מתן תורה | אותיות ט – י | סולם יהודה | מרכז למודי חכמת הקבלה בדרך בעל הסולם

מאמר ‘מתן תורה’ לבעל הסולם — חוק השורש והענף באותיות ט-י

בשיעור זה ממשיך הרב את הלימוד באותיות ט-י של מאמר ‘מתן תורה’ לבעל הסולם זצ”ל, ופותח בעיון מעמיק בחוק יסודי בבריאה — חוק השוואת הצורה שבין הענף לשורשו. הרב מבאר מדוע הקדוש ברוך הוא ברא אותנו דווקא במצב חסר ובלתי מושלם, ומסביר כי השורש לכל ההרגשות והנטיות הטבועות בנו נעוץ בתכונות השורש העליון, הוא הבורא יתברך. שיעור זה מצטרף לסדרה רחבה של כתבי בעל הסולם שנמסרים בעמותת סולם יהודה.

שורש הבריאה ותכונות הענף

החוק הראשון שהרב מציג בשיעור הוא חוק כללי החל בכל הבריאה. כל ענף נמשך אחר תכונות שורשו, וכל הגורמים המועילים לשורש מועילים גם לענף. גורמים המזיקים לשורש מזיקים אף לענף עצמו. אין זה חוק פילוסופי בלבד אלא יסוד ממשי המוטבע בכל הנבראים. הקדוש ברוך הוא הוא השורש לכל הבריאה כולה, וכל אשר ברא אינו אלא ענף ממנו ונובע ממנו. הבנת חוק זה היא מפתח חיוני להבנת מהות עבודת האדם בעולם.

דוגמת השתיל — תכונות השורש קובעות

הרב מביא דוגמה מוחשית להבנת החוק. אדם השותל שתיל בתוך חבית סגורה — לא השורשים מתפתחים ולא הענפים. לעומת זאת, הנוטע שתיל באדמת הבריאה הטבעית — גם השורשים מתעצמים וגם הענפים פורחים ומשגשגים. הרב מסביר שאין זה מקרה. טבעו של הענף תואם לטבעו של השורש בכל הקשור לגורמים הסביבתיים. כך גם בעבודת האדם הרוחנית — אם הוא ניטע בקרקע הראויה, היא תורת הקבלה ותורת בעל הסולם, נשמתו מתפתחת ומגיעה לכלל גילוי.

הכמיהה לתכונות הקדוש ברוך הוא

הרב מאריך לבאר כי כל מה שמצוי בקדוש ברוך הוא, אנחנו נמשכים אליו ואוהבים אותו. וכל מה שאינו מצוי בו יתברך, אנו דוחים ואף סובלים ממנו. שורשנו הוא הבורא, וכל ענף נמשך אחר טבע שורשו ממנו ניזון. תופעה פלאית זו מבוארת בפירוש בכתבי המקובלים, ועיון במושגים קבליים מסייע להעמיק את ההבנה.

הסיבה לשאיפת המנוחה

כל אדם נורמלי אוהב את המנוחה, ושונא את התנועה והמאמץ. הרב מבאר זאת בעומק: הקדוש ברוך הוא, שהוא השורש שלנו, אין בו תנועה כלל. תנועה מורה על חיסרון, שכן אדם המחליף דירה — מורה הדבר שהיה לו חסר משהו בדירה הקודמת. אצל הבורא יתברך, שהכל בידו, אין כל חיסרון, ולכן אין בו כל תנועה. וכיוון שכך מצב השורש, גם הענפים בורחים מתנועה ומאמץ ושואפים אל המנוחה. אדם עובד קשה במקצוע מייגע — לא לשם העבודה אלא כדי להגיע למצב המנוחה שבסוף היום.

שאיפה לחוכמה ולגבורה

על אותה דרך, אנחנו אוהבים חוכמה, גבורה ועושר, כי כל אלה משקפים את תכונותיו של הקדוש ברוך הוא. סכלות, חולשה ועניות אינן דברים שאדם מאחל לעצמו, וזאת מפני שאצל הבורא אין הדברים הללו. הענף נמשך אחר טבע השורש בכל פרט ופרט, ומכאן שהשאיפות הטבועות באדם אינן מקריות אלא משקפות את שורשו האלוקי.

ההבדל בין הרצון לקבל לרצון להשפיע

כעת מגיע הרב לעיקר ההסבר. מדוע הרצון לקבל גורם לאדם כאבים וייסורים? מפני שאינו דומה לתכונות הקדוש ברוך הוא. אדם המשתית את חייו על קבלה מוחלטת ועל מילוי כל גחמה ותאווה — סופו שמגיע להרגשת ריקנות נוראה. אך אדם המקדיש את כוחו, כספו ויכולותיו לטובת הזולת ולטובת החברה, חש סיפוק עצום, גם אם הדבר קשה ומתיש. הסיבה ברורה: ההשפעה דומה לתכונות הבורא, ולכן היא מעניקה לאדם הרגשת חיים ועונג אמיתי.

השפעה אקטיבית והשפעה פסיבית

הרב מחדד שגם מעשה השפעה פסיבי, כדוגמת התגברות על מחשבות רעות או הימנעות מדיבור לשון הרע, נחשב מעשה השתוות עם השורש. אין צורך דווקא בנתינה אקטיבית; עצם הריסון העצמי וההתגברות על דחפי הקבלה הם פעולה רוחנית מעלת ערך. כל מעשה של השתוות בין הענף לשורש גורם עונג, וכל מעשה של הופכיות מהשורש גורם סבל. שיעורים נוספים על דרכי העבודה הרוחנית ניתן למצוא בשיעורי וידאו בקבלה חסידית שבאתר העמותה.

רמת ההתפתחות הרוחנית של האדם

נקודה חשובה שהרב מדגיש: כל זה תלוי ברמת התפתחותו הרוחנית של האדם. אדם שאינו מפותח, הקבלה בשבילו היא דבר נפלא וההשפעה נחשבת בעיניו לדבר הקשה ביותר. אצל אדם מפותח, שהתעלה מעל טבעו הגולמי, מעשי הקבלה הם הם הגורמים לייסורים, כמו אצל המוסריים בעלי השאר רוח, ומעשי ההשפעה הם הגורמים לעונג ולסיפוק. עבודת האדם הרוחני היא לעלות מדרגה למדרגה ולהפוך את כלי הקבלה לכלי השפעה.

קריאה לעבודה רוחנית מתמשכת

בסיום השיעור עומד הרב על חובת הכרת הטוב לקדוש ברוך הוא שזיכה אותנו להתפתח. ההתפתחות עצמה היא מתנה אלוקית, ובלעדיה לא היינו יכולים לזכות לגלות את אור התורה. ניתן להאזין לשיעורי הרב נוספים, ולהשתתף בשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30. כל המעוניין מוזמן לתרום לעמותה ולסייע בהפצת תורת הקבלה ברבים.