מידת החסד בספירת העומר — השבוע הראשון בדרך לתיקון

שבוע ראשון לספירת העומר – תיקון מידת החסד

השבוע הראשון של ספירת העומר פותח את מסע התיקון של שבע המידות. בליל הסדר קיבלה כנסת ישראל התעוררות מלמעלה עצומה, אך את האור הגדול הזה אין ביכולתנו לקבל בבת אחת. לפיכך מלמדת אותנו תורת הקבלה כיצד לבנות את הכלים הראויים לקבלתו, וזאת בעבודת ארבעים ותשעה הימים שבין פסח לעצרת.

מהות ספירת העומר בעבודת הנברא

ספירת העומר בעיקרה עניינה עבודת הנברא. בליל פסח התחוללה התעוררות דלעילא, שבה האיר הקדוש ברוך הוא אור גדול מלמעלה. אלא שהאור הזה גדול מן הכלים שלנו, ואין ביכולתנו להחזיקו במלואו. משל למה הדבר דומה, לחייל חדש שאין מכניסים אותו ביום הראשון למסע של מאה קילומטר. אלא לאט לאט, מחשלים אותו ומרגילים אותו לעומס הגדול.

כך נתן לנו הבורא יתברך את כל האור בליל הסדר, אך בפועל אנו מקבלים אותו בהדרגה, שלב אחר שלב. בכל יום מימי הספירה אנו בונים כלי חדש ומתוקן. בכך נעשים ראויים לקבלת האור ההוא במלואו בחג השבועות, בחג מתן תורה.

השתוות הצורה – יסוד עבודת הבורא

יסוד עבודתו של הנברא הוא השתוות הצורה לבורא יתברך. פירושו של דבר, שהאדם צריך להשוות את צורתו הפנימית לצורתו של הקדוש ברוך הוא. השתוות הצורה הזאת היא הגורמת לקבלת אור ברוך הוא, ולתענוג הרוחני שאין כמוהו במציאות.

אלא שאי אפשר להשוות את עצמנו לעצמות הבורא, כי אין לנו בו השגה. לכן אמרו חכמינו זכרונם לברכה שהשתוות הצורה היא דווקא במידותיו של הבורא. עלינו לראות את מידותיו, את תכונותיו, את הנהגותיו, ולחקות אותם. מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון.

שבע המידות התחתונות

עשר ספירות גילה הקדוש ברוך הוא בעולמו. שלוש הראשונות – כתר, חכמה ובינה – נקראות גימ”ל הראשונות, והן נעלמות מהשגת האדם. שבע הספירות התחתונות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות – הן שבע המידות שבהן מתגלה הבורא לנבראיו. כל מידה היא אופן אחר של גילוי הנהגת הבורא בעולם.

פעם הבורא מתגלה במידת החסד, פעם במידת הגבורה, ופעם בהתמזגות של שתיהן במידת התפארת. שבע המידות הללו הן המפתח להשתוות הצורה שעלינו לפעול, וללימוד הדרך הנכונה בעבודת ה’. על ידי חיקוי המידות האלה בחיינו, אנו מתדבקים בבוראנו.

מבנה ארבעים ותשעה ימי הספירה

שבעת השבועות של ספירת העומר מכוונים כנגד שבע המידות. השבוע הראשון מוקדש למידת החסד, השבוע השני למידת הגבורה, וכן הלאה עד המלכות. בתוך כל שבוע, כל אחד משבעת הימים מכוון כנגד מידה פרטית בתוך המידה הכללית. כך בתוך מידת החסד יש חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, וכן הלאה עד מלכות שבחסד.

מכאן שיש לנו ארבעים ותשע דרגות של תיקון. בכל יום אנו מתקנים מידה פרטית אחת, ובכך מצטרפים לבניין שלם של עבודת הנברא. מעניין לציין שרבים מן הדברים בחכמת הקבלה נסתרים מעיני הציבור, אך דווקא נוסח חסד שבחסד וכן הלאה נשתמר בסידורים שלנו, הן בנוסח ספרד והן בנוסח אשכנז.

מידת החסד – תיקון מידת האהבה

היום הראשון של ספירת העומר הוא חסד שבחסד. זהו הפתח לתיקון מידת האהבה בשורשה. מידת החסד במילים פשוטות היא מידת האהבה, והאהבה היא היסוד לכל העבודה הרוחנית. נכון לפתוח בכל יום ראשון של שבוע בבחינת החסד ובבחינת האהבה, ולקבל על עצמנו לעבוד על מידה זו בשבעה אופנים שונים.

שני הפגמים במידת האהבה

שני אופנים פגומים יש במידת האהבה. האחד – שאיני אוהב את עצמי כלל, וזו בחינת קליפה. הרי אמרה התורה “ואהבת לרעך כמוך”, ואם אינני אוהב את עצמי, אי אפשר לי לאהוב את הזולת. על האדם לדעת קודם כל להכיר באהבת עצמו, שהיא טבעית ומוטבעת בו. רק על בסיס זה יוכל להתקדם לאהבת הזולת האמיתית.

האופן השני הוא שאני אוהב רק את עצמי. בטבע האדם הוא חס על עצמו, מרגיש את עצמו וקרוב לעצמו. אך בצורה לא טבעית, אין הוא חס על הזולת, אין הוא חש בצער חברו, ואין הוא קרוב לקדוש ברוך הוא. האדם פועל בצורה אינסטינקטיבית להשיג תענוג עצמי. בין בתענוגים גופניים של שינה ואכילה, ובין בתענוגים של ממון, כבוד ושליטה על הזולת.

אהבת הזולת – יסוד בריאת העולם

אם האדם פועל לקחת את כל צורות התענוג אך ורק להנאת עצמו – זו היא מידת החסד הפסולה. אך מידת החסד האמיתית היא לאהוב את הזולת, לפעול אהבה של מישהו אחר, לתת למי שמחוץ לעצמי. האמת היא, שבשביל דבר זה נברא העולם כולו.

אם נדע לפעול אהבה, אם נדע לפעול חסד כלפי הזולת, נתקן בכך את עצמנו בצורה נפלאה, ואת כל החיים שלנו. המעוניינים להעמיק בתורתו של בעל הסולם בענייני ספירת העומר, מוזמנים לעיין בכתבי בעל הסולם ולצפות בשיעורי וידאו בקבלה חסידית. ניתן גם להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

סיכום ויישום מעשי

תיקון מידת החסד בשבוע הראשון לספירת העומר הוא הפתח לכל העבודה שלאחריו. בלי יסוד החסד, אין לשאר המידות על מה לעמוד. על כל אדם לקבל על עצמו בימים אלה לעבוד על אהבת הזולת, להרגיש בצער חברו, ולפעול במעשים של חסד אמיתי. בכך הוא בונה את הכלי הראוי לקבלת האור הגדול של מתן תורה בחג השבועות.