ספירת העומר | שבוע ראשון | תיקון מידת החסד לעומר

תיקון המידות על פי ספירת העומר | שבוע ראשון לספירה | תיקון מידת החסד

 

על פניו נראית ספירת העומר כמצווה פשוטה וחסרת משמעות, ביחוד בימינו כשאין בית מקדש ולא קורבנות אפשר היה לחשוב כי ספירת העומר לא מובילה לשום מקום. הרי סה"כ האדם נדרש לספור 49 ספירות את מספר הימים והשבועות בין חג הפסח לחג השבועות, והאמת במציאות הרוחנית שונה מאד כי יש משמעות רבה ועמוקה מבחינת האדם ההולך בדרך ה' במצוות ספירת העומר.

 

באופן עקרוני יש לדעת כי העבודה הרוחנית בין הבורא לנברא מבוססת על פיתוח כלים של הנברא לקבלת השפע האלוקי, כלים אלו מתפתחים בעקבות תהליך המכונה בחכמת הקבלה 'השתוות צורה' ומשמעותו שהנברא משווה את תכונות נפשו לצורת התכונות האלוקית, על דרך הכתוב: "כשם שהוא רחום היה אתה רחום, כשם שהוא חנון היה את חנון.."

 

עבודה זו מוטלת על הנברא בלבד משתי סיבות;  הראשונה היא שהבורא היה הווה ויהיה ואינו בר שינוי ותמורה ולכן בקשר שבין הבורא לנברא על האדם מונחת משימת ההתפתחות לכוון השלמות הפנימית. הסיבה השנייה היא שעצם המילה 'נברא' מסמלת בריאה חדשה שאינה קשורה לאלוקות, והיא המכונה 'יש מאין' ובשפת בעל הסולם נקראת גם  'רצון לקבל הנאה ותענוג'. מובן שרצון זה לא שייך באלוקות שהרי ממי יקבל ואם אין בו קבלה מסתמא כל שנשאר לו זה להשפיע? כעת נבין כי אותה בריאה של 'רצון לקבל' שהיא החומר ממנו אנו בנויים הינה בעצם ההפך הגמור לתכונת הבורא הטוב והמיטיב שכל רצונו הוא להשפיע ולתת.

 

אם כן יש לנו שתי תכונות הפוכות אחת תוכנת ההשפעה של הבורא הטוב והמיטיב, ואחת תכונת הקבלה של הנברא תכונות אלו גם קרויות בשפת הענפים 'אור וכלי' וכיצד אפשר לחבר שני דברים הפוכים – אי אפשר! ופה נכנסת פעולת 'השתוות הצורה' הנ"ל שדרכה לומד האדם את תכונות הבורא מתוך התורה וכתבי חז"ל, ומשנה אט אט את עצמו בעל מנת להתחבר עם האור האלוקי ובכך לממש את מטרת הבריאה של חיבור הנברא עם אלוקיו ומימוש רצונו 'להיטיב לנבראיו'.

 

בחכמת הקבלה תהליך למידה זה של האלוקות דרך כתבי בעל הסולם 'פתיחה לחכמת הקבלה' ו'תלמוד עשר הספירות' מראה מערכת רוחנית בעלת מבנה מסודר ומדורג של השתלשלות עשר ספירות באופן מרתק מבנה זה מקביל בצורה מושלמת למבנה של נפש האדם. יוצא מדברנו שכאשר אדם לומד על עשר הספירות הוא בעצם לומד על עצמו, תכונותיו ונשמתו. ספירות אלו מחולקות בצורה גסה לשתי חטיבות עיקריות האחת נקראת ראש או ג"ר (ג' ראשונות) ושמותן: כתר, חכמה ובינה והשנייה נקראת גוף או ז"ת (ז' תחתונות) ושמותן: חכמה, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. באופן פרטי כל ספירה כזו גם כן מחולקת לעשר מדרגות בעלות שמות זהים ז"א אם נפרוט את ספירת הכתר נראה בתוכה את ה'כתר שבכתר', 'חכמה שבכתר', 'גבורה שבכתר' וכו'…

 

ספירת העומר נותנת יחס לשבע הספירות התחתונות ובכל ספירה לשבע המדרגות התחתונות שלה, ז"א ספירת העומר מתייחסת לספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות ובכל שבוע של ספירה אנו מטפלים במדרגה אחרת מתוך השבע מדגות הפנימיות של כל אחת. למשל בשבוע הראשון לספירה נעבוד על ספירת החסד כאשר ביום הראשון נטפל ב'חסד שבחסד' וביום השני ב'גבורה שבחסד', ביום השלישי ב'תפארת בחסד' וכן הלאה… לאחר שאנו לומדים את כל אפיוני החסד בסדר השתלשלות העולמות אנו בעצם נחשפים לאופן הנהגת הבורא עם נבראים בצורת הנהגת החסד שלו, ועתה לאחר שלמדנו כיצד מופעלת הנהגת החסד האלוקית אנו יכולים לעשות 'השתוות צורה' ולהשכיל מתי, איפה ובאיזו צורה ועוצמה להחיל את תכונה זו בחיי היום יום שלנו.

 

ומכל הנ"ל נבין כי ספירת העומר אינה ספירת ימים בעלמא, אלא למידת התכונות האלוקיות מתוך המערכת הרוחנית שאותה מנהיג הבורא במטרה ליישם תוכנות אלו בנפשנו, ולזכות בסיום התהליך ביום חג השבועות ל'מתן תורה' שהוא האור הגדול המאיר לאיש הישראלי בקשר עם הבורא יתברך או בשפת הקבלה קבלת השפע והאור האלוקי בכלים מתוקנים.

כתיבה ועריכה לשונית : הרב שקד אליהו פנחס | משפיע חסידי | מרצה לחכמת הקבלה | יו"ר ומייסד מרכז סולם יהודה

 

לשיעורי קבלה נוספים על חג הפסח וימי ספירת העומר

לרכישת ספר 'שער הכוונות על פסח' מהארי ז"ל במחיר מוזל

 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.