שיעור קבלה | סדר סיבה ומסובב | 22א | הרב שגב רומנו | מתוך התע”ס | סולם יהודה

סדר סיבה ומסובב — שבירת הכלים וש״ך הניצוצין

בשיעור זה מתוך הסדרה “סדר סיבה ומסובב” — שיעור 22א בלימוד תלמוד עשר הספירות, סוקר הרב שגב רומנו באריכות את עניין שבירת הכלים בעולם הנקודים, את חשבון הניצוצות שנפלו עם השבירה ואת התפקיד הגדול המוטל עלינו בעבודת הבירור והתיקון. הרב פותח בעיון מסודר על פי שיטת בעל הסולם בלימוד הקבלה, ומבאר כיצד נגזרת מאותה שבירה גדולה ונפלאה כל עבודת הקודש של הנשמות בעולם הזה. שיעורי וידאו בקבלה חסידית נוספים מקיפים את היריעה הזו לעומק על פי משנת בעל הסולם ותלמידיו הקדושים.

חשבון ש״ך הניצוצין — שלוש מאות ועשרים

הרב מבאר תחילה את החשבון היסודי של ש״ך הניצוצין הנפוץ בכתבי הקבלה. בעולם הנקודים נשברו שמונה מלכים, ובכל אחד מהם פועלת מציאות שלמה של שם הוי״ה ברוך הוא בארבע אותיותיו הקדושות. שמונה כלים הכפולים בארבע אותיות עולים לחשבון של שלושים ושתיים בחינות בכל ספירה וספירה. כאשר מכפילים זאת בעשר הספירות שבכל פרצוף, מגיעים לסך של שלוש מאות ועשרים, הם ש״ך הניצוצין הנזכרים בכתבי בעל הסולם ובפירושי האר״י הקדוש זצ״ל. הרב מדגיש שאין מדובר במספר סתמי או מקרי, אלא בחשבון מדויק המבטא את מלוא הרצונות שנפלו אל מקום הקליפות בעת השבירה הגדולה.

הבחנה בין כלים לניצוצין — בין הרצון לרושם התענוג

הרב מבדיל בין שני יסודות שנפלו יחד עם השבירה הגדולה. הכלים הם הרצונות עצמם — אותם רצונות לקבל את האור העליון שהיו בעולם התוהו לפני התיקון. הניצוצין, לעומתם, אינם הרצונות עצמם אלא זכרונות התענוג שהאיר בתוך אותם כלים לפני שנשברו. כיוון שהאור שהאיר בעת השבירה היה גדול עד אין שיעור, נשאר רושם עז וחזק של אותו תענוג בכל הרצונות שנפלו, והוא הנקרא בלשון הקודש “רושם” ובלשון ארמית “רשימו”. הרשימו הוא הנקודה שמתוכה תהליך הבירור והתיקון מתחיל, שכן בלעדיו אין דרך לזהות מה היה ומה נדרש להחזיר אל הקדושה.

נפילת הרצונות אל מקום החלל הפנוי

הרב מתאר כיצד הכלים והניצוצין נפלו אל מקום הקליפות, הוא החלל הפנוי שבו נסתלקה השגחת הבורא יתברך באופן הנגלה. במקום זה אין השגחת הבורא מתגלה לעין הנברא כלל, ושם שורש כל הכפירה, חוסר האמונה, העבירות והפשעים שבעולם הזה. כל מציאות הרע בעולם — מקורה באותם רצונות שנפלו אל החלל הפנוי ונשארו בו ממתינים לתיקונם בידי ישראל. כדי להבין את העומק של תהליך זה, מומלץ לעיין במושגים קבליים המסבירים בפרטות את מבנה החלל הפנוי, את עניין הקליפות ואת היחס שבין הקדושה לסטרא אחרא, על פי משנת רבותינו המקובלים הקדושים.

בירור ותיקון — שני שלבים בעבודת הקודש

הרב מחלק את עבודת התיקון של הנברא לשני שלבים יסודיים — בירור ותיקון. הבירור הוא לקיחת הטוב מן הרע, הפרדתו ממנו, הסרת הקליפות מסביבו והרחקת החושך מאותו ניצוץ קדושה הטמון בו. התיקון הוא הצעד הבא — לבנות מחדש את הרצון, להתאים אותו אל המקום הנכון, אל הזמן הנכון, אל המצווה הנכונה ואל הכוונה הנכונה. הרב מצביע על כך שכל פעולת קודש שאנו עושים — תפילה, לימוד תורה, מצווה, מעשה חסד או דבקות בבורא — אינה אלא חוליה בשלשלת הארוכה של בירור ותיקון, ושום פעולה אינה הולכת לאיבוד או נשכחת.

