תלמוד עשר הספירות | חלק א | הסתכלות פנימית | אות י – יד | 22 | הרב שקד

סוד מחשבת הבריאה בהסתכלות פנימית לתלמוד עשר הספירות

בשיעור זה ממשיך הרב שקד אליהו פנחס שליט”א בביאור הסתכלות פנימית בחלק א’ של תלמוד עשר הספירות. הרב פותח בחיבור לסוף הפרק הקודם, בו הסביר בעל הסולם את מציאות האין סוף ברוך הוא. מציאות זו כוללת הכל בבחינת אחד יחיד ומיוחד. השאלה העולה היא כיצד מתוך מציאות מאוחדת זו נמשכים גם הכלים, החסרונות והדברים הלא טובים.

ארבעת השמות לחסרונות הנמשכים מן האין סוף

הרב מסביר בדברי קודשו כי החסרונות נקראים בארבעה שמות מרכזיים. השמות הם טומאה, קליפות, סיטרא אחרא, וכלים חסרים. כל שם מבטא בחינה אחרת של אותה מציאות. הרב שקד אליהו פנחס שליט”א מדייק כי השאלה הגדולה היא כיצד יצא דבר מהפכו. כיצד ממקור שכולו טוב ואחדות נמשכים הקשיים הניכרים במציאות. בפרק השני יוצא בעל הסולם להרחיב ביאור זה לעומק.

הרצון לקבל כשורש הבריאה באין סוף ברוך הוא

הרב מבאר כי הרצון לקבל מוטבע כבר במציאות האין סוף. הוא קורא לו גם מלכות דאין סוף, ובשמות נוספים מתרנצים צים והחצים צים. שני עיקרים אלו הם שתי זוויות של אותה המציאות הגבוהה. הרב מחדד שכבר למדנו בכתבי האר”י הקדוש את העניין, בעיקר בעץ חיים ובשער הכללים. הנסיבה לכך שהרצון לקבל כלול כבר באין סוף היא כיוון שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו. לשם כך הכרחי לברוא נבראים חסרים שיקבלו את הטובה.

הרב מדגיש כי ברגע שעלה ברצונו להשפיע על המציאות, נטבע באור האין סוף גם הרצון לקבל. אולם הוא נמצא בסוד האחדות, בסוד האחד יחיד ומיוחד. מצד אחד יש שם כלי, אך מצד שני אין הוא ניכר ונבדל מן האור. זהו מפלאות תמים דעים. בנושא זה ניתן להעמיק בעזרת כתבי בעל הסולם, בהם מתבאר סוד זה במקומות רבים.

סוד השמות והתפיסה בכלים

הרב מבאר יסוד עמוק בעניין השמות. אי אפשר לתת שם לדבר שאינו מושג בכלים. שם ניתן רק לדבר שאדם יכול לתפוס במשהו ממנו. משום כך יכולים המקובלים לכנות את האין סוף בשם, שכן יש בו כבר שורש של הכלי. הרב מביא ראיה מאדם הראשון שנתן שמות לכל החיות והעופות. כל שם ביטא את המהות הפנימית של אותה בריה. החתול נקרא כך על שם מחתל גופו וסיבובו. החמור נקרא על שם החומריות. הכרוב מלשון כפוף. ואפילו אברי האדם והכלים בבית המקדש קיבלו שמות על פי מהותם הפנימית.

גישה זו של הבנת שמות הדברים מתוך מהותם הפנימית נלמדת בהרחבה גם במקבץ המושגים הקבליים. המקובלים תפסו את המהות וכינו אותה בשם. הרב מלמד כי כך בדיוק מותר גם לנו לכנות את מציאות האין סוף, שכן יש בה שורש של הכלי. אך אין לנתק זאת מן האלוקות עצמה, שהיא אחד יחיד ומיוחד.

עליית הרצון והצמצום הראשון

הרב עובר לבאר את עליית הרצון באין סוף. מעל חודו של האין סוף, מעל הרצון הפשוט הלא מורכב, עלתה בחינה של רצון חדש להשוואת הצורה. עלייה זו היא בעצם מה שנקרא צמצום. הצמצום מפריד ומנתק, שכן הוא בבחינת צורה חדשה. כל שינוי צורה מרחיק ומפריד בין הרוחניים. כך בעצם נפרד הנברא למהותו כחיסרון וכלי שיכול לקבל. בהיסתלקות האור נוצר החלל הפנוי, ומשם מקור הצרות והחסרונות הנפגשים בחיים.

הרב מחבר כעת את הדברים לדברי בעל הסולם בפרק השני. בעל הסולם פותח בביאור מחשבת הבריאה. סוף המעשה במחשבה תחילה. הרב מסביר את היסוד ביחס לאדם הפשוט. כאשר עוסק אדם בבניית בית, המחשבה הראשונה היא צורת הבית לשבת בו. קודמים לו ריבוי מחשבות ופעולות עד שגומר את הצורה אשר חשב מראש. הצורה הזו היא הסוף וגם ההתחלה. הרוצה להגיע לים המלח מכין את הרכב, מתדלק, סועד ויוצא לדרך. כל הפעולות נובעות מהמטרה שהוחלטה מראש.

מחשבה נגמרת ונפעלת תיכף

בעוד שבאדם ריבוי מחשבות וריבוי פעולות, באלוקות אין הדבר כן. הרב שקד אליהו פנחס שליט”א מדגיש שסוף מעשה במחשבה תחילה, ולכן מחשבתו של הבורא יתברך נגמרת ונפעלת תיכף ומיד. אין הוא מחוסר פעולה או הכנה. כל צביון הבריאה וקומתה, כל התענוגים שחשב להיטיב לנבראים, נכלל מיד במחשבה הראשונה. משמעות הדבר היא שסוף המעשה, התכלית להיטיב לנבראיו, היה כבר כלול במחשבת הבריאה הראשונה. עניין זה מובא בזוהר הקדוש ובכתבי הקבלה, שמטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו.

הזדמנות להצטרף ללימוד בעיון

הציבור מוזמן להעמיק בסוגיות אלו בשיעורי וידאו בקבלה חסידית. כמו כן קיימים שיעורי קבלה אונליין בזום בהנחיית הרב שליט”א בימי שני ורביעי בשעה 20:30. מרכז ההפצה של העמותה מאפשר רכישת ספרי בעל הסולם ותלמידיו במחירים נוחים ללא פערי תיווך. הציבור מתבקש לתמוך בהפצת מעיינות החסידות בתרומה לעמותה.