תלמוד עשר הספירות פרק א’ אות ג’ – מטרת הבריאה ומשמעות לחם הבושה

תלמוד עשר הספירות אות ג’ – יסודות מטרת הבריאה בתורת בעל הסולם

בשיעור השישי בסדרת כתבי בעל הסולם, ממשיך הרה”ח הרב שקד אליהו פנחס שליט”א בלימוד חלק א’ פרק א’ של תלמוד עשר הספירות. הרב פותח בחזרה תמציתית על האותיות הקודמות, ועובר לבאר את אות ג’ המהווה יסוד מרכזי בהבנת תורת הקבלה של בעל הסולם.

מעולם האינסוף אל תהליך הצמצום

הרב מבאר כי בעל הסולם לוקח קטע מתוך ספר עץ חיים של האר”י הקדוש, ופותח מהלך ארוך של השתלשלות העולמות. נקודת הפתיחה היא עולם האינסוף, שם האור מתפשט ללא גבול. בשלב זה עוד לא החל התהליך של הצמצום המגביל את האור להתקבל בכלי. הרב מדגיש כי באינסוף נמצאים יחד האור והכלי, שכן הבורא רצה להטיב לנברא ולכן היה מחוייב כביכול לברוא רצון לקבל את ההטבה.

חוק התפשטות והסתלקות האור

הרב שליט”א מסביר את אחד הכללים הרוחניים המרכזיים בלימוד הקבלה: חוק התפשטות והסתלקות האור. הוא מבאר כי תהליך זה הוא שעושה את הכלי ראוי לתפקידו. תפקיד הכלי הוא למשוך את האור, לרצות ולהשתוקק אליו ברמה עמוקה ביותר. הרב מדמה זאת לדברי רחל אמנו ליעקב אבינו: “הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי” – השתוקקות כה חזקה עד שחיי אינם חיים בלעדיה.

עלמא דשיקרא וההסתרה הגדולה של הדור

הרב מבאר שסיבת הקושי שלנו להשתוקק לבורא נעוצה בהיותנו בעלמא דשיקרא – עולם השקר. אנו מצויים בהסתרה עצומה, גדולה הרבה יותר מאז שנחרב בית המקדש. לאחר שנות גלות רבות וגלות הדעת, אנו מנותקים כמעט לחלוטין מהאור האלוקי. אמנם ללומדי התורה יש קשר עם האור, וללומדי פנימיות התורה והמושגים הקבליים קשר עמוק יותר, אך עדיין רחוקים שנות אור מהיעד האמיתי.

משל המלך והבן – מטרת הבריאה להטיב לנבראים

רבנו שליט”א מביא את משל בעל הסולם המפורסם על המלך שרצה להטיב לבנו יחידו. המלך הכין לו תיאטראות, בתי מרחץ, שפים מעולים, מורים טובים ומוזיקאים מצטיינים. אולם הבן יצא כסיל, לוקה בשכלו, חולה עיניים וחלש שמיעה, ולא היה מסוגל ליהנות מדבר. אצל מלך בשר ודם זה אפשרי, אך ברגע שהבורא קבע שמטרת הבריאה להטיב לנבראיו – בוודאי שנקבל את ההטבה בשלמות.

סוד לחם הבושה בבריאה

הרב מעמיק בהסברת עניין לחם הבושה. התורה חייבת להיות מושלמת וללא נהמא דכיסופא – שהוא לחם הבושה של המקבל מחברו. כל חומר הבריאה הוא רצון לקבל, ובמשך מאה ועשרים שנה האדם חושב רק איך לקבל עוד הנאות, כבוד, שליטה, ממון וידע.

שפת הענפים ושורש הרצון לקבל

הרב מבאר שבבורא יתברך אין רצון לקבל, כי ממי יקבל – הוא רק משפיע ומחייה את כל המציאות. מתוקף החוק שכל ענף שואף להידמות לשורשו, קיימת שפת הענפים המסבירה את השורש הרוחני של כל דבר. לכל מהות, לכל עצם ולכל בריה יש שורש רוחני המכתיב את תכונותיה. מאחר ששורשנו הרוחני הוא בורא עולם, ואנו חלק אלוק ממעל, כל מה שיש בו – אנו שואפים אליו.

מדוע נמשכים בני האדם לאושר ולכבוד

הרב מסביר שכל בני האדם נמשכים לאותם ערכים – עושר, כבוד, יופי וכוח – משום שכל אלה שורשם בבורא. הבורא עשיר, שכל הארץ כבודו, יופי האישה בא מיופי השכינה כדברי הגמרא, והוא גדול ועצום ונורא. אך מה שאין בבורא הוא רצון לקבל, ולכן נוצרת בעיית לחם הבושה בקבלה.

שכר המצוות ותלושי המשכורת

הרב שולל בחריפות את טעות העולם, הסוברים שעשיית המצוות יוצרת תלושי שכר שבאמצעותם ניתן לקבל את האור ללא בושה. הרב מבאר כי השפע האינסופי המתקבל עבור כל מצווה אין לו פרופורציה למעשה שעשינו, ולכן אינו מבטל את הבושה. הוא מביא משל על עולה חדש שנאלץ לפנות לדוד עשיר, להמחשת יחס הפער בין מעשינו לבין גודל השפע האלוקי.

המשך הלימוד בשיעורי הזום

להעמקה בסוגיות אלו, ניתן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום של הרב שליט”א בימי שני ורביעי בשעה 20:30, או לצפות במאגר שיעורי הוידאו של הרב שקד אליהו פנחס. כמו כן מומלץ לבקר במאות שיעורי תורה בקבלה וחסידות באתר עמותת סולם יהודה.