איבור, יניקה ומוחין — מבנה הבנייה הרוחנית

הרב מקדים בשיעור זה שבהמשך הסדרה ילמד את שלבי בניית פרצוף הקדושה — איבור, יניקה ומוחין — שהם המבנה הכללי של כל תיקון בקבלת בעל הסולם. כעת מתמקד השיעור בעצם החלוקה היסודית של הבירור והתיקון, ובהבחנה החיונית מה נשאר לבירור הנברא ומה אסור לו לגעת בו לעולם. הבחנה זו היא יסוד גדול בכל עבודת הקבלה, והיא מבדילה בין דרך הקדושה ובין דרך הקליפה רחמנא ליצלן.

לב הניצוצין שאסור לגעת בהם

הרב מסביר נקודה עדינה ביותר — לא כל ש״ך הניצוצין נכנסים לעבודת הבירור של הנברא. הלב התחתון של המלכות, הוא הרצון לקבל המנותק לחלוטין מהשפעה, נקודת הישות המוחלטת — אליה אסור לנו לגעת בשום אופן. זוהי בחינה השייכת לבחינת אין סוף בלבד, ולא ניתנת לתיקון בידי הנברא בעולם הזה. אם מסירים מתוך ש״ך הניצוצין את הלב הזה הבא בחשבון של שלושים ושתיים בחינות, נשאר לנו מאתיים שמונים ושמונה ניצוצין — הם רפ״ח הניצוצין הידועים בכל ספרי הקבלה.

רפ״ח ניצוצין — חשבון העבודה בכל מצווה

רפ״ח הניצוצין הם כל מה שאנו עוסקים בו בעבודתנו הרוחנית בעולם הזה. בכל מצווה שאדם מקיים, בכל לימוד תורה, בכל פעולה של דבקות בבורא — אנו מבררים חלק מאותם רפ״ח ניצוצין הקדושים. הרב מדגיש את חשיבות הידיעה הזו, שכן היא נותנת ערך אמיתי וגדול לכל פעולה קטנה שעושה האדם בעבודת הקודש. אין מצווה בלי השפעה רוחנית, ואין שום פעולה הולכת לאיבוד או נשכחת. ניתן להעמיק בעיון באישיותם של גדולי המקובלים שעסקו בנושא בעמוד בעל הסולם, ולראות כיצד אותם צדיקים שמסרו נפש על תורת הקבלה ביארו את החשבון הזה לאורך כל כתביהם הקדושים.

למה נקראים דווקא בשם ניצוצין

בסיום הביאור מסביר הרב מדוע אותם רצונות נקראים דווקא בשם “ניצוצין” ולא בשם “אורות”. ניצוץ הוא אור קטן שמאיר רגע אחד ומיד נכבה. כך היו הרצונות שנשברו בעולם הנקודים — האור האיר בהם רגע אחד בלבד, ומיד התרחקה השפעת הקדושה בעקבות הרצון לקבל לעצמן, והם נשברו ונפלו אל מקום הקליפות. הזיכרון של אותו רגע אור קצר הוא הנקרא ניצוץ, וכל עבודתנו היא לאסוף את הניצוצות הללו ולהחזירם אל מקור הקדושה העליונה.

הצטרפות לשיעורי הזום ולמרכז ההפצה

ניתן להעמיק בלימוד תורת הקבלה הקדושה במסגרת שיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים מדי שבוע בימי שני ורביעי בשעה 20:30, בהנחיית הרב שקד אליהו פנחס שליט״א. במרכז ההפצה של עמותת סולם יהודה ניתן לרכוש את כתבי בעל הסולם ותלמידיו הקדושים במחירי עלות נוחים ללא פערי תיווך, וזאת כשירות להפצת מעיינות החסידות ברבים. כל הרוצה לתמוך בפעילות העמותה ובהמשך הפצת תורת הקבלה הקדושה — מוזמן לתרום בכל סכום, וזכות הרבים הגדולה תעמוד לו ולבני ביתו לכל הברכות.