נפש האדם ומגלים את אלקותו בנשמה. על ידי שמירה על סדר הבגדים ושאר ההנהגות, זוכה האדם ללבושים טובים של השגת אלקות, במהרה בימינו אמן.

יישום מעשי בחיי היום-יום

התלמיד המבקש להיכנס לעבודה פנימית, ראוי שיקבל על עצמו את הנהגות הסדר והלבישה. תחילה כיפה על הראש, אחר כך לבוש מלמעלה למטה, וימין קודם לשמאל. הנהגה יומיומית זו מחנכת את האדם לסדר רוחני פנימי בחייו ומזכירה לו בכל בוקר את תפקידו בעולם. להעמקה נוספת בנושאים אלו ניתן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.